משחק כפול בלאומי: מבקש לצנן בכיר שעזב את פפר, אבל התנגד לצינון כשגייס בעצמו

בנק לאומי דורש צינון של 12 חודשים לערן בר יוחאי, סמנכ"ל המכירות והשיווק של פפר, שהודיע על עזיבתו לבנק הדיגיטלי של פרופ' אמנון שעשוע כדי להתמנות למנהל הקריאטיב.

הבקשה מגיעה למרות שבהסכם העבודה מצוין כי יהיה צינון של שלושה חודשים בלבד עם סיום העסקתו. בלאומי טוענים כי כשתקופת הצינון נקבעה יוחאי היה בתפקיד לא בכיר וכי התקופה נדרשת בשל מסמכים רבים שנטל מפפר וקשורים לתוכניות העסקיות של החברה. בר יוחאי עבד בפפר כחמש וחצי שנים, במהלכן שימש קודם לכן כמנהל הקריאטיב.

בבנק הדיגיטלי אומרים כי עם הודעתו של בר יוחאי על עזיבתו, נבדק מחשבו ונאמר לו כי הוציא מידע רגיש בכך ששלח לעצמו מסמכים בג'ימייל. לדבריהם, המסמכים נשלחו על ידו מטעמי נוחות ובר יוחאי לא העביר כל מסמך לבנק הדיגיטלי ומחק את המידע.

"התנהלותו של מר בר יוחאי מחייבת קביעת תקופת צינון ראויה, מעבר לשלושה חודשים שנקבעו בהסכם העבודה שלו (שנעשה מלכתחילה למשרה פחות בכירה, ולא הביא בחשבון התנהלות עבריינית כזאת). מעמדו הבכיר בפפר, המצטרף לגזל הסודות, מצדיקים העמדת המגבלה על העסקתו בחברתכם על שנה אחת מתום עבודתו בפפר", נכתב במכתב שנשלח לבנק הדיגיטלי על ידי עורכי הדין אשר חלד וירון לסטרל, המייצגים את בנק לאומי.

 אמנון שעשוע / צילום: יונתן הפנר

כיצד פעל לאומי בעבר

לפני כשנה וחצי בבנק לאומי הציגו עמדה הפוכה, כאשר היה מדובר בעובד בכיר בבנק מזרחי טפחות שניהל את תחום המשכנתאות וביקש לעבור ללאומי. בנק מזרחי טפחות הגיש בקשה לצו מניעה וביקש לממש את סעיף אי-התחרות בחוזה של אורי יוניסי, שכלל שישה חודשי צינון לפני שיתחיל לעבוד בלאומי. גם אז, כמו במקרה של בר יוחאי, נטען כי העובד הבכיר מחזיק חומר מסחרי רגיש. בסופו של יום בית הדין לעבודה קבע ארבעה חודשי צינון.

נראה שבנק לאומי נוקט עמדה שנוחה לו, כאשר האינטרסים משתנים. עורכי הדין של לאומי אשר חלד וירון לסטרל, שייצגו בשני המקרים, טוענים כי לא ניתן להשוות ביניהם. לדבריהם, מדובר במקרה חריג שבו בר יוחאי נכח בישיבת היערכות של פפר לקראת כניסתו של הבנק הדיגיטלי וכי "בניגוד למצב שבו מדברים על מה שבראשו של העובד, הוא שלח לעצמו לאי מייל חיצוני מסמכים רבים".

"במקרה של יוניסי", אומרים עורכי הדין, "היינו מוכנים להציע שישה חודשי צינון, אבל בנק מזרחי לא הסכים וזה נגמר בארבעה חודשים". באשר לפגיעה בחופש העיסוק הם אומרים, כי "אנשים עוברים בין הבנקים כל הזמן, אף אחד לא מתנגד לתחרות. אבל כשמישהו משתתף בדיונים האינטימיים ביותר, זהו מצב נקודתי ולא רגיל".

