בשבוע האחרון, דוד קינן מבלה חלק ניכר מזמנו בשיחות עם מנהלי בתי חולים בבנגלור, הודו. קרובי משפחה של כמה ממכריו נדבקו בקורונה, והוא נקרא לסייע להם כדי שיצליחו לזכות במיטה באחד מבתי החולים העמוסים לעייפה. קינן, איש עסקים ישראלי החי בבנגלור מזה 18 שנה ומנהל חברה לשירותי כוח אדם במדינה, משרטט תמונת מצב עדכנית של מדינה מוכת קורונה, שייתכן ששיא גל התחלואה עוד לפניה.
"בדלהי, במומביי ובערים בצפון הודו - יש קטסטרופה שלא תיאמן. יש תחושה של אובדן שליטה, חולים לא מפסיקים להגיע לבתי החולים", מספר קינן. "רואים בבתי חולים מכות וקרבות על מנשמים, חמצן, תרופות. במזל, הצוותים הרפואיים לפחות ברובם מחוסנים בשלב הזה. בבנגלור, יש ירידה משמעותית בתנועת האנשים ברחוב - וכאן המצב עוד פחות גרוע. אנשים מפחדים ונשארים בבית, למרות שיש סגר רק בסופי שבוע".
מיכלי חמצן מועברים ברחבי הודו כדי לנסות להגיע למיליוני חולי קורונה / צילום: Associated Press, Aijaz Rahi
ואכן, הודו נשטפת בנחשול ענק של קורונה: מאות אלפי מקרים חדשים ביום, גל תמותה, ובתי חולים שלא מצליחים לעמוד בעומס ומתרוקנים במהרה מחמצן ותרופות. בתוך שבוע אחד בלבד, זינק גרף הקורונה, כאשר 1.6 מיליון נדבקים זוהו ברחבי המדינה, מתוכם 259 אלף בני אדם אומתו רק אתמול, לאחר שבוע שבו כמעט בכל יום עלו מספר המקרים החדשים על 200 אלף ביום. בכך, עקפה הודו את ברזיל, והתמקמה במקום השני בעולם ברשימת מספר מקרי ההדבקות בנגיף.
עד כה, מצאו את מותם כתוצאה מהמגפה 183 אלף בני אדם בהודו, יותר מ-2,000 מתוכם אתמול. רופאים במדינה מעידים שהתפשטות הנגיף מהירה כל כך, עד שאנשים לא מצליחים להגיע בזמן לקבלת טיפול, בעוד שבתי החולים מתוחים עד הקצה ומעבר לו. לא אחת, מגיעים באמבולנס חולים לבתי החולים, אך מגלים שאין מיטה פנויה עבורם.
בימים האחרונים, מדווחים בתי החולים על מחסור חמור בבלוני חמצן, כאשר מחסור חמור במיוחד נרשם בעיר הבירה - ניו דלהי. אתמול, צייץ שר הבריאות של הודו בטוויטר קריאה לעזרת שר התחבורה של המדינה, מאחר שבדלהי נותר חמצן לארבע שעות בלבד במלחקות הקורונה, ונדרשה אספקה מהירה כדי להדביק את קצב עליית התחלואה.
ביום שישי, בעיר לוקנוב שבצפון המדינה, שיתף וינאי סריוואסטאווה, עיתונאי בן 65, את ירידת רמות החמצן שלו בטוויטר ותייג את הרשויות הממשלתיות לעזרה. בתי החולים העמוסים לא הצליחו לענות לשיחות ממשפחתו. בציוץ האחרון שלו, תיאר את רמות החמצן הנמוכות בדמו - 31, כאשר הרף הסטנרדי הינו 95. איש לא עזר לו. ביום שבת, הוא נפטר.
אך למחסור בחמצן, הצטרף רק היום אסון נוסף; תקלה חמורה אירעה במכל חמצן באמצעותו הונשמו עשרות מטופלים בבית החולים במהרשטרה, כאשר לאחר כחצי שעה ללא חמצן, לפחות 22 חולים שהיו מחוברים למנשם נחנקו ומתו.
כלי התקשורת בהודו משרטטים תמונת מצב של קריסת מערכות, ואיבוד שליטה כמעט מוחלט על הנגיף. לפי קינן, "מערכת הבריאות עובדת עכשיו בתפוסה של 150%", מספר קינן. "אין חמצן, אין מיטות, אין אנטיביוטיקה, אין תרופות. פשוט אין. כשיש לך המון חולים ומערכת בריאות לא מתפקדת, זה יוצר לחץ מטורף על המערכת והציבור".
אך הודו, כך ייתכן, לא הגיעה לפיק התחלואה. ראש הממשלה, נרנדרה מודי, הזהיר השבוע כי הודו ניצבת בפני "סערת קורונה" המפעילה לחץ אדיר על מערכת הבריאות שלה.
