תושבי שדרות שמעו ב-16 אפריל 2001, השבוע לפני 20 שנה, רעש עמום. זו הייתה רקטת הקסאם הראשונה שנפלה על העיר. הצינור המוארך והלא מתוחכם הצליח לשנות את מאזן הכוחות באזור. עשר שנים נוספות עברו ובאפריל 2011 הצליחה מערכת "כיפת ברזל" לבצע יירוט מבצעי ראשון מעל שמי אשקלון. כיפת ברזל הצליחה מאז לנטרל, במידה רבה, את איום הרקטות והפכה במקביל גם לביזנס מוצלח.
סא"ל (מיל') רימה מצביץ', ראש פרויקט הגנה אווירית באלתא, חברה בת של התעשייה האווירית שפיתחה את המכ"ם של "כיפת ברזל", מספרת שבשנה האחרונה נמכרו שמונה מערכות "בתצורה של מכ"מי כיפת ברזל" עבור ההגנה האווירית של צ'כיה. בנוסף נתחמו חוזים עם השכנות הונגריה וסלובקיה.
"שלוש המדינות מבקשות מכ"ם רב משימתי (MMR, המשפחה של המכ"מים אלה שייך מכ"ם כיפת ברזל) עבור מטרות אווירות וארטילריה. קוסם להן שמדובר במערכת שמוכחת בשטח ושהיא רב-משימתית באופן מלא. ממש מכ"ם של ALL-in-One: יש לו ראייה רחבה, ויכולת להתמודד עם כל האיומים, בין אם זה כטב"ם, רחפן, וארטילריה בכל הטווחים. הוא מכסה את הכול", מספרת מצביץ', שהגיעה לאלתא מצה"ל.
שנת 2020 הייתה שנת שיא בהכנסות של התעשייה האווירית (תע"א) שאלתא היא חברה בת שלה. מכירות החברה, שפועלת בכמאה מדינות בעולם הסתכמו בשנה שעברה בכ-4.2 מיליארד דולר, "הגבוהות מאז הקמת החברה".
ההורים של ההייטק הישראלי
התעשיות הביטחוניות של ישראל הן במידה רבה ההורים של ההייטק הישראלי. אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהקשר הזה היה הפסקת פרויקט הלביא ב-1986 ששחרר לשוק האזרחי אלפי מהנדסים מוכשרים ומנוסים שהיוו את הבסיס לאקוסיסטם ההייטק הישראלי.
במקביל לעלייה בהכנסות, מדווחת התעשייה האווירית גם על גידול בהשקעה במו"פ. בשנה שעברה, חלה עלייה של 13% בפעילות המחקר והפיתוח של התעשייה האווירית, לכ-1.036 מיליארד דולר, לעומת כ-909 מיליון דולר ב-2019. רק כ-196 מיליון דולר הושקעו מתקציב תע"א עצמה, בעוד שיתרת הסכום - מקורו בלקוחות שמזמינים מוצרים שתואמים לדרישות שלהם.
מערכת כיפת ברזל היא פרי שיתוף פעולה של שורה של תעשיות ביטחוניות ישראליות בפרויקט עליו ניצחה חברת רפאל. הייצוא של מערכות המכ"ם של כיפת ברזל שפותחו באלתא של תע"א, החלו לפני כשבע שנים. מספר היחידות שנמכרו מסתכם ב-150 יחידות של מערכות MMR - ה"מוח" של מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל, בין היתר כיפת ברזל.
סך המכירות שהניבה מערכות המכ"ם עד כה הגיע לכ-4 מיליארד שקל - ממוצע של כ-27 מיליון שקל ליחידה. בחברה הבהירו כי אין למערכת תמחור קבוע, ולו בשל העובדה שאין מערכת אחת דומה למשנתה וכי כל אחת מהיחידות הותאמה לצרכים שונים של לקוחות שונים.
