הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב סיפקו לנו הצצה מעניינת ומפחידה על מה הולך לקרות כאן בשנים הקרובות סביב מערכות בחירות עתידיות בפן התקשורתי והאסטרטגי. למה כאן? כי בדרך כלל כל מה שקורה בארה"ב מבחינה פוליטית, תקשורתית ואסטרטגית עובר ייבוא מהיר לארץ הקודש תוך כדי שדרוג ונטייה להגדיל ולעשות. כולנו שומעים איך יאיר לפיד עולה לרגל פעם אחר פעם ל"סוקר" המהולל שלו שאמור לגרום לו לנפץ את התקרה של 20 המנדטים כמו שעשה ארתור פינקלשטיין בעבר עבור בנימין נתניהו. בקיצור כל מי שיש לו קידומת חיוג מנהטן-וושינגטון יכול בקלות להפוך להיות אורים ותומים לפוליטיקאי הישראלי הממוצע.
אחרי שאמרנו את זה, בואו נשים לב למה שבאמת הפחיד אותי אישית, אבל אני בטוחה שכל מי שרוח ליברלית פועמת בליבו גם חושש מכך, והוא הצנזורה של מנהלי התוכן האנונימיים ברשתות החברתיות הגדולות פייסבוק וטוויטר על פוליטיקאים אמריקאים -צנזורה שהגיעה לשיאה בחסימתו של הנשיא האמריקאי הקודם דונלד טראמפ עוד כשהוא מכהן, זאת במקביל לשיטה המהממת החדשה והנוצצת של בדיקת עובדות במהלך מסיבות עיתונאים או ראיונות. גם כאן התקשורת הפרוגרסיבית הדמוקרטית האמריקאית טרחה לעשות את זה בעיקר לנשיא טראמפ ובעיקר על קו הסיום של המרוץ האחרון.
ז'אן בודריאר הסוציולוג הצרפתי הפוסט מודרני בספרו סימולקרות וסימולציה, שראה אור בשנת 1981, כבר צפה את ההיפר מציאות שבה אנחנו חיים, במסגרת הזו אין "אמת" אלא רק סימולקרות שהן ייצוגים של משהו שהוא שאריות של אמת. בודריאר האינטלקטואל ידע והבין שהסימולקרות הללו הן כלי של ההגמוניה לסמם היטב את ההמונים וידע שבשנים הבאות - כמו שאכן קרה אנחנו נחווה האצה של התהליכים הללו.
צנזורה בלי שם או פנים
מה ראינו בעצם בארה"ב? ראינו צנזורה אגרסיבית מאוד שלא חוששת לצנזר נשיא מכהן. לצנזורה הזו אין שם או פנים, היא יכולה באבחת מקש מקלדת לסגור את הבסטה ולסתום את הפה לכל אחד בעולם בלי שום חשבון ובלי שום ביקורת. עורכי התוכן האלה, הם אנונימיים, לא נגישים ולא צריכים לתת דין וחשבון והם פשוט מורידים את השאלטר גם על האיש הכי חזק (עאלק) בעולם המערבי. אותי אישית הכי הפחיד שכלי התקשורת המיינסטרימית לא דיברו על זה בכלל, לכולם היה ברור שהצנזורה הזו של פייסבוק וטוויטר לגיטימית. הם אף הגדילו ועשו כשהם ביצעו מעיין "בדיקת עובדות" כאילו מדעית על נאומים או ראיונות של טראמפ. את הבדיקה הזו הם כמעט ולא טרחו לעשות למתחריו, כאילו שהעובדות מהצד הדמוקרטי של המפה הן אמיתיות.
אם למדנו משהו מבודריאר אנחנו יודעים שאין באמת אמת או כדבריו: "הסימולקרה לעולם אינה זו שמסתירה את האמת, זו האמת שמסתירה שאין אמת. הסימולקרה היא אמיתית". מה שאומר שאין הבדל באמת בין טראמפ לביידן כמו שכל בר-דעת מבין שאין שום הבדל בין נתניהו ללפיד - שניהם הם מאותו סגנון של דברור אינטרסנטי פוליטי שמטרתו לגנוב לכולנו את הדעת, הגנובה ממילא.
אני מעריכה שבקרוב נזכה לראות את הרשתות החברתיות גם בישראל מורידות את השאלטר, סביר להניח על פוליטיקאי ימני כזה או אחר, כמו שאנחנו רואים חלק מהערוצים בצורה קצת מגוחכת מנסים לעשות בדיקת עובדות וכמו שנראה פרקטיקות נוספות של השתקה מסוגים שונים, כדוגמת השעיות והשתקות של עיתונאים או בעלי דעה בישראל על מנת לנסות ולעצב את השיח סביב אינטרס פוליטי כזה או אחר.
ואני אומרת - יאללה די, אולי הגיע הזמן להבין שאם התחלנו למדוד ערכים לפי סולם מצנזר, איבדנו את הליברליות ואיבדנו את הראש.
הכותבת היא פעילה חברתית, חברת מפלגת העבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.