טקסים דתיים והפגנות: כך זינק הנגיף
כיצד הגיעה הודו למצב של תחלואה חסרת תקדים ומערכות בריאות על סף קריסה? רבים מאשימים את הפוליטיקאים בסערת הקורונה במדינת הענק בה מתגוררים 1.4 מיליארד בני אדם, כחמישית מאוכלוסיית העולם.
עצרת בחירות עם אלפי משתתפים בעיר קולקאטה / צילום: Associated Press, Bikas Das
ראשית הדבר, ייתכן, במערכת הבחירות המקומית המתנהלת במספר מדינות בפדרציה. לאורך החודשים האחרונים, סערו הרוחות במדינה; הפגנות ענק שטפו את הבירה, בהן המוני חקלאים מחו על רפורמה שנויה במחלוקת עליה הכריז הממשל. לדברי קינן, "60% מתושבי הודו מתפרנסים מחקלאות, אבל מדובר בענף מאוד לא יעיל ביחס לעולם, כשהתנובה לשטח ולמשאבים כמו מים היא נמוכה מאוד.
"החוקים החדשים נועדו לייעל את הענף, אבל המשמעות שלהם היא לקחת את הרכוש של חצי מתושבי הודו. זה אומר שאנשים שיש להם חצי דונם, יאבדו את כל רכושם. זה יצר התנגדות רחבה - הפגנות המוניות, מעצרים, תקשורת ועוד".
סערת החקלאים גלשה לתוך תקופת הבחירות, והעמידה בספק את יכולת ההשפעה של מנהיג הודו על הבחירות במדינות השונות. לאחר שכמעט עד תום 2020 נותר בתוקף ההוראה האוסרת על קיום אירועים המוניים, החליט מודי לבטלה במהלך חודש נובמבר.
ההצהרה של בכירי ממשל בסוף מרץ על כך שהקורונה בהודו לקראת סופה, לא סייעה למצב. בהודו, אירועים המוניים הם עניין שכיח, שכן מדובר במדינה דתית, שתרבותה מושתתת במידה רבה על טקסים המוניים, תפילות והתכנסויות. כך, החל גרף הקורונה לטפס כלפי מעלה.
האירועים לא פסקו גם כאשר הקורונה החלה לזנק. כינוסים דתיים ועצרות בחירות המוניות גדשו את הרחובות, כאשר אלפי צופים חזרו לאצטדיונים, ואולמות הקולנוע נפתחו.
רבים בהודו מאשימים באופן ישיר את הממשל בהתפרצות הנוכחית. רק לאחרונה, מנהיגי דת ומאות אלפי הינדים אדוקים ירדו אל גדות נהר הגנגס בעיר הרידוואר שבצפון הודו לרגל פסטיבל ה'קומבה מלה'.
ההינדים טובלים במימי הגנגאס במסגרת פסטיבל Kumbh Mela / צילום: Associated Press
ראש הממשלה נרנדרה מודי, שר הפנים עמית שאה וכן פוליטיקאים באופוזיציה לקחו בעצמם חלק בעצרות בחירות המוניות בחמש מדינות גדולות, כאשר עשרות אלפי תומכיהם לא עטו מסיכות ולא שמרו על מרחק פיזי.
מבצע החיסונים מתקדם באיטיות
ייתכן שאי אז בסוף נובמבר, העריך מודי שהעלייה בתחלואת הקורונה תפגוש מבצע חיסונים מהיר, ובכך תדעך במהירות. אך מערך החיסונים בהודו החל לפעול בסוף דצמבר, כשהוא נע באיטיות.
עד היום, חוסנו במדינת הענק רק כ-15 מיליון תושבים. דווקא בהודו, שבה מיוצרים חיסוני אסטרהזנקה ובהרט ביוטק בהיקף של 4-5 מיליון מנות ביום, חוסן רק אחוז זניח באוכלוסייה - 1.3%.
משאיות סחורה בדרך לאיסוף מיכלי חמצן נוזלי לטיפול בחולי הקורונה הרבים ברחבי המדינה / צילום: Associated Press
לפי ד"ר רוני פרצ'ק, חוקרת הודו מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, "היכולת של המדינה לגרום לאוכלוסייה להיענות לחיסונים, היא לא גבוהה. הממשלה באופן מוצהר מנסה לדחוף את זה, אבל בפועל משכה את ידיה מהרגולציה של הפצת החיסונים, ואישרה גם לממשלות מקומיות בפדרציה וגם לבתי חולים פרטיים לרכוש חיסונים מהיצרנים שפועלים בהודו.
"זה אומר שנכנס כאן ממד כלכלי. אנחנו יודעים שהיצרניות מוכרות ב-400 רופי לממשלות, ו-600 רופי לבתי החולים הפרטיים. המדיניות הרשמית של הממשלה היא שהחיסונים יינתנו בחינם בבתי החולים הממשלתיים, כאשר בבתי החולים הפרטיים יינתנו בעלות של 250 רופי. למשפחות משכבות סוציואקונומיות נמוכות, זה יכול להצטבר להוצאה נכבדה".