ההתחלה לא הייתה פשוטה, וניסיונות השיווק של המערכת נתקלו בלא מעט קשיים. אחת הסיבות לכך היא שבניגוד למוצרים ביטחוניים רבים אחרים, כיפת ברזל לא פותחה עם מחשבות על ייצוא.
"המערכת נבנתה לצרכי מדינת ישראל לשם הגנה על תושבי המדינה. היא לא פותחה בראייה שיהיה לזה ייצוא. בניגוד לסוגיות אחרות. כיפת ברזל פותחה בראש ובראשונה לצרכי מדינת ישראל", מסביר תא"ל (מיל') פנחס בוכריס, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון בעת אישור הפרויקט.
גורמים המעורים בנושא סיפרו כי למרות שהיו בטוחים בהתחלה כי המערכת תימכר כמו לחמניות חמות, הסתבר שאין לה ביקוש. לדברי הגורמים, הפיתרון נמצא ביכולת להתאים את המערכת, שמורכבת ממודולים שונים, לכל לקוח בנפרד. אתגר נוסף, הסביר הגורם, טמון בכך ש"אלתא מכרה למעשה סנסורים, בעוד שהמכ"ם של כיפת ברזל הוא כבר מערכת אסטרטגית מורכבת וגדולה".
המידע לגבי המכירות של סוללות מלאות של כיפת ברזל, כולל הטילים המיירטים, מוגבל. עד כה דווח על מכירות של שתי סוללות מלאות בלבד, שתיהן לצבא היבשה של ארה"ב, בעלות של כ-400 מיליון דולר.
מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, פרופ' תא"ל (במיל') יעקב נגל, הסביר בשיחה עם "גלובס" כי פוטנציאל המכירה של כיפת ברזל ללא המכ"ם לצבא האמריקאי, יכול להגיע לכ-30-40 מערכות וכי גם המארינס בין המתעניינים.
לדבריו גם למערכת המכ"ם לבדה יש פוטנציאל עסקי רב: מדובר ב"מכ"ם פנטסטי", שאלתא עושה ממנו "המון כסף". פרופ' נגל ציין כי מדובר בכלי "לא גדול ולא קטן מדי, שמתאים למגוון רחב של שימושים, מגילוי ירי מרגמה ועד רקטות, ואפילו מתאים להתקנה על ספינה".
על פוטנציאל המכירות העתידי של המערכת אומר תא"ל במיל' פנחס בוכריס, שכיום עומד בראש קרן ההון סיכון SoMV, כי "באזורנו, היו מעוניינים לקבל מערכות להגן על עצמן, ומאחר שזו מערכת הגנה, נוכל למכור למדינות שביחסים איתנו, שמתמודדות מול מדינות עוינות".
בוכריס הביע תקווה כי הניסיון של שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות שהוליד את כיפת ברזל, יהווה מודל לחיקוי: "השאפו מגיע לתעשיות הביטחוניות שעשו שילוב מאמצים בין תעשיות שונות בשביל להרים מערכת במהירות מטורפת. מרגע שאישרנו את התקציב, הם עמדו בצורה מדהימה בלוחות הזמנים. הם עבדו 24/7 במבצע שלא היה דומה לשום דבר לפניו".
שיתוף פעולה עם סטארט-אפים
עד העשור האחרון, שבו קפצו היקפי ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה במחקר ופיתוח, מי שהובילו את הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ופורצי הדרך ביותר היו במידה רבה התעשיות הצבאיות שנהנו מגיבוי תקציבי המדינות. אם בתחילת שנות ה-60, 70 אחוזים מהוצאות המו"פ בארה"ב היו של המדינה והיתר של המגזר העסקי, כיום היחס הפוך והרוב המכריע של ההוצאות על מו"פ הוא במגזר האזרחי.
