הצצה לעתיד: השינויים שתוביל הקורונה בתחומי התכנון והנדל"ן

בניסיון להבין לאילו שינויים עתידיים תוביל מגפת הקורונה בתחומי התכנון והנדל"ן פנינו למספר מומחים בתחום. אחד מדבר על ההכרה כי יש להביא את העבודה אל סביבת המגורים ולא להיפך, שנייה מדברת על שבירת ההגמניה של הקניונים ואחר על המשמעות החדשה של חוף הים. בדבר אחד כולם תמידי דעים - המגפה, שהיקשתה מאוד על חיי תושבי ישראל, עשויה לקדם מגמות שהיו להן סימנים קודם לכן והן הולכות ומתבהרות ומתגבשות לידי תופעות ברורות.

לגור, לעבוד ולבלות בשכונה עצמה

דניאלה פז ארז, מנכ"לית חברת יעוץ הנדל"ן פז הנדסה: "הקורונה הבהירה שאנשים רוצים להישאר קרוב לבית, ובסופו של דבר התכנון יוכל לאפשר את זה. אנו רואים שפרוייקטי ההתחדשות העירונית משלבים תעסוקה מסחר וגם תשתיות להסעה ציבורית ואופניים, בתוך השכונה עצמה. רחוב אבן גבירול הוא המודל - יש בו בנייני משרדים לצד בנייני מגורים וגם שרותים ציבוריים ומוסדות תרבות". פז ארז נותנת כדוגמה את התכנון של מחנות צה"ל שמתפנים בתל השומר ובסירקין: "שטחי התעסוקה בתל השומר יכללו 300,000 מ"ר בתוך הרקמה העירונית עצמה, לא באזור תעשיה נפרד".

 דניאלה פז ארז, מנכ"לית פז כלכלה והנדסה / צילום: דרור נחום

מתחמי המרלוג"ים הפכו לקניונים החדשים

תמיר בן שחר, מתכנן הערים והכלכלן ממשרד צ’מנסקי בן שחר, טוען שהמרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים) מחליפים את הקניונים: "מאחר שהאונליין התחזק, יש צורך להיות קרוב למשקי הבית. זה חיזק את השוק שבו אנחנו מייצרים מרכזי הפצה קטנים, שיודעים גם לקבל סחורה בחזרה. אנחנו רואים עכשיו מרלו"גים בגובה 4 קומות, שכוללים גם הפצה, גם מכירה וגם בתי מלאכה. ככה זה באזור התעשייה של חולון. ממש ליד בתי המגורים". בן שחר מוסיף גם כי "הקורונה גרמה לכך שאנשים ירצו לקנות קרוב לבית וזה יצר עדנה למרכזים הפתוחים והשכונתיים, שאך מתעצם. חלה פגיעה רצינית בקניונים".

 תמיר בן שחר / צילום: פאול אורלייב

יוזמות מסחר שמדלגות על פערי התיווך

שרון בנד מחברת "במידה" העוסקת בתכנון עירוני ובפיתוח אסטרטגיה עסקית ושיווקית: "הדפוסים הקלאסיים המסורתיים, כולל ההסתמכות על קניונים, נשברו. אנשים מעיזים להתנסות בדברים אחרים. כך ברחובות מסחריים, כמו רחוב ביאליק ברמת גן, שם עסקים, שאולי לא היתה להם זכות קיום, נסגרו, ובמקומם צצים עסקים חדשים, שמסמנים מגמות אחרות. יש התפתחות מאוד גדולה של הפוד טראקס (עגלות מזון). עוד דבר שקורה, בטח בערים שלא מפותחות מסחרית, זה שווקי איכרים מקומיים. הדברים האלה הם יוזמות מקומיות, נסיוניות, שמבקשות לדלג על פערי התיווך".

הלחץ לשמר את חוף הים גדל

אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע: "חוף הים הינו המרחב הפתוח המבוקש ביותר גם בגלל שהוא אחד מהמשאבים החינמיים הנגישים האחרונים שנותרו. בעוד שביד אחת מערכת התכנון ‘עומדת על המשמר’ ודואגת שהחופים יישארו פתוחים לרווחת הציבור, ביד השנייה היא מקדמת מהלכים הפוכים; הקמת 6 מרינות והרחבת כמה מרינות קיימות. בשנה החולפת קיבלנו הצצה לעתיד והתוודענו לעומסים הכבדים על השטחים הפתוחים והחופים, הנובע בעיקרו מאיסור נסיעה לחו"ל וריבוי מטיילים בארץ. לא מן הנמנע להניח כי לחץ זה יילך ויגבר".

 אסף זנזורי / צילום: יח"צ