הצ'יליאנים הם משיאני ההתחסנות העולמיים נגד קורונה – אז מדוע גם התחלואה אצלם כמעט בשיא?

עם 40% מחוסנים במנה אחת לפחות וכמעט 30% מחוסנים במנה שנייה, צ'ילה מתמקמת במקום השלישי בשיעור החיסונים לנפש, אחרי ישראל. אבל הגרפים של התחלואה נראים אחרת לגמרי. בעוד בישראל הקורונה דועכת לרמות שלא נראו מאז יוני 2020, בצ'ילה המגמה רק תופסת תאוצה מדצמבר.

בשבוע האחרון ניכר שינוי מגמה מזערי, אבל עדיין נרשמו כ-8,000 מקרים חדשים אתמול, במדינה שגודל אוכלוסייתה רק כפול משל ישראל, והיא מתמקמת בין שיאניות המקרים החדשים לנפש בשבוע האחרון. המצב כל כך חמור, שהוטל עוצר המחייב את הצ'יליאנים להישאר בבית במשך כל סוף השבוע, אפילו בלי לצאת לקניות חיוניות, ובמהלך השבוע ניתן לצאת מהבית רק עם אישור מיוחד.

אז מה ההבדל בין צ'ילה לישראל? קודם כל, למרות שצ'ילה במקום השלישי אחרי ישראל והאמירויות, עדיין הפערים משמעותיים. בישראל ניתנו עד היום 116 מנות חיסון לכל 100 איש (כזכור, כל מחוסן מקבל שתי מנות). בישראל, כ-54% מהאוכלוסייה (כולל ילדים) כבר מחוסנת באופן מלא, כלומר בשתי מנות. באמירויות - 49%. בצ'ילה, רק 28% מחוסנים בשתי מנות. גם בישראל לקח זמן עד שקמפיין החיסונים החל לחסל את המחלה, וינואר שהיה שיאו של קמפיין החיסונים, היה גם אחד החודשים האיומים לקורונה.

קמפיין החיסונים בצ'ילה התחיל מעט מאוחר יותר מאשר בישראל. כאן כבר החל קמפיין החיסונים בסוף דצמבר, ולכך התלוותה תחילה גם עלייה בתחלואה, כשהירידה החלה רק באמצע ינואר. קמפיין החיסונים בצ'ילה החל אמנם גם הוא בדצמבר, אבל החיסון של כמות גדולה של אוכלוסייה החל רק בתחילת פברואר, כלומר אנחנו אמורים לראות את אותו אפקט של עלייה וירידה, אבל בעיכוב של חודש וחצי, כלומר באמצע מרץ.

 מורה בבית ספר בצ'ילה מקבלת את החיסון נגד קורונה של סינובאק

החיסונים הסיניים פחות יעילים

אבל אנחנו כבר באפריל, כלומר שני ההבדלים הללו אינם מספיקים כדי להסביר את אי דעיכת המגפה בצ'ילה לעומת ישראל. הסבר נוסף הוא צעדי הסגר שננקטו בישראל בינואר, ובצ'ילה ננקטו רק בסוף מרץ, לפני שבועיים. אמנם הסגר בישראל היה סגר חלקי ביותר מלכתחילה ובקושי נאכף, אך בכל זאת הוא אופיין במסכות, מניעת התקהלויות בחללים סגורים וסגירת מוסדות הלימוד. השמים היו פחות או יותר סגורים. בצ'ילה ינואר ופברואר הם ימי חופשת הקיץ, ואחרי חודשים ארוכים של מגבלות ולאור מבצע ההתחסנות המהיר, החליטה הממשלה להקל את המגבלות בקיץ ולפתוח את התיירות.

החופשה אופיינה השנה בנסיעות רבות מחוץ לערים ואפילו לחו"ל, כאשר לא כל החוזרים מחו"ל היו חייבים בידוד. חלק נסעו לברזיל, שם מסתובב הווריאנט הברזיאלי המדבק יותר, שייתכן שהוא גם עמיד יותר בפני חיסונים. המטיילים והנופשים בבית היו באופוריה עקב ההתקדמות המהירה של מבצע החיסונים, וכנראה התנהלו בהתאם.

