הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון החליטה לתת תוקף לתוכנית הקמת שכונת אלמדורה ביישוב ירכא בגליל המערבי. התוכנית קובעת את הקמתן של כ-1,800 יחידות דיור המיועדות לכ-7,000 תושבים על קרקע פרטית בשטח של כ-440 דונם. צפיפות הבנייה היא בין 6-8 יחידות דיור לדונם. אדריכל התוכנית הוא מוחמד דראושה. חשיבותה העיקרית של התוכנית היא ההסדרה של בנייה לא חוקית של מאות יחידות דיור בשטחים חקלאיים.
בירכא יש כ-17,000 תושבים, מרביתם דרוזים. ירכא מפורסם בעיקר בשל מרכזי קניות ומסחר רבים, שפועלים גם בסופי שבוע ומציעים מחירים נמוכים לתושבי האזור. על-פי המדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס לשנת 2015, אוכלוסיית היישוב מדורגת ברמה 3 מתוך 10. מזה כ-10 שנים שהיישוב מנוהל על-ידי ועדה ממונה.
על-פי הודעת יו"ר הוועדה הממונה, אלי רגב, מדובר באירוע "היסטורי", שכן מזה 20 שנים שלא קודמה ביישוב תוכנית המוסיפה יחידות דיור. כמו כן, השכונה החדשה תיבנה בשטח של אדמות חקלאיות, שבו קיימים מאות בתים שניבנו באופן לא חוקי: "הסדרת תוכניות הבנייה בירכא היא מהלך חיוני שנועד לאפשר לכל בני המשפחה להמשיך ולהתגורר ביישוב, בשכונות מוסדרות ואיכותיות בתוכנית מתאר חוקית עם תשתיות איכותיות, ובכך לשמר את מסורת המגורים בקרבה משפחתית".
יש לציין כי לתוכנית שכונת אלמדורה הוגשו 18 התנגדויות, שנגעו בעיקר לכך שהוחלט שלא לקיים הליך של איחוד וחלוקה בשטח התוכנית, בשל ריבוי המבנים הקיימים בשטח. אין להקל ראש בסוגיה זו, שטיפוסית ליישובים הערביים בהם הפרצלציה של הקרקעות החקלאיות לשעבר אינה אחידה. המשמעות של התצורות השונות של חלקות הקרקע היא שלא בכולם מתאפשרת אותה רמה של אינטנסיביות בנייה למגורים. במילים אחרות, בעלי הקרקע לא יקבלו מידה שווה של יחידות דיור, וחלקם אף ייאלצו להפריש יותר שטחים לטובת דרכים ושטחי ציבור.
אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, מסביר כי מדובר בסיטואציה ייחודית: "זו המדינה היחידה בעולם שמממנת תכנון לאנשים פרטיים על קרקע שלהם ואפילו משביחה אותה בצורה ניכרת. מקרקע חקלאית לקרקע שניתן לפתח עליה. אתה לא תמצא יישוב ערבי, בדווי או דרוזי, שאין בו מתחמים של קרקע פרטית שבהם המדינה מממנת תכנון והסדרה. להערכתי, עד אמצע שנת 2022 לא יהיה יישוב שלא תהיה לו תוכנית מתאר כוללנית. המטרה שלנו היא לדאוג להכשרת הבנייה הלא חוקית במסגרת הקו הכחול של התוכניות".
בהתייחס לתוכנית שבירכא, אילן מתאר מצב מורכב ביותר: "אתה מוצא מצבים שבהם צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. מי שבנה, מאד קשה לקחת ממנו הפרשות לצורכי ציבור. לעומת זאת, זה ששמר על החוק - ממנו לוקחים 30% לטובת צורכי ציבור. יש מצב של חוסר שוויון והרבה פשרות בתכנון, כי אנשים קבעו עובדות בשטח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
