"קפיטליזם של שמאלנים": לעשות עסקים או לקדם ערכים חברתיים

אין כנראה טעם לנסות ולהציע תרגום מדויק של שימוש הלשון האמריקאי "woke". תרגום מילולי, "ער" או "עירני", יהיה מכאני ומסלף.

המונח האמריקאי, השאול מעגת רחוב שחורה, מתאר מצב דעת המזוהה עם שמאל רדיקלי, הן בפוליטיקה, הן באקדמיה והן בתרבות ובאמנות. בעיני הימין, woke הוא עכשיו שם נרדף להתפוררות חברתית, לכל מה שהוא מסוכן ומוקצה מחמת מיאוס.

בתחילת החודש, מנהיג הסיעה הרפובליקאית בסנאט האשים את גדולי התאגידים המסחריים באמריקה, שהם מתנהגים כמו "ממשלת woke פרללית". לשון אחר, הם קפיטליסטים שמאלניים.

זה צירוף לא רגיל בעגה הפוליטית האמריקאית, והוא לא רגיל שבעתיים כאשר הוא בוקע מגרונו של הרפובליקאי הבכיר ביותר בוושינגטון, הסנאטור בן ה־78 מיץ׳ מקונל. מקונל הוסיף והאשים את התאגידים, כי לא זו בלבד שהם "מניחים לעצמם להיות קורבנות של בריונות [מצד השמאל], אלא שהם עצמם נוהגים בבריונות".

נגד מי? נגד הימין. קפיטליסטים נגד הימין הוא חידוש דרמטי למדי בפוליטיקה האמריקאית. זה מאה שנה ויותר שהמפלגה הרפובליקאית מזוהה עם ההון הגדול, עם וול סטריט, עם התעשיה הכבדה, עם בתי המסחר הגדולים. הנשיא הרפובליקאי האחרון שהעז להתייצב נגד הממסד הכלכלי והפיננסי היה טדי רוזוולט, שכהונתו הסתיימה ב־1909.

איך מגדירים חברה מסחרית

ב־2021 הרפובליקאים מוצאים את עצמם בעמדת התגוננות מפני ביקורת נוקבת של ההון הגדול. הדמוקרטים, לעומת זאת, מוצאים אוזן קשבת אצל ההון הגדול. זה לא מפני שהתחלפו התפקידים. אם בכלל, הדמוקרטים, המחזיקים בכל מוקדי הכוח בוושינגטון, פנו עוד יותר שמאלה. הם רוצים להגדיל במידה ניכרת את השתתפות הממשלה בפעילות הכלכלית; הם רוצים להכביד את נטל המס; הם רוצים להכניס תיקונים בחוקי הבחירות, כדי להקטין את השפעתו של ההון הגדול ולהקל על הליכי הצבעה.

בעולם התאגידים האמריקאי, כל אחד מן המרכיבים האלה היה נחשב לפסול מעיקרו, והיה מצדיק מאבק נגד הממשל. עכשיו, מספר גדל של מנכ"לים בכירים מתייצבים לצד הממשל.

ג׳ף בזוס מאמזון הביע החודש תמיכה בהעלאת מסי החברות, כדי לממן את תכניות ההשקעה המסיביות בתשתית, שעליהן הודיע הנשיא ביידן. ההכנסות של אמזון בשנה שעברה התקרבו ל־400 מיליארד דולר, אבל שיעור המס שלה עמד רק על 9.4%, פחות מחצי השיעור הרשמי. בשנים קודמות היא שילמה אפילו פחות.

׳השולחן העגול של אנשי העסקים׳ (BRT) הוא ארגון המייצג רבים מבכירי המנכ"לים של אמריקה. לפני כמעט שנתיים הוא פרסם "הצהרה על יעדי התאגידים", שבעיני חלק מן המשקיפים היתה שקולה כנגד הגדרה־מחדש של מהות החברה המסחרית: לא עוד גוף הפועל בלבדית לטובת בעלי המניות שלו, אלא ישות המקדמת סדר יום חברתי וערכי, גם אם הוא אינו מועיל לאינטרסים שלה.

"מכשיר בידי האספסוף השמאלני"

בעיני אחד ממבקרי ההצהרה, הדיקן של בית הספר לעסקים באוניברסיטה הקתולית בוושינגטון, השמאל הרדיקלי ראה בה רישיון לתבוע "ציות של עולם העסקים להוראותיה של האליטה הפרוגרסיבית". הוא העניק לתופעה החדשה הזו את השם "קפיטליזם שמאלני" (woke capitalism).

הסנאטור מיץ׳ מקונל החרה־החזיק אחריו. הוא הזהיר את עולם העסקים מפני "תוצאות חמורות, אם העסקים יהפכו למכשיר בידי האספסוף השמאלני, המנסה לחטוף את ארצנו מחוץ לתהליך החוקתי".

מקונל כיוון את הביקורת חסרת התקדים הזו לפעילות של תאגידים נגד תיקונים בחוקי בחירות של מדינות, שהרפובליקאים שולטים בבתי המחוקקים שלהן. המדינות האלה טוענות שהן רק מנסות להבטיח את כשרותו של תהליך ההצבעה. אבל הדמוקרטים מאשימים, שמטרתן האמתית היא להקשות על בני מיעוטים להצביע.

