עכשיו זה רשמי: הממשלה בחרה באמזון וגוגל במכרז הענן נימבוס

עכשיו זה רשמי: ענקיות הענן אמזון AWS וגוגל קלאוד הן הזוכות במכרז הענן הממשלתי נימבוס. שתי החברות נבחרו להוות תשתית לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של משרדי הממשלה, הרשויות השונות וצה"ל מתשתיות מחשוב מקומיות - לענן.

לאחר שישלימו את התנאים כמועמדות לזכייה, יוכרזו הזוכות ויחלו בהיערכות לאספקת השירותים ובכלל זה, הקמת אתרי ענן מקומיים בישראל בהשקעה ראשונית המוערכת בכ-4 מיליארד שקל. שירותי הענן יסופקו מאתרי ענן מקומיים כאשר המידע יעובד ויישמר בגבולות מדינת ישראל תחת הנחיות אבטחת מידע מקפידות בהנחיית הגורמים הרלוונטיים בממשלה.

הפרויקט כולל ארבעה חלקים: רכישה והקמה של תשתיות הענן, גיבוש המדיניות הממשלתית להגירה לענן, מענה לאינטגרציה והגירה לענן וביצוע בקרה ואופטימיזציה על הפעילות בענן. 

פירמת הייעוץ והביקורת החשבונאית סומך-חייקין KPMG נבחרה לספק את שירותי הייעוץ והליווי להקמת הענן והפעלתו. 

בנוסף, בימים אלו מתקיים הליך מכרזי לצורך מתן מענה לחלק השלישי בפרויקט, במסגרתו ייבחרו עשרות ספקים מקומיים שיסייעו בהגירת מערכות הממשלה לענן ובפיתוח מערכות בסביבת הענן. תהליך זה פתוח למבחר רחב של ספקים ויאפשר לספקים קטנים ובינוניים להשתתף בתהליך ולהיות חלק מתהליכי העבודה בפרויקט.

הפרויקט מבוצע בהובלת מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, בשיתוף הלשכה המשפטית ואגף התקציבים במשרד, רשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, משרד הביטחון וצה"ל .

סוף עידן?

שתי המפסידות במכרז הענן הממשלתי, אורקל ומיקרוסופט, שניהלה קרב יחצני במטרה לשנות את רוע הגזרה, שכלל שיחת טלפון בין מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגישו מוקדם יותר החודש עתירות מינהליות לבית המשפט במטרה להעניק להן ארכה לתקוף את תוצאות המכרז.

ההפסד של מיקרוסופט במכרז עשוי לסמן סוף עידן בישראל, במהלכו עשתה הממשלה שימוש בשירותי מיקרוסופט באופן שגם השפיע על כלל המשק. תוצאות המכרז צפויות להשפיע גם על האקוסיסטם שמיקרוסופט בנתה סביבה, שכולל את חברות מהגדולות והחזקות בתעשיית ה-IT הישראלית, שמעסיקות עשרות אלפי עובדים והתפרנסו היטב במשך שנים ארוכות מהשותפות עם מיקרוסופט.

"זה לא היה צריך לקרות לה", "הם כנראה חשבו שהמכרז בכיס שלהם ולא עבדו עליו נכון, נוסף על כך שבשנים האחרונות מיקרוסופט והממשלה כבר לא חברים כל כך טובים על רקע המאבקים שלהם על רישיונות תוכנה", ו-"מיקרוסופט תגלח את כל שכבת המכירות שלה בישראל", הם רק חלק מההערכות שהשמיעו גורמים בתעשייה עוד בשלב שנפוצו הידיעות על ההפסד המסתמן.

