פיט בוטיג׳יג׳, צעיר חברי הקבינט האמריקאי, הופך בהדרגה לדובר העיקרי של היוזמה הכלכלית הרדיקלית ביותר של זמננו: כוונתו של הנשיא ביידן להשקיע 2.3 טריליון (2,300 מיליארד) דולר בשדרוג התשתית של ארה"ב.
בוטיג׳יג' היה עד השנה שעברה ראש עיר קטנה במדינת אינדיאנה. הוא החליט להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. זו היתה העזה ניכרת, שלא לומר חוצפה. הוא אמנם לא נבחר, אבל מערכת הבחירות שלו, במשך חודשים ארוכים, הרשימה הרבה אמריקאים.
אחד המתרשמים היה ג׳ו ביידן, המבוגר מבוטיג׳יג׳ ב־40 שנה. הוא דיבר עליו בחיבה גלויה, והשווה אותו לבנו הבכור, שמת מסרטן לפני שש שנים. לאחר שנבחר, הוא מינה את "ראש העיר פיט" לשר התחבורה.
זה משרד חשוב כשלעצמו, אבל יוזמת התשתית הפכה אותו לאחד הבולטים בקבינט החדש. השבוע פרסם הבית הלבן צילום של פגישה רבת חשיבות בין הנשיא לסנאטורים וצירי קונגרס ממפלגת האופוזיציה. הם הוזמנו אל הלשכה הסגלגלה בבית הלבן כדי לדבר על מימון יוזמתו של הנשיא. בצילום נראה "השר פיט" מדבר, והנשיא מאזין לו בדריכות. מן הסתם כולנו צריכים להאזין לו בדריכות.
שתי דקות וחצי
נראה שהשר עשה חיל, מפני שהבית הלבן ביקש ממנו מיד להסביר את היוזמה לעם האמריקאי. הוא קיבל שתי דקות וחצי על חשבון הטוויטר של הנשיא.
השאלה הפותחת ביקשה מן השר פיט "להגדיר תשתית". שאלה קצת מיותרת, הלוא כן. מה צריך להגדיר כאן, תשתית היא תשתית. אבל האמת היא שכל יוזמת ביידן תלויה עכשיו בהגדרת התשתית.
פיט: "תשתית היא היסוד המאפשר לנהל את חיינו על פי בחירתנו. זה אומר הכול, מדרכים וגשרים וצינורות עד התשתית הדיגיטלית, המקשרת אותנו עם שאר העולם".
אה, תשתית דיגיטלית. מצחם של הרפובליקאים מתכווץ בחשד עמום. על מה הוא מדבר, הם אומרים. מה פתאום דיגיטלי. אבל יוזמת ביידן כוללת עוד אלמנטים.
פיט: "ההשקעה המקיפה והשאפתנית ביותר במקומות עבודה מאז מלחמת העולם השניה".
מדוע כה דחוף לשדרג את תשתיתה של אמריקה?
פיט: "דחוף, מפני שאנחנו נשארים מאחור, ירדנו למקום ה־13. יריבים אסטרטגיים כמו סין משקיעים סכומים עצומים בתשתיתם".
מה היית אומר לאנשים, הטוענים שתשתית היא רק כבישים, גשרים ואוטוסטרדות?
פיט: "תשתית כוללת כבישים, גשרים ואוטוסטרדות, אבל יש בה הרבה יותר. מרחב האוויר שלנו הוא חלק מן התשתית, אנחנו זקוקים לנמלי תעופה טובים, וכמובן תשתית של פס רחב. וצינורות. אנחנו זקוקים למים כדי לחיות. וזה חלק מתשתית".
האם אינטרנט מהיר הוא באמת תשתית?
פיט: "ללא ספק! לפנים, מה שקשר אותנו אל העולם החיצון היה כביש, והוא מוסיף לקשור. אבל זה לא מספיק. הקישור הדיגיטלי נחוץ לצד הקישור הפיזי".
ואיך תשפיע התכנית ליצירת מקומות עבודה על תשתית התחבורה?
פיט: "שיפור או שיפוץ של 35,000 ק"מ של דרכים, של 10,000 הגשרים החשובים ביותר בארצנו ושל עשרת נמלי התעופה החשובים ביותר מבחינה כלכלית. נמלים, נמלי תעופה, מסילות ברזל".
מה היית אומר למי שחושבים, כי התכנית הזו שאפתנית מדי?
פיט: "ממתי אמריקה מסתפקת בקטנות? אם אנחנו רוצים להיות הארץ המובילה בעולם, לא סתם עוד ארץ, עלינו לשאוף בגדול, ועלינו להשקיע בגדול".
