"מי החליט שבכל גוש דן יגור רק סוג מסוים של אנשים?"

סדרת הדוקו "המדריך לג'נטריפיקציה" עלתה לשידור לפני כשבועיים ב-HOT8 ומיד עוררה עניין רב. הסדרה חשפה צדדים פחות מוכרים של יפו, שהפכה בשנים האחרונות לזירה נדל"נית נחשקת. יש האומרים שההתקפה ב-18.4.21 של שני תושבי העיר את הרב אליהו מאלי, ראש ישיבת ההסדר "שירת משה", וההפגנה שהתחילה בכיכר חג' כחיל בעקבותיה, קשורים אף הם לרעש שהסדרה עוררה.

במוקד הסדרה עומד נושא הנדל"ן, או כמו שמכנה זאת לביא ונונו, אחד מיוצרי הסדרה, "ג'נטריפיקציה זה נדל"ן וישראלים מאוד אוהבים נדל"ן".

ונונו, בן 39, הוא בוגר לימודי קולנוע במכללת ספיר ולימודי תכנון ערים לתואר שני בטכניון. עד לפני כארבע שנים התגורר ונונו ביפו, והיה עד לשינוי שהאזור עובר. בימים אלה הוא גר בשכונת קריית שלום, בדרום תל אביב.

מה זה ג'נטריפיקציה?
"זה מצב שקורה כשמעמד גבוה יותר נכנס לשכונות מוחלשות שהיו מוזנחות במשך עשרות שנים, ולאט לאט משתלט על השכונה, משנה את פניה ומכורח הנסיבות התושבים הוותיקים נאלצים לעזוב ונדחקים החוצה. זה קורה במרכזי הערים בכל העולם.

"בישראל זה קרה לראשונה בשנות ה-90 במרכז תל אביב. אני זוכר שגרתי ב-2004 ברחוב בלפור ושכרתי דירה בפחות מ-2,000 שקל. בשנייה שעזבתי הבניין ירד ונבנה בניין חדש. ראית את זה קורה ברוטשילד. זה המשיך לנווה צדק, לשוק היווני, מתחם נגה. אפשר להגיד שהגבול הדרומי הוא רחוב יהודה הימית, וכמובן שכונת עג'מי".

זה לא תהליך טבעי?
"דור הולך ודור בא, ההורים מזדקנים והילדים מוכרים, ועיר צריכה להשתנות ולהתפתח ולהיבנות מחדש וזה מאוד חשוב. אין ספק. מצד שני, צריך להסתכל לאורך כמה זמן זה קורה. יש מקומות בארץ, אפילו בשכונת קריית שלום, שזה קורה בצורה הרבה יותר איטית ובריאה. זה לא שבתוך שמונה שנים השכונה משתנה ב-180 מעלות.

"לעומת זאת, יש אזורים בארץ שזה קורה על סטרואידים. בצפון יפו, תוך עשור, כל האזור התנקה מתושביו הוותיקים שנדחקו החוצה".

אתה יודע להסביר למה זה יותר מהר במקומות מסוימים?
"זה מושפע בעיקר משיעור הבעלויות על הבתים באזור שבו מתקיימת הג'נטריפיקציה. ככל שיש באותה שכונה אחוז גבוה של התושבים הוותיקים שהם בעלי הדירות, קשה יותר להעביר אותם. זה תלוי אם הם רוצים למכור או לא. בשכונה מוחלשת יותר, שבה יש תושבים בשכירות חודשית או בדיירות מוגנת, הרבה יותר קל להזיז אותם.

"מה שגילינו זה ש-70% מהאוכלוסייה המוחלשת ביפו, שהיא בעיקר ערבית, היא בדיירות מוגנת, עם צווי פינוי מעל הראש, או בשכירות. ברגע שהג'נטריפיקציה מגיעה, כל אלה נדחקים החוצה".

 לביא ונונו / צילום: הילה כהן

מה הבעיה עם מעבר של אנשים משכונות שהופכות יקרות יותר למקומות זולים יותר?
"זאת שאלה הרבה יותר בסיסית. למה שהתושבים הוותיקים בשכונה, שגדלו בה, נהנו ממנה, בכל התקופות הקשות, למה אי אפשר לסדר להם את המדרכה ואת הביוב כבר עכשיו? למה צריך לחכות ליזמים שיגיעו? איך זה שכשמחליפים את הריצוף במדרכה ומסדרים תאורה אז גם חצי רחוב מתאייד? "במהלך הסדרה יש לנו מלא ציטוטים של אנשים שאומרים שצריך להביא אוכלוסייה חזקה שתחזק את האזור. למה צריך את המשוואה הזאת? מה שעושה עיר זה המגוון של התרבויות. אם אתה מסתכל על תל אביב, שהיא עיר סופר לבנה, אתה רואה אנשים ממעמד מסוים ואתה שואל את עצמך. זו העיר שאנחנו רוצים לראות? אין מקום לעשירונים אחרים? לערבים, אתיופים, לאריתראים?"

איזה פתרון אתה מציע?
"בוא נסתכל על לב הקפיטליזם העולמי, מנהטן. אפילו שם יש לך בנייני יוקרה של טריליונים וגם דיור ציבורי. נכון שיזמים מתים להעיף אותם, אבל עדיין יש. כמה דיור ציבורי יש בבלפור, מזא"ה, נחמני ורוטשילד? ביפו יש דיור מוגן בנכסי נפקדים שהולך ונעלם לאט לאט. למה שלא יהיו בניינים משותפים? למה העשירונים התחתונים צריכים לגור בגטאות שלהם. אני שואל - מי החליט שבכל גוש דן יגור רק סוג מסוים של אנשים? מי קבע שבקו החוף של ת"א יגורו רק עשירים?"

אחת הביקורות על הסדרה היא שאתם עושים ייחוס עדתי לג'נטריפיקציה. כאילו שהאשכנזים מגרשים את המזרחיים. אתה באמת מאמין בזה?
"השתדלנו לא לדבר במושגים כאלה, אלא במובנים של לבנים מול שחורים. לבנים בקטע של מעמד, של צווארון לבן. אבל אני יכול להגיד לך שבתוך התחקיר בדקנו מאות צילומים של פינויים של נכסי נפקדים. רצינו לראות איך זה קורה. מה שאני ראיתי שהמתפנים זה תמיד או ערבים או מזרחים, באלימות ברוטלית. לא ראיתי אפילו פינוי אחד של לבן, או אשכנזי. מה שיפה בג'נטריפיקציה זה הסיפור הכלכלי של המעמדות, שלא קשור לדת, או מוצא. גם המעמד הגבוה הערבי ביפו, חבר באינטרסים שלו למעמד הגבוה היהודי".

יפו עלתה לכותרות מאז שידור הסדרה. אתה חושב שזה קשור?
"במהלך הצילומים שלנו כבר עלינו על זה שהטקטיקה של גבעת עמל התחילה גם ביפו. כלומר, שנמאס לחברת עמידר מהדיירים המוגנים ושהיא מוציאה את המכרזים בשוק החופשי עם הדיירים. לגמרי במקרה נוצר מצב שבחלק הדרומי של יפו הוציאה עמידר למכירה כמה נכסים עם דיירים מוגנים והאוכלוסייה התעוררה. פתאום היא קלטה שהחוקים השתנו. התסיסה הגיעה לרחוב. הדבר הזה, יחד עם האלימות שקשורה לרב מאלי, שההתיישבות שלו בעג'מי היא גם סוג של ג'נטריפיקציה עם רקע אידאולוגי, בהחלט סייעה לפופולריות של הסדרה".