לאחר שניצל כמחצית מתוכנית הרכישות מט"ח לשנת 2021 כולה כבר ברבעון הראשון של השנה, בנק ישראל התייחס אתמול לראשונה 'על הנייר' לגבי עתידה של רמת ההתערבות של הבנק בשוק המט"ח.
תוכנית הרכישות שהושקה בינואר השנה כללה סכום יעד - בניגוד לניסוח מעורפל בעבר - בהיקף של לפחות כ-30 מיליארד דולר ב-2021 על מנת למתן את התחזקות השקל, שנובעת בין היתר מהתעצמות זרמי המט"ח למשק שהביאו לייסוף חד בסוף 2020 ותחילת 2021 והיחלשות הדולר בעולם.
במלחמה על שער הדולר-שקל הנחישות של בנק ישראל נמדדת בכל יום. אומנם ההאטה בקצב הרכישות של בנק ישראל בחודש מרץ עשויה לאותת כי בנק ישראל 'מרגיש נוח' עם הרמה של 3.3 דולר לשקל, אך נזכיר כי בנק ישראל בוחן את המצב לפי סל המטבעות ולאו דווקא מול הדולר-שקל, ולפי קצב הרכישות הנוכחי עד תום השנה היקף הרכישות יעבור את הרף שנקבע ויסתכם בסכום חסר תקדים של 40-50 מיליארד דולר.
נגיד הבנק אמיר ירון הבהיר בעבר בע"פ כי הבנק עשוי להרחיב את תוכנית הרכישות אך אתמול היתה זו הפעם הראשונה שהבנק עיגן את האמירה בהודעה כי הוא עשוי להרחיב את התוכנית אם יידרש. "החלטת הוועדה המוניטרית על תוכנית הרכישות לשנת 2021 בהיקף חסר תקדים תומכת בהמשך היציאה מהמשבר ובחזרת האינפלציה לתחום היעד. אנו נמשיך לעמוד בתוכנית כפי שהכרזנו ואף נרחיב אותה ככל שיידרש, בהתאם לתנאי הכלכלה והתפתחותה", כך אמר אתמול הנגיד אמיר ירון לצד הודעת הריבית.
על פניו, אין מה להתרגש מנוסח ההודעה במסיבת העיתונאים, שכן הדברים נאמרו בע"פ, והתוכנית הושקה אחרי מסיבת העיתונאים הקודמת. אך עצם העובדה שמדובר בנוסח שהוכתב מראש בהודעה אחרי דיונים שנערכו בבנק מהווה מסר מסוים לשוק.
חלק מהכלכלנים מעריכים כי התוכנית של בנק ישראל בשוק המט"ח עושה את העבודה לעת עתה, כשמנגד התחזקות השקל שנרשמה לאחרונה מיוחסת להיחלשות הדולר בעולם. אך הנחישות של בנק ישראל תיבחן ביתר שאת ככל שהיקף הרכישות יתקרב לרף שנקבע ואז בנק ישראל עשוי להרחיב את התוכנית רכישות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
