מלחמות שולל: כשהפייק ניוז משמש מדינות להצדקת מהלכים צבאיים

ערוץ הטלוויזיה הפופולרי ברוסיה, רוסיה-1, שידר השבוע צילומים מהם עולה כי האוקראינים מרכזים כוחות צבאיים סמוך לגבול עם רוסיה, בסיוע צבא ארה"ב. "מעולם לא נראו כל כך הרבה כוחות של בנות בריתה של אוקראינה על אדמתה", דיווח הקריין בדרמטיות, כשעל המסך נראה מטוס קרב אמריקאי נוחת בשדה תעופה באוקראינה. בהמשך הכתבה, ששודרה בערוץ שנוקט קו פרו-ממשלתי, נראה טנק אמריקאי נפרק ממטוס תובלה באחת מערי מערב אוקראינה.

בתקופה האחרונה המתיחות בין שתי המדינות אכן נמצאת בעלייה, כוחות רוסים רבים הוצבו בסמוך לגבול עם אוקראינה, והרטוריקה בה משתמש המשטר הרוסי רומזת לפלישה אפשרית. אם העניינים יתלקחו כעת, התמונת ששודרו ברוסיה-1 יקשו על אוקראינה לטעון שאין לה חלק בכך. "גורמים שייזמו פרובוקציות נגד רוסיה יתחרטו עליהן בדרכים שלא הכירו", הזהיר השבוע הנשיא פוטין.

רק שהדברים, כך מתברר, אינם בדיוק כפי שהם נראים. "ריאליטי צ'ק", צוות בדיקת העובדות של הבי-בי-סי, בדק את הכתבה ומצא שמקורם של הסרטונים שהוצגו בה הוא שונה לחלוטין מכפי שנטען. זוכרים את מטוס הקרב ששלח הדוד סם לאוקראינה? ובכן, צוות בודקי העובדות גילה כי נמל התעופה בו הוא נוחת נמצא בכלל באלסקה. ומה לגבי הטנק שנפרק באחת מערי אוקראינה? זה קרה בכלל בבורגס, בולגריה. ולפני יותר מחמש שנים.

האם הרוסים החליטו לשדר תמונת מצב מפוברקת כדי להצדיק פלישה עתידית? כדי לענות על השאלה הזאת נצטרך להמתין, אבל אם זו אכן התוכנית, זו בוודאי לא תהיה הפעם הראשונה בה מדינה עושה שימוש בפייק ניוז לצרכים צבאיים או מדינתיים.

למעשה, רק לפני כשנה וחצי זכינו לחזות בדוגמה כזאת כאן בישראל, כשצה"ל יצר את הרושם שהוא ספג נפגעים בהתקפה של חיזבאללה, כולל שימוש במסוקים לצורך המחשת הפינוי וחיילים שהוצגו כפצועים, כדי לאפשר לארגון הלבנוני להשיג "תמונת ניצחון" שתאפשר לו לטעון שהצליח "לסגור חשבון" עם ישראל, וכך להרגיע את הגזרה.

דעת הקהל משנה

"דעת הקהל המודרנית לא אוהבת התקפות סתם, צריך להראות שההתקפה מוצדקת", אומר פרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי בחוג להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית. להצדקות הללו, הוא מסביר, "יש השפעה על עמדת מדינות אחרות, על התקשורת, וגם על דעת הקהל בבית - אם הותקפת יותר קל לגייס את האזרחים. אפילו היטלר היה צריך לעשות מבצע דומה".

התרגיל עליו מדבר אורבך כלל שורה של פרובוקציות שביצעה לכאורה פולין ב-31 באוגוסט 1939, ערב הפלישה הגרמנית ותחילתה של מלחמת העולם השנייה. במקרה אחד, הידוע כתקרית גלייביץ, חיילים פולנים השתלטו על תחנת רדיו בעיירה שנמצאת בצד הגרמני של הגבול, ושידרו שהיא עברה לידיים פולניות. במקרה אחר, שישה חיילים פולנים יצאו למתקפה ונהרגו.

אלא שהמתקפות הפולניות האלו היו בכלל מבצע של ה-SS הגרמני, שמטרתו הייתה להכשיר את הפלישה הגרמנית לפולין ביום שלאחר מכן. החיילים הפולנים שהשתלטו על תחנת הרדיו היו למעשה אנשי SS במדי הצבא הפולני. ששת החיילים הפולנים שנהרגו היו אסירי מחנות ריכוז (בהם היו אסירים מסוגים שונים) שהולבשו במדי צבא פולין ונורו, כדי לביים פלישה פולנית כושלת.

התקשורת הגרמנית דיווחה, לגרמנים ולעולם כולו, על התקריות הללו, וסיפקה להיטלר את התירוץ לפלישה שפתחה את מלחמת העולם השנייה.

הפצצה ממנצ'וריה

דוגמה נוספת מאותו עשור אך מיבשת אחרת ניתן למצוא בתקרית מוקדן מ-1931. אז צבא יפן יצא למתקפה נגד סין בתגובה לניסיון של טרוריסטים סינים לפוצץ מסילת רכבת בקרבת העיר מוקדן שבמנצ'וריה. האירוע הזה הסעיר גם את העולם ו-ועדת חקירה של חבר הלאומים הוקמה כדי לחקור את החבלה. אבל מי באמת היה אחראי לה?

