הענן שמרחף מעל מכרז נימבוס: כיצד תגיב מיקרוסופט להפסד

ענקיות הענן אמזון AWS וגוגל קלאוד נבחרו כמועמדות לזכייה במכרז הענן הממשלתי נימבוס. שתי החברות נבחרו להוות תשתית לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של משרדי הממשלה, הרשויות השונות וצה"ל מתשתיות מחשוב מקומיות - לענן.

בהודעת האוצר נכתב, כי "לאחר שישלימו את התנאים כמועמדות לזכייה, יוכרזו הזוכות ויחלו בהיערכות לאספקת השירותים ובכלל זה, הקמת אתרי ענן מקומיים בישראל בהשקעה ראשונית המוערכת בכ-4 מיליארד שקל. שירותי הענן יסופקו מאתרים מקומיים כאשר המידע יעובד ויישמר בגבולות מדינת ישראל, תחת הנחיות אבטחת מידע מקפידות בהנחיית הגורמים הרלוונטיים בממשלה".

 מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: Associated Press, Mary Altaffer

הפרויקט כולל ארבעה חלקים: רכישה והקמה של תשתיות, גיבוש המדיניות הממשלתית להגירה לענן, מענה לאינטגרציה והגירה וביצוע בקרה ואופטימיזציה על הפעילות בענן. פירמת הייעוץ והביקורת החשבונאית סומך-חייקין KPMG נבחרה לספק את שירותי הייעוץ והליווי להקמת הענן והפעלתו.

בנוסף, בימים אלו מתקיים מכרז לחלק השלישי בפרויקט, בו ייבחרו עשרות ספקים מקומיים שיסייעו בהגירת מערכות הממשלה לענן ובפיתוח מערכות בענן. תהליך זה פתוח למבחר רחב של ספקים.

היקף אספקת שירותי הענן צפוי להגיע, לאחר כמה שנים של פריסה והטמעת מערכות לכ־1-1.5 מיליארד שקל בשנה. היקף אספקת שירותי הטמעת המערכות בידי חברות ה-IT הישראליות שייבחרו בשלב השלישי, צפוי לעמוד על כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, וצפוי לצמוח לכמה מאות מיליונים לשנה, כנגזרת מהיקף השימוש בענן. חברות רבות מכל הגדלים, כולל חברות IT קטנות ובינוניות ניגשו למכרז שתוצאותיו צפויות להתקבל בעוד כמה חודשים. הפרויקט מבוצע בהובלת מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, בשיתוף הלשכה המשפטית ואגף התקציבים במשרד, רשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, משרד הביטחון וצה"ל.

שיא "הטרנספורמציה הדיגיטלית"

מכרז נימבוס נסגר בשיאו של תהליך "הטרנספורמציה הדיגיטלית" שעובר על העולם כולו והואץ באופן חסר תקדים על ידי משבר הקורונה. במסגרת התהליך, ארגונים וממשלות מעבירים לדיגיטל עוד ועוד שירותים בקצב מהיר מאוד.

כיום תשתית המחשב - תקשורת ושרתים, מנוהלת על ידי עשרות גופים ממשלתיים. התשתית הזו לעיתים מיושנת ובוודאי אינה מסוגלת לתמוך בצרכים מודרניים והם אינם גמישים. נוסף על כך הם יקרים ובוודאי שאינם כוללים את המעבדים החדשים והחזקים ביותר שיוכלו לתמוך בשירותים מקוונים לאזרח, במיוחד כאלה שהם מבוססי בינה מלאכותית (AI).

המעבר לענן אמור לחסוך ולייעל את כל אלה. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא גם בכך שכל התשתיות עוברות מה"מרתפים" של החברות והמשרדים, בסוג של מיקור חוץ, להיות מנוהלות על ידי חברות הענן. אלה פורסות עשרות מרכזי נתונים (דאטה סנטרים) ברחבי העולם ו"משכירות" כוח חישוב ושטח אחסון מתקדם לפי דרישה.