חוק יסוד חופש העיסוק מאפשר לכל אדם לבחור את עיסוקו והכלל הוא שאין לפגוע בזכות יסוד זו. כך נהוג בשוק הפרטי לעבור ממקום עבודה אחד לאחר באותו התחום. קיימים מעסיקים המחתימים את העובדים במסגרת הסכם העבודה על סעיף "אי-תחרות", שימנע מהעובד לעבור לעבוד בחברה מתחרה למשך תקופה מסוימת. סעיפי אי-תחרות נפוצים במגזר ההייטק אבל לא רק. הם גם נפוצים בדרגות הבכירות כשהעובד חשוף למידע מסחרי רגיש.

בתי הדין מאזנים

עו"ד רועי גוטמן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד איתן מהולל שדות מסביר, כי גם אם העובד חתם על תקופת צינון, בית הדין לעבודה יכול לפסול את ההגבלה. "בתי הדין לעבודה עושים איזונים. מצד אחד יש את האינטרס של המעסיק שהסודות המסחריים לא ייחשפו למתחרים. מצד שני, חוק יסוד חופש העיסוק נועד לאפשר לכל אדם לעבוד בכל מקום שירצה".

 עו''ד רועי גוטמן / צילום: אייל טואג

גוטמן מסביר כי פסקי הדין פורצי הדרך היו סער וצ'ק פוינט במסגרתם נקבע כי הגבלת חופש העיסוק שלא באה להגן על אינטרס לגיטימי של המעסיק בטלה. בית הדין בחן את האיזונים, האם יש שימוש בסודות מסחריים, האם העובד פעל בתום לב והאם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התקופה שנמנע ממנו לעבוד. "התנאי הבסיסי הוא שתהיה פסקת אי-תחרות בהסכם עבודה. ככלל לא יאריכו תקופת צינון כי בית הדין לא נכנס בנעלי הצדדים".

אחד הדברים שבית הדין בוחן הוא האם העובד פוגע באינטרסים לגיטימיים, במסגרת זו נבחן גם עניין הסודיות, אם בית הדין יתרשם שאותו העובד לקח סודות מסחריים".

"בית הדין יכול לפסול את הסעיף. בית הדין עושה את האיזונים. גם אם מחליטים שכן בודקים מה הזמן הסביר. המקסימום שבתי הדין אפשרו הוא 12 חודשים. "פסקה ערומה" הוא ביטוי שנקבע בפסיקה - הגבלה לשם הגבלה הפוגעת בכוחות השוק. בלבד שלא יפגעו האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק. הפסיקה אומרת שבשוק תחרותי יש לאפשר מעבר של עובדים בין חברות גם אם מדובר בחברות באותו הענף".

הבנק הדיגיטלי מסר בתגובה כי "הוא מצר על כך שלאומי מגיב באופן לא ראוי ובריוני לתחרות שמציב לו הבנק הדיגיטלי, תוך נסיון לפגוע בחופש העיסוק של מנהל מוערך כדי להלך אימים על עובדי לאומי. הבנק הדיגיטלי יביא בשורה לשוק הבנקאות הריכוזי בזכות היכולות הייחודיות ובאמצעים הוגנים וחוקיים בלבד. האיסור על שימוש במידע סודי של מעסיק קודם, ככל שזה קיים, הוא בבחינת "יהרג ובל יעבור".

לאומי  מסר בתגובה כי "ההצלחה של פפר מביאה לכך שעובדי פפר המצוינים מחוזרים על ידי גורמים שונים. פפר אינו עומד בדרכו של מי שמבקש לעבור למקום עבודה אחר, בכפוף לכללים המקובלים. אולם גניבת מידע סודי ועוד בהיקף עצום היא אירוע חמור וחריג שיטופל ככזה. גוף ערכי שמכבד את עצמו לא יעסיק לעולם מי שעשה מעשה כה חמור".