"אומה של חוסכים": החשש מקורונה גרם לגרמנים לשבור שיאי חיסכון

הגרמנים ידועים באירופה כ"אומה של חוסכים". אולי בגלל המשברים הכלכליים של העבר ושתי מלחמות העולם, אולי בהשפעת הדת הפרוטסטנטית או הסלידה הכללית מסיכון - חזירי חיסכון הם עדיין מתנה לגטימית לילדים, כל גרמני שמכבד את עצמו מחזיק קלסר עם הדפסות התנועות הבנקאיות שלו בשנים האחרונות ומשק הבית הגרמני הממוצע חוסך יותר מ-10% מההכנסה הפנויה שלו, פי שניים מהממוצע באיחוד האירופי.

נתונים שפורסמו בתחילת החודש על ידי הבנק המרכזי הגרמני חושפים כי מגפת הקורונה גרמה לגרמנים לחסוך אפילו עוד יותר. מינואר 2020 ועד ינואר 2021, דיווח ה"בונדסבנק", הוסיפו הגרמנים לחסכונות הפרטיים סכום חסר תקדים של כ-183 מיליארד אירו. הר החסכונות של משקי הבית הפרטיים בגרמניה עומד כעת על 1.73 טריליון אירו.

מכון המחקר הכלכלי IfO מעריך כי 100 מיליארד אירו מתוך הסכום השנתי שנחסך בגרמניה בשנה החולפת הם "חיסכון עודף" - כלומר כסף שהיה אמור להיות מוצא על צריכה אך מצא את עצמו בחסכונות.

לתושבים רבים במערב וגם בישראל יש חוויה דומה - חופשות שהתבטלו, הוצאות על ארוחות שלא קרו, נסיעות שלא התממשו וחיים צרכניים שלמים שלפתע השתנו והפכו לכאלה המתרחשים בעיקר במסחר מקוון. בגרמניה, נראה כי רבים העדיפו לחסוך את הכסף שלא הוצא.

התחזית הגרמנית היא שככל שמשבר הקורונה יימשך, כך יימשך גם הגידול בחסכונות הגרמנים. בינתיים, מבצעי החיסון נגד הקורונה אינם יעילים והמגפה נמצאת בעיצומו של גל שלישי של תחלואה. בהתאם לזאת, העריך נשיא איגוד הבנקים בבוואריה, יורגן גרוס, כי "המגמה של חסכונות גדולים יותר תימשך, והחודשיים הראשונים של 2021 מוכיחים זאת". "החוסר-ודאות בקרב האוכלוסייה נמצא ברמה גבוהה מאוד", אמר בראיון ל"שפיגל".

הבנקים מנסים לשנות את התמונה

למרות שחיסכון הוא תופעה תרבותית בגרמניה, הבנקים מנסים לשנות את התמונה בשנים האחרונות. מדיניות הבנק המרכזי האירופי (ECB) דווקא מעודדת צריכה והוצאת כסף, והריבית השלילית שהוא מנהיג בשבע השנים האחרונות "שוחקת" באופן תדיר את ערך הכסף. סוגיה זו עומדת במרכז הביקורת של בנקאים צפוניים (גרמניה, הולנד ומדינות אחרות) נגד מדיניות ה-ECB.

הדרך שבה הצהובונים הגרמנים הציגו זאת בשנים האחרונות היא שהאירופאים הבזבזנים (ובמיוחד נשיא ה-ECB לשעבר מריו דראגי האיטלקי) - "הורסים" את החסכונות הגרמניים שהושגו בעמל רב על ידי עידוד צריכה והוזלת הכסף על ידי שלל תוכניות הרחבה כמותית, עוד לפני משבר הקורונה.

מרקוס זדר, ראש מדינת המחוז בוואריה שנחשב למועמד אפשרי מטעם השמרנים לתפקיד הקנצלר בבחירות בספטמבר, אמר בשנה שעברה: "אנחנו לא אומה של ספקולנטים. אנחנו אנשים המעריכים אמינות, שכוללת חיסכון לטווח ארוך".

אבל עדיין, למרות שהמדיניות של ה-ECB נמשכת כבר קרוב לעשור, הגרמנים אינם משנים הרגלים כל כך בקלות. רק ל-53% מהגרמנים למשל יש כרטיסי אשראי, הכוללים מסגרת אשראי צנועה בדרך כלל. היתר מתנהלים במזומן או באמצעות כרטיסי דביט.

החסכונות הצבורים בעקבות משבר הקורונה גורמים לכלכלנים רבים בגרמניה לצפות ל"אפקט התאוששות" מהיר ברגע שיוסרו ההגבלות על החיים הציבוריים, ברגע שהתיירות תתאפשר בצורה חופשית יותר ושייראה אור בקצה המנהרה מבחינת מגפת הקורונה.

"הצריכה הפרטית קשורה באופן הדוק למספר מקרי הקורונה ולהגבלות ולהקלות שמוכתבות בעקבות מספר זה", אמר ל"שפיגל" מומחה ממכון המחקר הכלכלי GfK בנירנברג, "אני מעריך שיהיה אפקט משמעותי של פיצוי-יתר, במיוחד בכל מה שנוגע לחופשות ולתיירות".

עד כה, אפשר היה גם להאשים את הממשלה הגרמנית בשידור מסר של חיסכון לציבור. אבל משבר הקורונה שינה זאת. לאחר שנים של "אפס שחור" - תקציב מאוזן היטב שהתבטא בין השאר בעודף הסחר הגדול ביותר בעולם, פנתה הקואליציה הנוכחית עמוק לכיוון הגירעון וכבר התחייבה להוציא כ-200 מיליארד אירו בניסיון למתן את ההשפעות הכלכליות של המשבר.

חלק מהכסף הוקצה לתוכנית להורדת המע"מ ב-5% לתקופה של חצי שנה, שנועדה לעודד את האזרח הגרמני לקנות ולעודד את המשק. לפי סכומי החיסכון הגדולים, נראה כי לתוכנית הייתה השפעה מוגבלת בלבד.