על החשיבות האסטרטגית של המכרז אפשר ללמוד כאמור מהעובדה שמנכ"ל מיקרוסופט טרח לשוחח בנושא ישירות עם ראש הממשלה. מדוע? השוק הישראלי הוא שוק זניח לכשעצמו עבור עסקי הענן של מיקרוסופט. תעשיית ההייטק והסטארט-אפים, מספרים גורמים בתעשייה, כבר מזמן אינם צרכני מיקרוסופט, לא באופיס ולא בענן. עבורן השחקניות הרלוונטיות הן בעיקר אמזון AWS - הנחשבת ללא ספק למובילה העולמית, וגוגל קלאוד. אורקל ויבמ נחשבות שחקניות גדולות, אך זניחות יחסית.

הדבר משאיר את מיקרוסופט עם שוק פוטנציאלי שכולל את החברות הישראליות שאינן הייטק, במגזרי הפיננסים, הקמעונאות, תחבורה, אנרגיה ותעשייה - שספק אם כולם יחד מספיקות על מנת להצדיק מבחינת מיקרוסופט הקמת דאטה סנטר "אזורי" - מבצע הכרוך בהשקעה אדירה.

בשטח כבר ראו בשבועות האחרונים את הלחץ. נוסף לעתירות, אתמול, ביום אחד, יצאה מיקרוסופט עם שני מבצעי יחסי ציבור, אחד עם קמפיין עולמי שמציע סיור וירטואלי בדאטה סנטר שלה - כדי להמחיש לציבור את המורכבות האדירה של האופרציה העננית; וקמפיין שני שבו היא הכריזה כי בלי קשר למכרז הממשלתי, היא תשיק בתחילת 2022 את הדאטה סנטר שלה שנבנה באתר סודי בסגנון צבאי באזור הרי ירושלים. עתה נשאלת השאלה האם היא תמשיך בפריסת הדאטה סנטר האזורי, הוא שבעקבות ההפסד במכרז היא תיסוג מכוונה זו.

שיא של "הטרנספורמציה הדיגיטלית"

מכרז נימבוס נסגר בשיאו של תהליך "הטרנספורמציה הדיגיטלית" שעובר על העולם כולו והואץ באופן חסר תקדים על ידי משבר הקורונה. במסגרת התהליך, ארגונים וממשלות מעבירים לדיגיטל עוד ועוד שירותים בקצב מהיר מאוד. המעבר הזה כולל שימוש הולך וגובר בכלים דיגיטליים, מבוססי אינטרנט, במקום תהליכים ידניים ופיזיים ומעבר לאינטרנט במקום שירותים מבוססי תשתית מחשב מקומית.

בבסיס המעבר הזה עומדות חברות התשתית החדשות - חלקן היו בעבר ענקיות תוכנה ואינטרנט, אך התגלגלו והפכו לענקיות ענן - אמזון, גוגל, מיקרוסופט, אורקל ויבמ. עוד ועוד ארגונים וממשלות מעבירים אליהן כיום פעילות שבעבר התקיימה בתשתיות המחשב שבמרתפים.

כיום תשתית המחשב - תקשורת ושרתים, מנוהלת על ידי עשרות גופים ממשלתיים בנפרד, לעיתים כל גוף לעצמו. התשתית הזו לעיתים מיושנת ובוודאי אינה מסוגלת לתמוך בצרכים מודרניים והם אינם גמישים - זאת אומרת הם לא מאפשרים שימוש חריג וזמני במשאבי מיחשוב במקרה הצורך. נוסף על כך הם יקרים ובוודאי שאינם כוללים את המעבדים החדשים והחזקים ביותר שיוכלו לתמוך בשירותים מקוונים לאזרח, במיוחד כאלה שהם מבוססי בינה המלאכותית (AI).

המעבר לענן אמור לחסוך ולייעל את כל אלה. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא גם בכך שכל התשתיות עוברות מה"מרתפים" של החברות והמשרדים, בסוג של מיקור חוץ, להיות מנוהלות על ידי חברות הענן. אלה פורסות עשרות דאטה סנטרים ברחבי העולם ו"משכירות" כוח חישוב ושטח אחסון מתקדם על-פי-דרישה.