המשבר העניק לנו הזדמנות לשינוי שוק העבודה, אסור להחמיץ אותה

בהיסטוריה של המדיניות הציבורית, מעטים המקרים שבהם שינוי אחד הביא תועלת משמעותית בתחומים מגוונים. מעטים עוד יותר המצבים שבהם השינוי נכפה מבחוץ ובזמן קצר כל-כך. אפשר למנות מקרים בודדים שבהם ניתן היה לזהות תועלת כזו בזמן אמת למרות התרחשותה בתקופה של משבר רפואי וכלכלי חסר תקדים. כל זה עלול לרדת לטמיון - הכוונה היא לעבודה מרחוק.

עד משבר הקורונה, עבודה מרחוק הייתה נחלתם של מעטים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים ועובדי הייטק. מגפת הקורונה אילצה את המשק הישראלי ואת הכלכלות המתקדמות בעולם, לשנות תפיסה, להגמיש את החשיבה ולאמץ באופן כמעט מידי מודלים מתקדמים וחדשניים של עבודה מרחוק. ההשפעה על הפריון, על התוצר ועל רווחת העובדים הפתיעו אפילו את גדולי האופטימיסטים.

לפי דוח בנק ישראל לשנת 2020, בארבעת החודשים האחרונים של שנת 2020, כמעט רבע מהשכירים (22%) עבדו מרחוק; ובמגזר הציבורי אף יותר ממחצית העובדים.

דוח בנק ישראל, כמו גם דוחות ומחקרים רבים אחרים בארץ ובעולם, מפרט את הטובות שעשויות לצמוח ממעבר למודל המשלב עבודה מהמשרד ועבודה מרחוק, ביניהן: הקלה עצומה על הגודש הבלתי נסבל בכבישים וצמצום בזבוז הזמן הנובע מהגעה לעבודה בשעות העומס, חסכון במקומות חנייה, הקטנה דרמטית של זיהום האוויר, צמצום פערים על ידי הנגשת משרות עתירות הכנסה במרכז לתושבי הפריפריה, חיסכון בנדל"ן מיותר, ריסון מחירי הדיור במרכזי תעסוקה, האצת המהפכה הדיגיטלית כולל שיפור המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים, וכמובן שיפור ברווחת העובדים, שיבוא לידי ביטוי גם בהגדלת פריון העבודה הנמוך בישראל.

לעבודה מרחוק יש גם "השפעות חיצוניות חיוביות", כלומר כאלה שישפיעו על הפריון במשק מעבר לתוצאות העסק הספציפי אשר אימץ אותן: פחות עובדים שנוסעים בשעות העומס משמעותם פחות עומס גם עבור אלו שאופי העבודה שלהם לא מאפשר עבודה מרחוק. פחות מחלפים ומסילות רכבת, משמעותם עוד פניני טבע שינצלו מהרס. ובמיוחד במגזר הציבורי, יש חשיבות רבה לראייה משקית רחבה במקום הסתכלות צרה ומקובעת לערכים ישנים.

היינו צריכים את מגפת הקורונה שתיאלץ ממשלות ומעסיקים לבצע שינויים שבאופן טבעי היו נפרשים על פני שנים רבות. נראה שאנו עומדים בפתחו של עידן הפוסט-קורונה שכה ייחלנו לו, אבל עם הסרת המסכות יש מי שממהר לחזור גם להרגלי העבודה הישנים תוך וויתור על כל ההתקדמות שעשה עולם התעסוקה בשנה האחרונה.

אפשר להבין את החששות של גורמים במשרד האוצר מכל מה שעלול "לפרוץ" את המצרים שהקימו במשך עשורים. באופן טבעי, עולים חששות לגבי מידת הפיקוח של המעסיקים על העובדים, הפגיעה במרקם החברתי במקום העבודה ועוד. עם זאת, הפתרון אינו בחזרה כל הדרך לאחור ואין צורך לחפש חיסון לפתיחות מחשבתית גם בתחום התעסוקה. בדיוק כמו במשבר, כך גם בשגרה - ניתן לתת מענה למצב החדש גם בלי לוותר על התועלות הרבות הנובעות משילוב עבודה מרחוק.

הפתרון טמון במציאת האיזון הראוי תוך כדי תהליך למידה, אמנות שהביאה אותנו הישראלים לחזית החדשנות בעולם. כוונת האוצר להחזיר את המגזר הציבורי לאחור כמעט באופן מלא לימי טרום הקורונה וההתייחסות לעבודה מרחוק כאל הטבה לעובדים בלבד אינה רק בגדר טעות. מדובר בהחלטה שתהפוך מהלך win-win, למעסיקים ולעובדים (ולמשק כולו), להחמצת הזדמנות היסטורית ובכייה לדורות בקנה-מידה לאומי.

הכותב הוא כלכלן בכיר ויושב ראש ועד העובדים הארצי של בנק ישראל