וככל שהטכנולוגיות משתפרות, והחברות האזרחיות משקיעות הון בפיתוחן, מתחילה תופעה הפוכה שבה חברות ביטחוניות (כמו גם צה"ל עצמו) מאמצים טכנולוגיות אזרחיות או טכנולוגיות צבאיות שמפותחות בסטארט-אפים. כך, על פי תע"א ההכנסות ממערכות כמו מכ"ם כיפת ברזל, "מושקעים בין היתר במחקר ופיתוח מערכות הגנה עתידיות עבור מדינת ישראל, בשיתופי פעולה והשקעות בסטארט-אפים כחול לבן".
בשיחה עם "גלובס" סיפר ישראל לופה סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של אלתא: "למדנו לא להיות סגורים אלא להנגיש אלינו טכנולוגיה שבאה מסטארט-אפים. לאלתא לבדה יש כבר מעל עשרה סטארט-אפים, ולתע"א יותר מעשרים".
כך, בימים אלה, התעשייה האווירית מקימה תאגיד לאזרוח טכנולוגיות בהשקעה של כ-200 מיליון דולר. התאגיד יפעל כקרן השקעות משותפת לתעשייה האווירית ולמשקיעים אסטרטגיים. באמצעות שיתוף הפעולה יוקמו חברות ייעודיות לכל מוצר טכנולוגי שיוחלט לקדם את תהליך ה"איזרוח" שלו.
עסקאות גדולות בין ממשלות
במקביל להעמקת המעורבות בממשקים האזרחיים של התעשייה, בתחום הייצוא הביטחוני קיימת מעורבות ממשלתית עמוקה שהולכת ומעמיקה. עסקאות המכמ"ים עם מזרח אירופה הן דוגמה לעסקאות בין ממשלות. על פי דוח האגף לייצוא ביטחוני של משרד הביטחון (סיבט) לשנת 2019 (הדוח לשנת 2020 יפורסם בתחילת החודש הבא) חלה בתקופה עלייה בעסקאות מסוג זה כאשר סביב משבר הקורונה דיווחה סיבט כי היא "משלבת סל פתרונות להתמודדות עם הקורונה כאמצעי לחיזוק התעשייה והקשרים הבינלאומיים".
הייצוא הביטחוני של ישראל תופס כ-70%-80% מסך הייצור הביטחוני. מבין הקטגוריות של סוגי המוצרים הביטחוניים - הנתח של מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (ל"א) הוא הגדול ביותר - 17% מכלל הייצוא.
אחריו בסדר יורד, טילים רקטות והגנה אווירית (לשעבר נ"מ) עם 15%; מטוסים מאוישים ואוויוניקה - 13%; תצפית ואופטרוניקה - 12%; אמצעי ירי ושיגור - 10%; מטוסים ללא טיס ורחפנים - 8%. חרף תשומת הלב שמקבלות מערכות מודיעין מידע וסייבר, החלק שלהן עומד על 7% "בלבד", מהייצוא הביטחוני.
גם במשרד הביטחון גאים במכירות של מכ"מי ה-MMR של אלתא והתע"א כמו גם בשיתוף הפעולה עם האמריקאים. כמחצית מרכיבי מערכת כיפת ברזל מיוצרים בארה"ב, וכך גם חלקים ממערכות קלע דוד וחץ 3. הטילים של כיפת ברזל מיוצרים בארה"ב, בשיתוף פעולה של רפאל וריית'און. אלתא עצמה מפעילה חברה בת אמריקאית בבולטימור, שמייצרת חלק מהמודולים של מכ"ם כיפת ברזל. "כך גם עוזרים לכלכלה האמריקאית תוך העברת מסר לאמריקאים - אתם נותנים כסף, ואנחנו מחזירים לכם בעבודה בארה"ב. כשאני מזדמן לשם אני מנסה להביא חברי קונגרס למפעל, שם הם רואים אמריקאים גאים בכך שהם מייצרים למען מדינת ישראל".