הבחירה בספקיות הענן של הממשלה וצה"ל היא אבן דרך משמעותית בתהליך המעבר לשרותי דיגיטל מתקדמים לממשלה, שתוצאותיו צפויות להיות ייעול הוזלה וגיוון של השירותים לאזרח כמו גם זריקת מרץ ליכולת של הממשלה להוציא לפועל פרויקטים טכנולוגיים מורכבים.

מה יקרה בשלב הבא?

רוב האקשן צפוי להתרחש בחלק השלישי של המכרז בו ייבחרו קבלני הביצוע של המהלך - חברות ה-IT והאינטגרציה הישראליות המקומיות. מדובר בחברות כמו "מטריקס", "NESS", "מלם תים", ו-"אמן" שמשמשות כנציגות ושותפות של ענקיות התוכנה ויצרניות הציוד, מנהלות פרויקטים להטמעת טכנולוגיות ומספקות כוח אדם טכנולוגי לחברות במשק. מאז מהפכת הענן החברות הללו, שבעבר הטמיעו תוכנת של SAP או אורקל, או שיווקו לתאגידים שרתים וציוד תקשורת - מנהלות פרויקטים של הגירה לענן בארגונים. חלק מהחברות הללו הולכות יד ביד עם מיקרוסופט. רשימה זו כוללת גם את ענקיות ה-IT הגדולות בישראל: נס, מטריקס, מלם תים, ו-UBTECH מקבוצת ONE. חברות אלה יוכלו כמובן להמשיך ולהתמודד במכרז אך הן יצטרכו להוכיח יכולת וניסיון בעננים של אמזון וגוגל.

המפסידות יפתחו בקרב משפטי?

עתה נשאלת השאלה האם מיקרוסופט תמשיך בפריסת הדאטה סנטר האזורי, או שבעקבות ההפסד במכרז היא תיסוג מכוונתה.

שתי המפסידות במכרז, אורקל ומיקרוסופט, הגישו מוקדם יותר החודש עתירות מינהליות לבית המשפט במטרה להעניק להן ארכה לתקוף את תוצאות המכרז.

בארה"ב אורקל גררה את הפנטגון לדיונים ממושכים בבית המשפט, לאחר שהפסידה במכרז ענן בהיקף של 10 מיליארד דולר למיקרוסופט. האם מהלך דומה צפוי לקרות בישראל? השאלה החשובה היא כיצד תבחר מיקרוסופט לנהוג במישור המשפטי והאם היא תבקש לפתוח מחדש את המכרז ולעכב את ההליכים ליישומו.

האם עיכוב ביישום יפגע בצה"ל?

עיכוב עלול להשפיע על שיפורים במערכות השירותים לאזרח, ייעול המערכת והוזלת עלויות. צה"ל לא תלוי במכרז לצורך עבודתו השוטפת והפעילות המסווגת ממילא מנוהלת בעננים צה"ליים. כבר כיום צה"ל פועל בנקודות ספציפיות עם העננים הציבוריים על בסיס יוזמות מקומיות. עם זאת, הכנסה גורפת של העננים של אמזון וגוגל צפויה לפתוח אפשרויות חדשות בפני יחידות העושות שימוש במשאבי מחשוב ושירותים מתוחכמים, בפרט בתחומים המבוססים טכנולוגיות AI.

מה צפוי למיקרוסופט בישראל?

הבחירה באמזון וגוגל היא מכה ליוקרת שרותי הענן של מיקרוסופט. זו מקבלת משנה תוקף בשל היוקרה שמיוחסת בעולם ליכולות הטכנולוגיות של ההייטק וארגוני ותעשיות הביטחון של ישראל. מערך המכירות של החברה, רשת הקשרים והשותפויות העסקיות שלה עלולים לחטוף זעזוע שישפיע על הצמרת הניהולית. העובדה שהחברה לא תוכל לטעון בתהליכי המכירה שלה לארגונים כי היא נבחרה לשמש תשתית הענן של הממשלה וצה"ל לא צפויים להועיל לה בלשון המעטה.

האם מדובר בסוף פסוק עבור מיקרוסופט?

לא. במעלה הדרך, ובהתאם לצרכים המשתנים ייתכן שהממשלה תיפתח להוספת ספקי ענן נוספים.