הצבעה מסיבית של מיעוטים היא שהנחילה לג׳ו ביידן את נצחון בבחירות. הואיל וחלק ניכר מן השחורים וההיספאנים הצביעו באמצעות הדואר ובקלפיות נפקדים, קולותיהם לא נספרו מיד, ועוררו את דונלד טראמפ לטעון שהבחירות זויפו.

בארה"ב, כל אחת מ־50 המדינות מנהלת את תהליך ההצבעה על פי תקנותיה. אין בארה"ב ועדת בחירות מרכזית, וממילא יש הבדלים ניכרים בין מדינות. מדינה אחת, ג׳ורג׳יה, כבר תיקנה את חוקי הבחירות שלה. מאות תיקונים הוצעו בשורה ארוכה של מדינות.

רק שלא תהיה להם דעה פוליטית

השינויים בחוקי ג׳ורג׳יה עוררו ביקורת פומבית מצד מנכ"ליהם של שני תאגידים ענקיים, שמרכזם בג׳ורג׳יה: חברת התעופה דלתא וקוקה קולה. ליגת הבייסבול ביטלה את משחקי הגמר שלה, שעמדו להיערך בג׳ורג׳יה. רפובליקאים קראו להחרים את מבקריהם. המושל הרפובליקאי של טקסס ביטל את השתתפותו הטקסית במשחק מקומי של ליגת הבייסבול. הוא עמד להשליך את כדור הפתיחה, משהו שפוליטיקאים אוהבים לעשות.

הסנאטור מקונל ניסה לתקן את הרושם של הגינוי לתאגידים החותים את גחלי "האספסוף השמאלני". יומיים אחר כך הוא הבטיח, שאין הוא כופר בזכותם של תאגידים לתרום למסעי הבחירות של פוליטיקאים. "אני מדבר רק על נקיטת עמדה בעניינים מועדים להתלקחות", הוא הסביר.

עמדתו של מקונל לא עשתה רושם על תאגידים גדולים במדינת מישיגן, שבה האסיפה המחוקקת, בשליטת הרפובליקאים, מתכוננת להתנגשות בשאלת חוקי הבחירות עם המושלת הדמוקרטית. זו האחרונה תטיל וטו, אבל הרפובליקאים מתכננים משאל־עם. הדמוקרטים שוקלים לגמול במשאל־עם משלהם.

מנכ"לים של יותר מ־30 תאגידים במישיגן פירסמו באמצע החודש הודעה שהם מאוחדים בתמיכתם בזכות האוניברסלית להצביע ובצורך להבטיח גישה חופשית של המצביעים לקלפי, בלי התערבות מצד השלטונות. בין החותמים היו מנכ"לי שלוש תעשיות הרכב של ארה"ב, שבסיסן במישיגן.

באמצע החודש, 300 מנכ"לים ויותר חתמו על מודעה בת שני עמודים ב׳ניו יורק טיימס׳ וב׳וול סטריט ג׳רנל׳ תחת הכותרת "אנחנו עומדים לצד הדמוקרטיה". הם ציטטו את דבריו המפורסמים של הנשיא לינקולן על "ממשלת העם, לטובת העם", והטעימו את נחישותם להיאבק לטובת הזכות הכללית להצביע. הם אמנם לא כיוונו את ההצהרה הזו אל שום מפלגה או פוליטיקאי, אבל לא היה קושי לזהות את יעד חיציהם.

תורמי־העל הם תאגידיים מאוד

לאקטיביזם חסר התקדים הזה יתכנו כל מיני תוצאות, מעשיות וסמליות. תוצאה אחת מכאיבה מאוד עשויה להיות הימנעות של תאגידים ושל מנהלים מלתרום למועמדים רפובליקאים.

מוטב לזכור, שב־12 השנים האחרונות, תרומות של 3.4 מיליארד דולר יצאו מכיסיהם של 12 אנשים בלבד. 20% מסך כל התרומות באו מאזורים שבהם מתגורר רק אחוז אחד של האוכלוסייה. תורמי־העל נוטים להיות עשירים מאוד ותאגידיים מאוד. אם האחוז הזה יתרחק מן המפלגה הרפובליקאית, צרותיה בסיבוב הבחירות הבא יהיו גדולות אפילו מצרותיה בסיבוב הקודם, כאשר הקדים לאזול הכסף בקופות מטה הבחירות של טראמפ.

כל זה מעורר במלוא חריפותה את השאלה מה תפקידו של עולם העסקים בפוליטיקה. הכלכלן המפורסם מילטון פרידמן כתב ב־1970 מאמר, שכותרתו ניסתה להסביר הכול: "אחריותו החברתית של עסק מסחרי היא להגדיל את רווחיו". מנכ"לי אמריקה ב־2021 היו מתנועעים באי־נוחות ניכרת בכורסאות המנהלים שלהם אילו שמעו עצה כזאת.

_________________

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny