מכירת החיסול של עסקי המיליארדרית שרי אריסון בישראל נמשכת. כשנתיים וחצי לאחר שקיבלה את אישור בנק ישראל למכירת מניות השליטה בבנק הפועלים, ביצעה אריסון (באמצעות חברת אריסון החזקות) עסקת ענק שנייה למימוש חלק ממניותיה בבנק. הפעם מדובר בנתח של 4.4% ממניות הבנק - כרבע מהחזקות אריסון - תמורת כ-430 מיליון דולר (כ-1.5 מיליארד שקל).
המכירה, שבוצעה מחוץ לבורסה באמצעות הבנקים גולדמן זקס וסיטי, נעשתה לפי מחיר מניה של 25.5 שקל - הנחה של כ-4% על מחיר השוק של מניית הפועלים. מחיר המימוש הנוכחי של אריסון נמוך ב-12% מרמת השיא שקבעה מניית הפועלים בתחילת שנת 2020, אז היא הגיעה לכ-29 שקל.
שנה לאחור מציגה מניית הפועלים טיפוס של כ-25% בערכה, ומשקפת לבנק שווי שוק הנע סביב כ-35.5 מיליארד שקל - הממקם את הפועלים כבנק הגדול ביותר בישראל מבחינת שווי שוק, כשאחריו ניצב לאומי בשווי שוק נוכחי הנע סביב כ-33 מיליארד שקל, אחרי עלייה של כ-20% שמציגה מנייתו בשנה האחרונה.
בהודעה בקשר למכירה הנוכחית נכתב, כי היא נעשית בהתאם להוראות בנק ישראל, שבמסגרתן התחייבה אריסון החזקות להימנע, בין היתר, "מהצעה או מכירה של יתרת מניות הבנק שייוותרו בבעלותה, במשך תקופה של 90 יום ממועד השלמת העסקה". עוד ציינו בהודעה, כי התמורה בעסקה "תשולם במועד סליקת העסקה הצפוי בימים הקרובים". על פי ההחלטה מ-2018 ליציאת אריסון מגרעין השליטה בבנק הפועלים, תחם בנק ישראל את השלמת מכירת המניות לשבע שנים.
המימוש בשיכון ובינוי התגלה ככישלון
המכירה הנוכחית של אריסון צמצמה את החזקותיה במניות בנק פועלים לקצת יותר מ-11% מההון, והיא מגיעה פחות משלוש שנים לאחר המימוש המשמעותי הקודם שביצעה במניות הבנק. אז, לקראת סוף שנת 2018, מכרה אריסון 4.3% ממניות הפועלים תמורת סכום דומה (קצת יותר מ-1.4 מיליארד שקל) ולפי מחיר מניה של 25 שקלים - הנחה של כ-6% על מחיר השוק באותה עת.
עוד קודם לכן באותה שנה מכרה אריסון גם את השליטה (47%) בקבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב) לידי איש העסקים נתי סיידוף תמורת כ-1.1 מיליארד שקל. מכירות אלה, יחד עם המימוש הנוכחי, משלימות לאריסון מימשים בהיקף מצרפי של כ-4 מיליארד שקל תוך קצת פחות משלוש שנים.
בניגוד למימוש במניות הפועלים, זה שביצעה אריסון במניות שו"ב התברר בתוך זמן קצר ככישלון חרוץ. מניות שו"ב, שאותן מכרה אריסון לסיידוף הנחה של כ-15% ביחס לשוויין בבורסה באותו מועד, נסקו מאז, וקצת פחות משלוש שנים מאז אותו מימוש משקפות לרוכש תשואה של 250% (פי 3.5) על המחיר ששילם לאריסון.
במכירה נוספת שביצעה, קיבלה אריסון מחיר נמוך בהרבה ביחס לציפיות הראשוניות. בתחילת 2019, לאחר מכרז בין כמה מתמודדים, מכרה אריסון את חברת מלח הארץ, יצרנית המלח הגדולה בישראל, לידי קרן ההשקעות פורטיסימו תמורת כ-160 מיליון שקל - נמוך משמעותית מתמורה של כ-250-300 מיליון שקל שאותה ציפתה לקבל תחילה.
הסתבכות בשורה של פרשות
מכירות החזקותיה המרכזיות של אריסון בישראל - מניות השליטה בבנק הפועלים ובשו"ב, הגיעו לאחר שלל פרשות שליליות שנקשרו בשתי החברות ועמדו כנראה ברקע להחלטתה של אריסון להיפרד מהשקעותיה בישראל.
אומנם מבחינה פיננסית ההשקעה בפועלים הניבה לאריסון תשואה סבירה לאורך השנים, ובסיכום תקופה של כ-19 שנה, מתחילת שנת 2000 ועד ספטמבר 2018, אז אישר בנק ישראל את שינוי מבנה השליטה בבנק, הציגה מניית הפועלים תשואה של כ-230%.
ואולם, במהלך שנותיה של אריסון כבעלת השליטה בפועלים הסתבך הבנק בשורה של פרשות - מההשקעות הכושלות במכשירים הקשורים למשבר הסאבפריים, שהסבו לבנק הפסד של מעל מיליארד דולר, ועד הסתבכותו בארה"ב בקשר לסיוע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס, ומעורבותו בפרשת שוחד בארגון FIFA - שתי פרשות שהסתיימו בתשלום של יותר מ-900 מיליון דולר - עיקרו בקשר להעלמות המס בארה"ב.
בשו"ב מדובר בחשדות למתן שוחד לעובדי ציבור זרים בחו"ל תמורת קידום אינטרסים של החברה. בחודש פברואר האחרון הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לחברה ולמנהלים שעבדו בה בעבר, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