 נוסעים שהגיעו לצ'ילה מחכים להסעה שתיקח אותם לבידוד במלונית למשך חמישה ימים / צילום: Associated Press, Esteban Felix

וכאן הגענו לאלמנט שעשוי להיות המעניין ביותר עבור ישראל, והוא החיסון שבו משתמשים בצ'ילה. לעומת ישראל שמשתמשת בחיסון של פייזר, בצ'ילה רק מעטים חוסנו בפייזר, ורוב המחוסנים עד כה, מעל 90%, קיבלו את החיסון של חברת סינובאק הסינית, ששמו Coronavac. זהו חיסון בטכנולוגיה קלאסית של וירוס מומת. הוא היה אחד מכמה חיסונים סיניים שפותחו והחלו להיות משווקים בתוך סין ומחוץ לה, עוד לפני שנערכו בהם ניסויים מקיפים כפי שעברו החיסונים שפותחו במערב. בשל הקושי לאסוף מידע בסין, לא ברור כמה אנשים חוסנו עד היום בסין ועד כמה השפיע הדבר על התפתחות המגפה במדינה.

בהדרגה, החל להצטבר מידע גם מחוץ לסין. לגבי החיסון הספציפי בו משתמשים בצ'ילה, נערכו ניסויים גם בברזיל וגם בטורקיה. מן הניסויים הללו עולה כי החיסונים הם בעלי יעילות מסויימת, אך גם שיש הבדל משמעותי בינם לבין החיסון של פייזר. מן הניסוי בברזיל עולה כי החיסון יעיל בכ-50% במניעת מקרי קורונה תסמיניים וב-83.7% במניעת מקרים שדורשים התערבות רפואית. ביעילות במניעת מקרים תסמיניים עולה ל-62% אם מגדילים מעט את הזמן בין המנות. על פי הניסוי הטורקי, לחיסון הייתה יעילות של כ-83% במניעת מקרים תסמיניים. ייתכן שההבדל נובע מהבדלים בווריאנטים בין המדינות, או באופן שבו מוגדרים חולים תסמיניים.

 אנשים בצ'ילה יושבים להשגחה אחרי שקיבלו חיסון נגד קורונה / צילום: Associated Press, Esteban Felix

מחקר שהסתיים בימים אלה בצ'ילה עצמה, על פי נתוני עולם אמיתי (ולא ניסוי מבוקר), השווה בין מחוסנים ולא מחסונים דומים במאפייניהם האחרים, והראה כי החיסון יעיל ב-67% במניעת מחלה תסמינית, ויעיל ב-80% במניעת מוות. התוצאות הללו עדיין לא מתבטאות בשטח, אך ייתכן שנראה את השינוי בשבועות הקרובים.

הנתון החסר הוא מניעת של הדבקות לא תסמיניות. בישראל נתוני העולם האמיתי מראים כי החיסון של פייזר יעיל במניעה של הדבקות לא תסמיניות בשיעור של 80%-90%. זה אחד הגורמים שהובילו להשפעות של החיסון על התפשטות המגפה ברמה של האוכלוסייה כולה. אולם, אם החיסון יעיל רק ב-67% במניעת הדבקה תסמינית, כנראה שיעילותו בהדבקה לא תסמינית היא נמוכה יותר.

למרות זאת, החיסון אינו מיותר בצ'ילה וגם מניעה של מחצית מההדבקות מאפשרת השתלטות מהירה יותר על המחלה כאשר משלבים גם הגבלות. בשבועות הקרובים אנחנו נראה כנראה את המגפה בצ'ילה מגיבה לסגר הקשוח יותר מאשר לחיסונים, כך שרק כאשר צ'ילה תשוב ותפתח את המשק שלה, עניין שיכול לקחת עוד כמה חודשים, נוכל לראות את ההשפעה של החיסון של סינובאק על רמות התחלואה. עד אז, ככל הנראה כבר תהיה רוב האוכלוסייה הצ'יליאנית מחוסנת.

