החל"ת גם הביא ברכה

עם פרוץ מגפת הקורונה נוצר צורך בריחוק חברתי, המשק נכנס לסגר ועובדים מצאו את עצמם בבית ללא עבודה וללא פרנסה. לפני המגפה שיעור האבטלה במשק היה כ-3.5%, מהנמוכים שהמשק הכיר, ובתקופת הסגר באפריל 2020 שיעור האבטלה טיפס לשיעור הלא יאומן של למעלה 35%. משפחות רבות מצאו את עצמן בבת אחת ללא פרנסה, דבר שהכביד מאוד על משקי הבית, ובמטרה להקל על האזרחים במדינה, הממשלה קבעה מדיניות של חל"ת שעל פיה עובדים לא מתנתקים ממקום עבודתם אלא יוצאים לחופשה והמדינה מספקת להם הכנסה שתקיים אותם בכבוד.

השכר הממוצע במשק גדל

אחת התופעות המעניינות והבולטות בתקופה זו הייתה הגידול בשכר הממוצע במשק. גידול בשכר הממוצע בתקופה בה המשק אינו מייצר בתפוקה מלאה ושיעור אבטלה גבוה, עורר פליאה בעיני רבים. בניתוח הנתונים התברר שהסיבה שהשכר הממוצע עלה אינה בשל עליית שכר במשק אלא בגלל שרוב העובדים שיצאו לחל"ת היו בעלי ההכנסות הנמוכות. הוצאתם משוק העבודה העלתה את השכר הממוצע וזאת מבלי שהשכר של יתר העובדים השתנה.

מעז יצא מתוק - התייעלות במקומות העבודה

בעלי חברות אף פעם לא יודעים מהי תרומתו המדויקת של כל אחד מהעובדים לעסק. לכן, לא ברור אם העסק יכול להתנהל בצורה יעילה ורווחית יותר עם מספר מצומצם יותר של עובדים. תאורטית, כדי לבחון זאת, מעסיק צריך לפטר עובדים ולבחון מה קורה לרווחיות, אך פעולה שכזו, במצב רגיל, עשויה להזיק לפירמה. והנה מגיע וירוס הקורנה שמשבית את מקומות העבודה, והעובדים נאלצים להיכנס לסגר ולא להגיע למקומות העבודה.

עם חזרת המשק לפעילות חלקית, העובדים מוחזרים לעבודה בשלבים ובמספרים מצומצמים, וכך נוצרת למעסיקים הזדמנות לבחון את יכולת הפירמה להתייעל מבחינת כוח העבודה. זהו ניסוי טבעי שהמעסיקים נקלעו אליו בעקבות הקורונה, וחברות רבות גילו שהן יכולות להסתדר עם פחות עובדים. עובדים רבים שעדיין לא חזרו מהחל"ת כנראה גם לא יחזרו בהמשך. על פי נתוני מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ניתן לראות שהתפוקה (ופריון העבודה) במגזרים שונים במשק עלתה, בעוד שהתעסוקה ירדה. דבר זה מעיד על כך שהוצאת העובדים לחל"ת היטיבה עם חברות רבות ועזרה להן להתייעל, ואין ספק שחברות אלה לא יחזרו להעסיק את כל אותם העובדים שיצאו לחל"ת עם פרוץ המגפה.

תום תקופת החל"ת

החל"ת היה הצלה כלכלית עבור משפחות רבות, אך גם גרם לאנשים להימנע מלחזור לשוק העובדה. בזמן שהם ישבו בבית חלו שינויים רבים בשוק העבודה, הייתה התפתחות במקומות העבודה, ועם החזרה מהחל"ת, חלק לא מבוטל מהעובדים הללו כבר לא יהיו רלוונטיים וחיוניים למקצועות ולמקומות העבודה שבהם הם עסקו טרום הקורונה. אותם עובדים יצטרכו לחפש כיוון חדש, והמדינה תצטרך למצוא דרך לשלב אותם בשוק שהשתנה. זהו המקום להתערבות ציבורית ממשלתית שתתמקד בהכשרות מקצועיות רלוונטיות אשר יגדילו את סיכויי העובדים להשתלב מחדש בשוק העבודה.

מהנתונים של מרכז טאוב עולה שהוצאת העובדים לחל"ת היא תלויית ענף. בענפים כמו שירותי מזון ותיירות יצאו לחל"ת מספר רב של עובדים בעלי שכר נמוך. גם קצב החזרה לעבודה יהיה תלוי ענף, ויש סיכוי שאלה שיחזרו לשוק העובדה, יחזרו עם שכר נמוך מהשכר אותו קבלו לפני פרוץ המגפה. תהיה לכך השפעה ישירה על הגדלת אי השוויון במשק.

לסיכום, זכינו להיות בין המשקים הראשונים שחוזרים לפעילות מלאה מתחילת הקורונה. אומנם חברות רבות פשטו רגל, עובדים רבים נפלטו משוק העובדה, אי השוויון הכלכלי במשק יגדל, והחזרה לתעסוקה מלאה תקח זמן רב. אך עם זאת, המשק יוצא מהמשבר מחוזק ויעיל יותר, דבר אשר יאפשר התפתחות וצמיחה כלכלית מהירה יותר בהמשך.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן וחוקר במרכז טאוב