עם זאת, אין משמעות הדבר שלאלתא מפעל בארה"ב, שהמכמים של כיפת ברזל יימכרו בה. לדברי משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא"ת, במשרד הביטחון, "מראש הצבא האמריקאי אמר שמכ"מים יש לו, והוא התעניין דווקא בחלקים האחרים של המערכת כמו המשגרים והמיירטים של כיפת ברזל". העובדה שבניגוד לקלע דוד וחץ שפותחו בשיתוף האמריקאים, העובדה שכיפת ברזל היא פיתוח ישראלי מאפשרת לתעשיות הביטחוניות יותר גמישות במכירות ללקוחות בחו"ל משום שהוא לא מצריך אישור אמריקאי. פתאל הדגיש כי "המערכות הללו לא משמשות רק לאתראה מירי תלול וקצר טווח אלא גם מפני איומים של כטב"מים, טילי שיוט, ובעצם כל מטרה מעופפת". וכן כי "יש לה ביקוש לאו דווקא כמערכת נשק אלא כגילוי ואתראה והעברת אינפורמציה למערכות שליטה".
ההשקעה בשידרוג המערכת לא נפסקת אף פעם אומר פתאל, שמזכיר כי עד כה נרשמו לזכותה 2,400 יירוטים. כיום, לדבריו, נערכים בה "ניסויים שמאתגרים את המערכת בצורה יותר מורכבת מול תרחיש יותר מורכב ממה שהמציאות מספקת היום - איומים מתוחכמים יותר שיכולים להיכנס לזירה, גם בעומס, גם במורכבות וגם בדיוק".
"אנחנו מנתחים את צרכי הלקוחות ונותנים מענה"
בנובמבר 2020 מונה בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית. לוי אומר, כי "כבר לפני 30 שנה, סביב העיסוק בטיל החץ, הבנו שכשמדברים על מערכת הגנה אווירית בעידן המודרני, מדברים על הרבה איומים והיכולת לעקוב אחריהם בו זמנית. הדרך לעשות את זה היא לעבור לטכנולוגיה שבה יש שליטה על הקרן שמשדר המכ"ם, באופן שמאפשר מעקב אחר מספר רב של מטרות. הטכנולוגיה הזו נכנסה למכ"ם אורן ירוק של טיל החץ ולאחר מכן נכנסה גם למערכות טקטיות כמו כיפת ברזל".
המכ"ם של כיפת ברזל, הוא מסוג MMR - מכ"ם רב משימתי שמסוגל לתפקד במגוון תסריטים. "התע"א מדברת כרגע על הגנה אווירת כוללת, שיש בה גם טילים כמו ברק 8, גם מערכות שליטה ובקרה כמו לוכד שחקים, וגם מכ"מים. אנחנו משקיעים המון מאמצים וכספים בפיתוח הדורות הבאים ומוכרים הרבה מערכות כאלה".
השימושים של המכ"ם שונים מלקוח ללקוח, מסביר לוי. "אין שני לקוחות עם אותם צרכים. אנחנו מנתחים את צרכי הלקוחות באירופה, באסיה, בארה"ב ובמקומות נוספים שאנחנו פעילים בהם, ומנסים לתפור את המענה המתאים.
כיום, טוען לוי, "ברוב המדינות בעולם הנושא של ההגנה גובר משמעותית על ההתקפה". לדבריו, האתגר הטכנולוגי כיום הוא ליצור מערכת אחת שנותנת מענה למגוון איומים. "בעולם רואים שינוי מגמה לכיוון מערכות שיודעות לטפל במרחב איומים גדול מאוד בו זמנית. אין יותר מכ"ם לטילים בליסטים ועוד מכ"ם למטוסים".
בנוסף התייחס לוי להנפקה הצפויה של החברה ואמר כי "הנפקת החברה היא המשך טבעי ומתבקש למהפך העסקי שהחברה חווה בשנים האחרונות ולתוצאות הכספיות המצוינות אליהם הגענו. התעשייה האווירית נערכת להנפקה ומחכה לאישור בעלי המניות של החברה קרי ממשלת ישראל. ההנפקה תאפשר לחברה את המשך צמיחתה ותזרים הון לחברה לטובת השקעות במחקר ופיתוח, רכישת חברות ומיזוגן".
כתבות
ני"ע