"צבא יפן, שהחזיק בעמדות נציות, רצה להשתלט על כל מנצ'וריה", מספר אורבך. ב-18 בספטמבר 1931 יצאו כמה קצינים יפנים למבצע עצמאי שלא קיבל את אישור הדרג המדיני, והטמינו פצצה קטנה על מסילת דרום מנצ'וריה. "הפיצוץ הוריד אולי פס וחצי והרכבות יכלו להמשיך לנסוע כרגיל", הוא אומר. אבל לקצינים היפנים זה לא שינה: הם ניצלו את ההזדמנות כדי לפתוח במתקפת תגובה, ותוך חמישה חודשים השלימו את כיבוש מנצ'וריה.

סערה במפרץ

דוגמאות לתרגילים מן הסוג הזה אפשר למצוא גם בדמוקרטיות. תקרית מפרץ טונקין, שנחשבת לנקודת ההסלמה של מלחמת וייטנאם, שימשה את הנשיא לינדון ג'ונסון כדי לקבל אישור להשתמש בכוח צבאי נוסף באזור. באוגוסט 1964 הוא סיפר לקונגרס כיצד כוחות צפון וייטנאם תקפו בימים האחרונים, ללא כל סיבה נראית לעין, משחתות אמריקאיות בים.

מה קרה באמת? טרפדות צפון וייטנאמיות אכן תקפו ב-2 באוגוסט את המשחתת האמריקאית מדוקס, לאחר שטעו לחשוב שהיא סייעה לכוחות דרום וייטנאמיים שתקפו באזור. מדוקס יצאה מהתקרית הזו ללא נזק משמעותי. יומיים לאחר מכן היא יצאה יחד עם משחתת נוספת לסיור ביום סוער למדי, ומזג האוויר הקשה שיבש את הרדאר של הספינות וגרם לקברניטיהן לחשוב שהם שוב תחת מתקפה צפון וייטנאמית.

לקח לאנשי הצוות בספינות כמה שעות כדי להבין את הטעות, והם אכן דיווחו עליה. אלא שזה לא עצר את ג'ונסון מלהציג את האירועים כתוקפנות צפון וייטנאמית. "הממשל רצה להסלים את המלחמה ממילא", אומר אורבך, וג'ונסון אכן קיבל את מבוקשו. המעורבות האמריקאית בוייטנאם העמיקה.

חזרה לרוסיה

לפעמים, הפייק ניוז המדינתי נותר בגדר השערה שקשה להוכיח. אורבך נותן דוגמה כזאת שמחזירה אותנו לרוסיה. השנה היא 1999, מלחמת צ'צ'ניה השנייה. ההצדקה של רוסיה לפלוש לצ'צ'ניה הייתה סדרת פיגועים בערי רוסיה. אבל האם ייתכן שהפיגועים הללו בוצעו בכלל על ידי הפה-אס-בה, שירות הביון הרוסי?

ב-22 בספטמבר 1999, לאחר כמה וכמה אירועי טרור שכבר יוחסו לצ'צ'נים, הבחין אלכסיי קרטופלניקוב, תושב העיר ריאזאן, במכונית חשודה שחנתה ליד ביתו. חלק מלוחית הרישוי שלה כוסה בקידומת של העיר, אך ניתן היה לראות שהקידומת המקורית הייתה של מוסקבה. כמה אנשים שעמדו לידה הורידו למרתף מה שנראה כמו שקי סוכר. כשהמשטרה הגיעה בתגובה לקריאתו של קרטופלניקוב היא מצאה בשקים נפץ, וגם הצליחה לעצור שלושה חשודים. אלא שאלה שלפו למרבה ההפתעה תעודות של הפה-אס-בה. ראש הארגון מיהר להסביר שהשלושה עסקו בפעולת אנטי-טרור שבדקה את ערנות המשטרה. נשמע אמין? עבור רבים ברוסיה לא ממש.

"אין לנו את כל הראיות וגם לא יהיו", אומר אורבך. "אבל כשאתה חושב על זה שההורים, המורים והמפקדים של מי שהנהיגו את הביון באותה תקופה חיו בתקופת סטלין, שרצח המונים מבני העם שלו, אתה לפחות לא מוציא את זה מכלל אפשרות".

לקריאה נוספת:

"בדיקת העובדות בטענות של הטלוויזיה הרוסית על אוקראינה" - בי.בי.סי ריאליטי-צ'ק
"פוטין מאיים בפעולה רוסית תקיפה אם המערב יחצה את 'הקו האדום'" - בי.בי.סי, 21.4.2021
תיעוד נחיתת מטוס צבאי אמריקאי באלסקה - משרד ההגנה האמריקאי
תקרית מוקדן - אנציקלופדיה בריטניקה
תקרית מפרץ טונקין - אנציקלופדיה בריטניקה