אך לא בכך מסתיימות הצרות של הודו. גם אם הפצת החיסון תהפוך פשוטה יותר, כלל לא בטוח שהציבור יושיט במהירות לשירותי הבריאות את הזרוע. לפי פרצ'ק, המנהלת קשר רציף עם מוסדות מחקר ואנשים המתגוררים בהודו, "אתמול דיברתי עם אדם הנחשב למעמד ביניים נמוך, והוא אמר שהוא בכלל לא מאמין שתהיה אפשרות להתחסן בחינם.
מרכז חדש שמוקם באיטדיון ליד מומבאי לטיפול בחולי קורונה חדשים. כיום כבר 15 מיליון במספר / צילום: Associated Press, Anupam Nath
"אני לא יודעת אם זה נכון, אבל האמירה הזו מעידה על בעיה של אמון מצד חלקים מהציבור בממשלה. חלקים שונים באוכלוסייה אף מביעים אי אמון במערכת הבריאות.
"סקטורים נרחבים בחברה ההודית, במיוחד שכבות נמוכות בפירמידה הסוציו-אקונומית, נוטה לא להסתייע ברפואה מערבית. הפרקטיקות המוכרות הן של חברות מסורתיות ושל רפואה עממית מקומית.
"הרפואה המערבית נתפסת כאלמנט זר, אולי אפילו לפעמים כחלק ממזימה לקולוניזציה מחודשת של הודו. רבים לא ינהרו לחיסון, ומי שכן נוטה להימנות עם שכבות אליטה".
ואכן, רק לאחרונה, דווח על שורת נדבקים בשדרת הממשל; יו"ר מפלגת האופוזיציה - ראהול גנדהי, שר האוצר לשעבר - מנמוהן סינג, שהוביל את הרפורמות הכלכליות של שנות ה-90 אושפז בדלהי במצב קשה. אשתו של ראש ממשלת דלהי חלתה אף היא.
"אנחנו רואים התפשטות בקרב האוכלוסיות שנחשבות מוגנות ומודעות יותר לבריאות, וגם נהנות מתשתיות טובות יותר", אומרת פרצ'ק. "מה שקורה בשכונות הסלאמס עובר מתחת לרדאר. אלו אנשים שרבים מהם לא ילכו להיבדק, לא ילכו לקבל עזרה ויחפשו מוצא ברפואה העממית. בעיר הבירה, רוב התוצאות החיוביות בימים האחרונים מגיעות מהפרברים האמידים בהם יושבים אנשי האקדמיה והייטק".
צוות רפואי מחטא את עצמו לאחר שריפת גורמות קורונה / צילום: Associated Press, Rafiq Maqbool
ואכן, רוב הדיווחים על מערכת הבריאות הקורסת מגיעות מכיוונן של הערים הגדולות, כאשר מעט ידוע על המתרחש בהודו הכפרית, שבה מתגוררים כ-70% מהתושבים.
המודעות הנמוכה לצורך בריחוק חברתי בשילוב עם מיעוט בדיקות בכפרים המרוחקים ובשכבות הסוציואקונימיות החלשות, מתבטאת גם בתמותה. אך הנתונים הנחזים בדשבורד הקורונה העולמית, כך ייתכן, כלל לא משקפים זאת.
במדינה כה רחבת ידיים, שבה התשתיות בחלק מהמקומות רעועים והציבור לא נהנה מגישה חופשית לרפואה ברמה סבירה או טובה, יצירת מעקב שיטתי היא כמעט בלתי אפשרית.
אך ייתכן שגם השלטונות עצמם בחלק מהמדינות, מנסים להרחיק מן העין את גודל האסון. באתר שריפת הגופות בעיר בהופאל, דיווחו התושבים כי לא ראו שריפות רבות כל כך מאז שנת 1984, אז דליפת גז ממפעל הרגה כ-5,000 בני אדם.
"בכפרים, המודעות נמוכה יותר וייתכן שאנשים מתים מקורונה אבל איש לא יודע על כך. בהודו, המנהג הרווח הוא לשרוף גופות", אומרת פרצ'ק. "בשבת מישהו העלה לרשת סרטון שבו רואים קרמטוריום באחת ממדינות הענק העניות בהודו, אוטר-פרדש במחוז הצפוני, עם עשרות מדורות פעילות של גופות.
"למחרת, נראו פועלים מציבים גדרות, ובעיתונות המקומית הדבר התפרש כניסיון למנוע מן הציבור לראות את היקף התמותה. הנתונים הפורמליים הם קצה הקרחון, והם משקפים בעיקר את מה שקורה בקרב השכבות שמביעות אמון ברפואה המערבית.
"הצד החיובי ייתכן שדווקא התמהיל של כוחות מסורתיים, ושל מגמות חדשות וחדשניות בחברה ובתעשייה ההודית, יביאו אותה לצלוח את המשבר ולהגיע אל הפוסט-קורונה מצוידת בתובנות חדשות בנושאי המבנה החברתי וחלוקת המשאבים".
כתבות
ני"ע
