מדינת ישראל היא מגרש מרכזי בתעשיית השבבים. רק בחודש שעבר, למשל, הודיעה גוגל שגם היא מצטרפת לחגיגה, והכריזה על הקמת מרכז פיתוח לשבבים בארץ (אורי פרנק, שפרש חודש לפני ההודעה מאינטל, מונה לעמוד בראש המרכז). והפעילות באמת רחבה - אינטל מפתחת בארץ את המעבדים הראשיים למחשבים אישיים ולדאטה סנטרים. אפלייד מטיריאלס מחזיקה בישראל פעילות משמעותית, גם פיתוח וגם ייצור. אפל מפתחת, למשל, בארץ חיישנים לידאר לאייפון ולרכב אוטונומי, ואמזון מפתחת בישראל שבבים ל"למידת מכונה" בענן, ועוד דווח כי תמשיך לפתח שבבי תקשורת לדאטה סנטרים. וזה רק חלק מהחברות שפועלות בתחום.
הפריחה בתחום מעוררת שאלות לגבי האפשרויות להשתלב בשוק העבודה המתפתח הזה. גלובס עושה סדר כדי להבין איך ומה כדאי לעשות כדי לעבוד בתחום.
מה לומדים?
הנדסת חשמל, אלטרוניקה וגם פיזיקה
כשמדברים על תעשיית השבבים מדברים על ייצור, פיתוח ותכנון של מערכות אלקטרוניות מבוססות מוליכים למחצה. רוב התעשייה פועלת בסיליקון, אך זה יכול להיות כל חומר שהוא מוליך למחצה. "תעשיית הצ'יפים, זו תעשייה שמספקת יכולת חישוב לצרכים שונים", מסביר ד"ר אמיר קפואה, חבר סגל באוניברסיטה העברית וראש קבוצת הספינטרוניקה, האחראית על פיתוח התקנים עתידיים לתעשיית השבבים. "זה יכול להיות למחשבים ממש וזה יכול להיות לאפליקציות ולשימושים אחרים, כמו לדוגמה דוד מים שיכול להתחבר למכשיר שלך ותוכל לתקשר איתו".
אמיר קפואה / צילום: יואב דודקביץ'
מגמת הצמיחה לא תיעצר לנוכח הביקוש בתעשייה. קפואה מסביר כי "התקשורת יותר ויזואלית ונדרשות יכולות ומהירויות גבוהות יותר, ולכן צריך צ'יפים יותר טובים - הדרישות נעשות יותר תובעניות".
על מנת להיכנס לתחום השבבים, צריך ללכת ללמוד את תחומי הנדסת החשמל. פרופ' מור מרדכי פרץ, ראש המרכז לאלקטרוניקת הספק ומעגלים מוכללים וראש מסלול אלקטרוניקה ו-VLSI (Very Large Scale Integration) באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כי "מסלול ההכשרה מתחיל במקצועות הבסיס שזה בעצם לימודים בנושאי האלקטרוניקה, הן אלקטרוניקה ספרתית והן אלקטרוניקה אנלוגית. לאחר מכן, עוברים לשלב הבא עם מקצועות יותר מתקדמים. כדי להבטיח משרה ראשונה בתחום, צריך לעבור את מקצועות הבסיס וגם את הביניים, מבוא לתחום ומעגלים מוכללים".
פרופ' מור פרץ / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
תואר בהנדסה נמשך כארבע שנים. ברגע שלומדים את התחומים האלו, אפשר למעשה להשתלב בכל מרכזי הפיתוח שנפתחים בישראל.
עם זאת, אפשר להגיע לתעשיית השבבים גם דרך עולמות מדעי המחשב ומתחומי הפיזיקה. למעשה, התעשייה עוקבת אחר הסטודנטים השונים ונוצרת תופעה מעניינת: כעבור כשנה וחצי מתחילת התואר, התעשייה מזהה את הטאלנטים ומציעה להם משרות סטודנט. ובכך, החברות השונות חוטפות את האנשים הטובים ומכשירות אותם לקו התעשייה.
כמה מרוויחים?
בין 20 ל-30 אלף שקל ברוטו בחודש בממוצע
במדינת ישראל מועסקים כיום 38 אלף עובדים בתעשיית הסמיקונדוקטור, כך על פי נתונים של חברת "אתוסיה", חברת השמת כוח-האדם בהייטק. רוב העובדים בתעשייה הם מתחום הפיתוח וההנדסה - מארגונים וסטארט-אפים המפתחים שבבים לתעשיות הרכב, לתקשורת הדור החמישי, אחסון ולכל יישום הדורש כיום טכנולוגיות מתקדמות.
על פי אתוסיה, המעסיקה הגדולה ביותר בישראל בתחום היא חברת אינטל המעסיקה מעל ל-14 אלף עובדים. אחריה: מלאנוקס שנרכשה על ידי אנבידיה (עם 3,000 עובדים) ואפל (עם 1,100 עובדים).
