מנהלי התאגידים הגדולים נפגשו בזום והחליטו על קמפיין נגד הגבלת ההצבעה בארה"ב

עשרות מנהלים בכירים ומנהיגים אחרים אמריקאים התכנסו לשיחת זום בסוף השבוע האחרון על מנת לתכנן מה יהיה הצעד הבא של כמה מהחברות הגדולות לגבי חוקים הקשורים להצבעה בבחירות שנמצאים בשלבי חקיקה שונים בטקסס ובמדינות אחרות באיחוד המדינות של ארה"ב.

קנת' שנו, מנהל אמריקן אקספרס לשעבר, וקנת' פרייזר, מנכ"ל מרק (Merck), דחקו בעמיתיהם לקרוא באופן קולקטיבי להגדלת הנגישות להצביע, כך אמרו כמה מהמשתתפים בשיחה. שנו ופרייזר הזהירו חברות לא לתת לנושא לרדת מסדר היום וביקשו ממנכ"לים לחתום על הצהרה המביעה התנגדות למה שהם מגדירים כ"הצעות חקיקה נגועות באפליה הנוגעות לבחירות", אמרו הגורמים.

לדברי הגורמים, הצהרה משותפת ייתכן ותצא עוד השבוע, והיא תתבסס על הצהרה עליה חתמו בחודש שעבר 72 מנהלים שחורים לאחר השינויים בחוקי ההצבעה במדינת ג'ורג'יה. שנו אמר למנהלים בשיחת הזום שכמה מנהיגי חברות כבר רמזו שיצטרפו, כולל מנהלים בחברות פפסי, פייפל, T. Rowe Price Group, ותאגיד הס (Hess). בפייפל אישרו שחתמו על העצומה. בשלוש החברות האחרות לא התקבלה תגובה נכון לשעה זו.

בזמן בו מנהלים של יותר ויותר חברות מדברים בגלוי על הנושא בשבועות האחרונים, העמדות שלהן משכו את זעמם של מחוקקים רפובליקאים ופדרליים, הטוענים שמנהלי החברות מציגים את הצעות החוק באור הלא נכון, ולא צריכים לשחק תפקיד של ממשלת צללים. בינתיים, פעילים פרוגרסיביים ואחרים המתנגדים לחוקים אמרו שהפעולות שנוקטים המנכ"לים אינן מספיקות. כעת, מנהלים רבים חשים חובה, או לחץ, לדאוג לכך שדעתם על נושאים ציבוריים תהיה ידועה לעובדים ולאחרים.

בחברות רבות נזהרים מכניסה לתחומים טעונים מבחינה פוליטית. בכיר אחד מחברת Fortune 100 המייצרת מוצרי צריכה אמר שחברי חבר המנהלים, עובדים ומוכרנים בחנויות לוחצים על מנהלי החברות להתבטא, אבל לעשות זאת יכול להיות כמו לצייר מטרה על החברה. "זה באמת מצב שאי אפשר להקל בו ראש מנקודת מבט תאגידית", אמר הבכיר.

לדברי גורמים, בעלי האטלנטה פלקונס ארתור בלנק, שהוא גם בעלי קבוצת הכדורגל אטלנטה יונייטד וגם של PGA Tour Superstore, אמר שהוא מאמין שרבים מהמעריצים של ליגת הפוטבול הלאומית, ליגת הכדורגל ואיגוד הגולף המקצועי רוצים שקבוצות הספורט יביעו באופן פומבי עמדה לגבי נושא זכויות ההצבעה.

בלנק, שהוא שותף מייסד ברשת הום דיפו, אמר גם שישנם מעריצי פוטבול המחכים שה־NFL תהיה פעילה יותר כעת, חמש שנים אחרי התקרית בה קולין קפרניק הביא את הליגה למרכז השיח הפוליטי כשדיבר על אי צדק גזעי.

לדברי אותם גורמים, גם מלודי הובסון, יושבת ראש חבר הנאמנים בסטארבקס, אמרה בשיחה שאי שקט פוליטי הוא רע לעסקים, ובכירים צריכים לעבוד יחד על נושא ההצבעה בזמן שישנן מדינות הבוחנות את הצעות החוק בנושא ובזמן שהמשפט על הריגתו של ג'ורג' פלויד עדיין נמשך. הדוברת של הובסון סירבה להגיב בשמה.

כמה מהבכירים הצביעו בעד חתימה על הצהרה חדשה, ביניהם מנכ"ל AMC אדם ארון ומנכ"לית CyberCore Technologies טינה קון, לטענת בקיאים בפרטי השיחה. אישה נוספת שדיברה בעד הצהרה חדשה הייתה לין פורסטר דה רוטשילד, דירקטורית בחברת אסתי לאודר ומייסדת הקואליציה לקפיטליזם כוללני, קבוצה המתמקדת בגישור בפערי העושר. משתתפים אחרים לא לקחו חלק פעיל בשיחה.

ארון ודובר של AMC לא הגיבו. קון ופורסטר דה רוטשילד אמרו שהן גאות לתמוך בהצהרה.

הנושא לא צפוי לדעוך בקרוב. יותר מ־350 הצעות חוק בנושא נידונות בעשרות מדינות, כך עלה מבדיקה שערך מרכז ברנן לצדק, מכון מחקר על מדיניות ציבורית. כמה מנהלים בשיחה תיארו את הצעות החוק כגזעניות או מגבילות, וכמה משתתפים תיארו את מאמצי הקבוצה כחיוניים לדמוקרטיה, ולאו דווקא כקשורים למפלגה כלשהי.

ג'פרי זוננפלד, פרופסור מביה"ס למנהל של ייל, עזר לכנס את השיחה: יותר מ־100 מנכ"לים ומנהיגים עסקיים אחרים נטלו בה חלק. קבוצות אחרות המעורבות היו הקואליציה לקפיטליזם כוללני ופרויקט הנהגה עכשיו - קבוצה שנפתחה על ידי בוגרי ביה"ס לעסקים של הרווארד שעקרונותיהם כוללים את הרעיון שדמוקרטיה צריך לחדש, גיוון הוא נכס ועל הכלכלה לעבוד למען כולם. זוננפלד אמר שבכירים בתאגידים רבים מודאגים שהצעות החוק עשויות להשפיע על העובדים שלהם או על בעלי המניות. "הם לא רוצים נושאים מקטבים", אמר. "הם לא רוצים בוחרים זועמים. זה לא טוב לעסקים".

בראד קארפ, יו"ר משרד עריכת הדין Paul, Weiss, Rifkind, Wharton & Garrison, ארגן עשרות מנהלים של משרדי עורכי דין גדולים שיוציאו הצהרה משותפת נפרדת, בה הם קוראים לבכירי הממשלה להפוך את ההצבעה לקלה יותר ויוצאים נגד הצעות חוק הכוללות חסמים מיותרים, כך אמרו גורמים בקיאים בפרטים.

נשיא קרן פורד דארן וולקר, המתכנן לחתום על ההצהרה, אמר שהוא נמצא בשיחות עם מנהלים בכירים, כולל כאלה המזדהים כרפובליקאים, ורובם אמרו שאינם רואים צורך בחוקים שיגבילו את הנגישות להצבעה, אם כי רבים מהם חוששים להתבטא בנושא.

"אין תפקיד קשה יותר באמריקה היום מלהוביל חברה ציבורית", אמר וולקר. "יש כל כך הרבה בעלי מניות שיש להם נקודת מבט על מה צריכה להיות העדיפות של החברה שלך, ויש להם דעות שהן לפעמים מנוגדות ב־180 מעלות".