 עובד בבית קברות בצ'ילה מסדר ארונות קבורה ריקים לאחר שהמתים נשרפו / צילום: Associated Press, Esteban Felix

ישראל תאשר רק למחוסני פייזר להיכנס?

מנקודת המבט הישראלית, עם פתיחת הגבולות ותחילתה של תיירות, מה שמעניין בסיפור הזה הוא שלא כל החיסונים הם שווים. ישראל מתכננת לפתוח את הגבולות למחוסנים, אך טרם הוחלט האם היא תיפתח למחוסנים בכל סוגי החיסונים, או רק למחוסני חיסונים מסויימים. בשלב הראשון הכוונה היא לבצע בדיקה סרולוגית לכל מחוסן, וכך ניתן לעקוף באופן חלקי את השאלה הזו - ההערכה היא שבעלי נוגדנים נגד קורונה הם מחוסנים בחיסון יעיל. אולם, קודם כל, הנחה זו אינה וודאית, ושנית, ישנה כוונה בהמשך לוותר על הבדיקות הסרולוגיות הללו.

ייתכן כי בשלב כלשהו תחליט ישראל כי המצב החיסוני של האוכלוסייה מאפשר הכנסה של מחוסנים בכל החיסונים, וספיגת הסיכון שחלקם אינם יעילים באותה הרמה, ושמעת לעת יכנס תייר מדבק, אך כך או כך, איכות החיסון היא פרמטר שיהיה צורך לקחת בחשבון בקביעת המדיניות הזו. בינתיים, כל מי שנכנס לישראל עדיין יחוייב בבדיקת קורונה, כדי לתפוס וריאנטים עוקפי חיסון, ובדיקות אלה מעניקות שכבת הגנה נוספת.

מלבד החיסון של סינובאק, העולם המדעי ממתי לנתוני האמת גם לגבי חיסונים נוספים שלא נבדקו בניסויים קליניים מול ה-FDA האמריקאי, כמו החיסון הסיני מבית חברת סינופארם, שנמצא יעיל ב-86% בניסוי שלב III שנערך באמירויות, וכעת הוא משמש כאחד החיסונים המשמעותיים בקמפיין החיסונים של המדינה. על פי מחקר נתוני עולם אמיתי שנערך לאחרונה באמירויות, מכלול החיסונים שבהם משתמשת המדינה הכולל את חיסון סינופארם, הספוטניק הרוסי והחיסון של פייזר, היה יעיל בהפחתת תחלואה הדורשת אשפוז ב-93% ותחלואה הדורשת טיפול רפואי מחוץ לבית ב-95%. לא חלו עדיין מקרי מוות בקרב המחוסנים בשתי מנות. המחלה נסקה בתחילת ינואר באמירויות במקביל לתחילת מבצע החיסונים, כמו אצלנו, אך נמצאת כרגע במגמת דעיכה, אם כי איטית יותר מאשר בישראל.

לגבי חיסון הספוטניק הרוסי, אשר נטען על ידי רוסיה כי הוא יעיל ב-91.6%, אחת המדינות לשים עליהן עין היא הונגריה, המחסנת בשילוב של ספוטניק וסינופארם. הגישה לחיסונים הללו, שבמרכז אירופה עדיין שוקלים אם לקבלם, אפשרה להונגריה להתקדם במבצע החיסונים שלה מהר יותר מאשר רוב אירופה, וכעת כ-14% מהאוכלוסייה מחוסנים ב-2 מנות.

בינתיים מבצע החיסונים אינו עושה רושם על המגפה, שממשיכה להשתולל אפילו למרות צעדי סגר משמעותיים, אבל עדיין מוקדם מדי בקמפיין כדי לבסס על כך הערכה של יעילות החיסון. יש לקוות כי עד הקיץ, שיא עונת התיירות לישראל וממנה, כבר יהיה מידע רב יותר לגבי יעילות החיסון והצלחת קמפיין החיסונים בכל מדינה.