בשנים האחרונות, השכר למשרות הנפוצות בתחום השבבים במגמת עלייה. ברבעון האחרון, השכר הממוצע ברוטו בתפקידים השונים עומד בין 28,500 שקל ל-32,100, בעוד שבשנת 2019 הטווח עמד על 26,000-28,500 שקל. גורם המכיר את השוק העריך בפנינו כי השכר הממוצע ברוטו למשרות בסיס בתחום החומרה עומד על בין 18-24 אלף שקל, בנוסף לחבילת אופציות ומניות.
לפי הנתונים של אתוסיה, שנת 2021 התחילה עם רף גבוה של משרות בתחום שנפתחו. לדוגמה, במקצועות ה-VLSI נפתחו 150 משרות (כשבכל 2019 נפתחו 700 משרות), ובתפקידי הווריפקציה נפתחו 180 משרות (בכל 2019 נפתחו 450 משרות). אם נתחשב בכך שהרבעון הראשון לרוב הוא הרבעון החלש והרבעון החזק הוא הרביעי, יש להעריך ששנת 2021 תיגמר עם כמות משרות גבוהה יותר. חברת אתוסיה מצביעה על התחזקות מקצועות הסמיקונדוקטור.
ובכל זאת, התעשייה מתמודדת עם חוסר אדיר במהנדסי מעגלים. בשנים האחרונות התחום מאוד התפתח, אך אין אנשים. "הדרישות עולות והשוק נמצא במחסור אדיר. אני מדבר עם מנהלי התעשיות מהחברות השונות, השוק צמא לאנשי מעגלים", מספר קפואה. "במקביל, גם האקדמיה מתקשה להתחרות עם הפיתויים בעולם התעשייה. הרבה יותר קשר לאקדמיה להשיג אנשים, כך שנוצרת בעיה לספק הכשרה לאנשי התחום".
פרץ מרחיב על הסיבות לחוסר בשוק: "קודם כל, לא היו מספיק משרות בתחום ולכן אנשים לא הגיעו לחומרה. שנית, יש כאלו שחושבים שהמשרות בתחום החומרים הן טכניות ורוטיניות - הרבה שעות מעבדה או ולידציה (הרצה של מצבים שונים כדי לוודא שבשבב אין בעיות). הייתה סטיגמה שמי שהולך לחומרה הולך להיות לעבודה שחורה, ללכלך את הידיים. צריך להבין שהתעשייה תלויה בצ'יפים".
איזה תפקידים יש?
מתכננים, מהנדסים, בקרת איכות וגם ניהול
חברת אינטל, שיאנית התעסוקה בתחום בישראל, מעסיקה 14 אלף עובדים בישראל, מהם 7,000 בפיתוח, 4,900 בייצור ו-2,100 עובדי מובילאיי, מוביט והבאנה לאבס. נטלי אברמוביץ', מנהלת צוותי גיוס במרכזי הפיתוח בתחום החומרה באינטל ישראל, מתארת את מי מחפשים: "אנחנו מגייסים טאלנט טוב. הוא יכול להגיע מהנדסת חשמל או ממדעי המחשב, זה יכול להיות אנשים שמתעסקים בצבא ועושים פרויקטים צדדיים בבית, אנחנו בוחנים את הכול. יש לנו מאות משרות פתוחות, ואנחנו מחפשים אנשים טובים".
"יש תפקידים של ארכיטקטים, אלו שמתכננים איך ייראה המעבד בעצם. יש תפקיד בשם מהנדסת לוג'יק - שזה בעצם תכנון הצ'יפ וכתיבת הקוד. יש תפקידים של ורפיקציה - אלו שבודקים את המוצרים ואת מה שנעשה לפניהם. ויש עוד הרבה תפקידים, בקרת איכות וניהול צוותים", מפרטת אברמוביץ'.
נטלי אברמוביץ’, מנהלת צוותי גיוס במרכזי הפיתוח בתחום החומרה באינטל ישראל / צילום: דוברות אינטל
גם בחברות עצמן מבינים שהתחום נמצא במגמת עלייה. "העולם מייצר יותר דאטה. ברגע שיש את הצורך להשיג יכולות עיבוד גבוהות יותר, אז צריך אנשים. באינטל אנחנו מבינים את זה וצריכים את לפתח את יכולות העיבוד שלנו. למרות שיש עליות וירידות, יש שוק לסיליקון ואנחנו תמיד נהיה שם", אומרת נטלי.
רחל ארליך, מנהלת משאבי אנוש בתחום החומרה באינטל ישראל מוסיפה ואומרת כי "ההתעסקות בעולם החומרה מאפשר פיתוח טכנולוגיה עמוקה. טכנולוגיות עמוקות מאפשרות אימפקט גבוה, לנסות לגעת בכל האנשים בעולם. הרבה מעבר לשלב של אפליקציה, זה פשוט היופי של התעסקות בחומרה".
האם תחום החומרה הוא תחום לגברים בלבד או שיש נשים בתחום? "חרטנו על דגלנו קידום נשים בתעשייה, אנחנו עובדות על זה בכל התחומים. בגדול, אנחנו כן רואות יותר סטודנטיות שהולכות ללמוד את המקצועות האלו ויש מהנדסות נשים בתחום. אנחנו רוצות לראות את זה קורה יותר ואנחנו כן רואים נשים מתקדמות לתפקידי מפתח", מסבירות נטלי ורחל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