"כבישי האדם הלבן"
בוטיג׳יג׳ הרחיק לכת עוד יותר. הוא הכריז בראיון (לאתר הרשת TheGrio.com), "ביסוד חלק מן האוטוסטרדות שלנו עומדת גזענות", והגזענות הזו היא תוצאה של "בחירה מכוונת". ביטויי הגזענות הם למשל גובהם של גשרים עיליים בשכונות שחורות, או מיקומן של דרכים בין־עירוניות בלבם של אזורי מיעוטים; וכמובן, חלקם הזעום של שחורים בחוזי בנייה וסלילת כבישים.
הביקורת על גזענותה של מערכת הכבישים באמריקה מתפשטת בשנה האחרונה מן האקדמיה אל הפוליטיקה. במרכזה עומדת האשמה על חטא קדמון של דחיקת שחורים מאזורים עירוניים, שהשלטונות רצו להבטיח את צבע עורם הלבן.
"במדינות בכל רחבי ארצנו, אוטוסטרדות נישלו משפחות שחורות וגזלו את הלב ואת הנשמה מקהילות שחורות משגשגות באמצעות הריסת בתים, כנסיות, בתי ספר, בתי עסק", כותבת דבורה ארצ׳ר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ניו יורק, בנייר הנקרא "כבישיו של האדם הלבן עוברים בבתים שחורים".
זה עניין רציני כשלעצמו, אבל עצם הדיון בו משקף את כוונותיה הרחבות מאוד של יוזמת התשתית. ביידן עושה מאמץ להפוך את סדרי העדיפויות של אמריקה על ראשן. הנשיא הזה, שעלה לשלטון בין השאר מפני שמצביעים מן הימין ומן המרכז חשבו אותו לחלופה מתונה לדונלד טראמפ, עשה פנייה רדיקלית חדה מאז הושבע. כשהוא מדבר על שינוי פניה של אמריקה, הוא מתכוון לא רק ל"תשתית הפיזית", אלא גם ל"תשתית האנושית".
הוא רוצה לכלול בהגדרת התשתית את כל מה שנחוץ כדי שאמריקאים יוכלו למצוא "מקומות עבודה טובים". מה בעצם אינו יכול להיכלל בהגדרה כה רחבה? "השקעה שדוגמתה מתרחשת אחת לדור", הכריז ביידן בחודש שעבר, כאשר הציג את יוזמתו בעיר התעשייה פיטסברג, במדינת פנסילבניה. "זו תהיה ההשקעה הגדולה ביותר במקומות עבודה מאז מלחמת העולם השנייה".
העופרת והגזים
התשתית, לפי ביידן, צריכה לכלול השקעות מסיביות באנרגיה ירוקה. 174 מיליארד דולר יוזרמו לעידוד הייצור והשיווק של כלי רכב חשמליים. כיום חלקם בשוק הרכב האמריקאי עומד רק על 2%. בחזון ביידן, מחצית האמריקאים ינהגו במכוניות שלא יפלטו גזים רעילים, ויטענו את מצבריהן במיליוני תחנות טעינה שיוזמת התשתית תסבסד.
האגף השמאלי הרדיקלי של המפלגה הדמוקרטית מעולם לא היה חזק יותר ורב השפעה יותר. הוא מוצא בעלי ברית במקומות חדשים. כאשר הנשיא קרא בחודש שעבר להשקעה של 40 מיליארד דולר בתשתית שיכון, אחד הדמוקרטים החזקים ביותר בוושינגטון, מנהיג סיעת הרוב בסנאט, צ׳אק שומר, קרא מיד להכפיל את הסכום הזה. אחרים קראו להגדיל אותו פי שלושה, או ארבעה.
סגנית הנשיא, קאמלה האריס, דיברה באחרונה על השקעה של 45 מיליארד דולר בהחלפת כל צינורות העופרת המספקים מים לבתי ספר. צינורות עופרת טבועים בתודעתם של שחורי אמריקה, מאז התגלו בעיר פלינט, במדינת מישיגן. 56% מתושבי פלינט הם שחורים. עירם נמצאת במצב חירום זה שבע שנים מאז התגלתה עופרת במי השתייה שלה. עופרת אינה רק עופרת; עופרת היא מטאפורה לאפליה גזעית שבמים האלה בארה"ב מוסיפים לה את התואר "ממוסדת".
לנשיא מיוחסת בימים האחרונים הכוונה להגדיל את יוזמת התשתית עד ארבעה טריליון דולר בשמונה השנים הבאות. הרפובליקאים אינם מרוצים, אבל גם אינם בטוחים באיזו מידה עליהם לחרוק שיניים. מנהיגם הבולט ביותר בוושינגטון, הסנאטור מיץ׳ מקונל, מתלונן שיוזמת ביידן מלאה "סוסים טרויאנים" של השמאל הדמוקרטי, המעמיד פנים שהוא רוצה תשתית, אבל בעצם רוצה מהפכה חברתית. אם הוא מגזים בזה, נראה שההגזמה אינה גדולה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
