הקרב על דירת הסבתא: האם הדירה נמכרה לנכדה או ניתנה לה במתנה

אם המשפחה נפטרה בשנת 2011 והותירה צוואה שהורתה על חלוקת הרכוש בין בנה לנכדיה (חלקם ילדים של ילד שנפטר לפניה). פחות מחודש ימים לאחר שניתן צו לקיום הצוואה העבירה אחת הנכדות את דירתה של המנוחה בתל אביב על שמה באמצעות תצהיר מתנה וייפוי-כוח שנחתמו על-ידי הסבתא כשנה לפני פטירתה. בנה של המנוחה (הדוד של אותה נכדה) טען כי העברת הדירה נעשתה שלא כדין, ויש לבטלה; בדרך זו, הדירה תהא שייכת לעיזבון, ועל-פי הצוואה מחציתה תהא שייכת לו.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את גרסת הנכדה שלפיה הדירה הועברה לה במתנה בחיי הסבתא וקבע כי הדירה נמכרה בתמורה לתשלום כספי שמעולם לא שולם, ולפיכך הדירה לא שייכת לנכדה אלא לעיזבון. על קביעה זו ערערה הנכדה לבית המשפט המחוזי.

במסגרת הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה הוצגו כמה הסכמי מכר שנחתמו על-ידי המנוחה והנכדה (ביחד עם בעלה) ובהם נקבע כי הדירה נמכרת להם תמורת תשלום. הנכדה טענה שחתימתה על מסמכים אלה מזויפת, אולם לא הוכיחה זאת.

בהמשך אף התברר כי תצהירי המתנה שנחתמו על-ידי הסבתא לצורך העברת הזכויות לנכדה נחתמו בדיוק באותו התאריך שבו נחתם כתב ההתחייבות לתשלום, שבו גם נקבע בפירוש כי מסירת התצהירים וייפוי-הכוח לרישום בטאבו תיעשה רק כנגד ביצע התשלום - אותו תשלום שהנכדה טוענת שמעולם לא שולם.

אחת הטענות המשמעותיות בערעור של הנכדה עסקו בנטל ההוכחה: חוק המקרקעין קובע שהרישום בטאבו הוא ראיה חותכת לתוכנו, לאמור: אם זה רשום, סימן שזה נכון. מכאן קמה חזקה משפטית ידועה כי מי שרוצה לסתור את הרישום בטאבו - עליו מוטל נטל ההוכחה ומדובר בנטל מוגבר. הנכדה טענה כי מעת שהדירה נרשמה על שמה הרי שהנטל לסתור את המרשם מוטל על כתפי הדוד שמבקש לבטל את הרישום.

■ ההחלטה: בית המשפט המחוזי סבר אחרת. בחינה מדוקדקת של גרסת הנכדה העלתה פגמים, שינויי גרסה וסתירות פנימיות. בנסיבות אלה, המחוזי התעלם מן החזקה הקובעת את הנטל לסתירת הרישום בטאבו וקבע כי משעה שנקבע שמדובר בעסקת מכר בתשלום שמעולם לא שולם - התוצאה היא שלא ניתן היה להשתמש בתצהיר ובייפוי-הכוח, ומכאן שיש להורות על ביטול הרישום בטאבו גם מבלי שהדוד נדרש להוכיח את טענותיו.

■ המשמעות: זהו פסק דין חשוב במיוחד שקובע כי אמינות ושכנוע הן אבן-היסוד להליך השיפוטי. במקרה שבו מתגלות סתירת מהותיות בגרסת בעל דין - הדבר יכול לגבור הן על הוראות החוק שמקדשות את הרישום בטאבו והן על החזקות השיפוטיות. הרישום הוא הקו המנחה מכוח החוק, אבל הדרך שבה מנהלים את ההליך המשפטי היא הקובעת ובכוחו של פסק הדין להורות על שינוי הרישום ובטלותו.

עמ"ש 42309-03-20

הכותבים שותפים מייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה