איך לצאת לרילוקיישן בלי להסתבך עם רשויות המס ועם בני המשפחה?

רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי הם אינם תושבי ישראל. המקרה המפורסם ביותר של השנים האחרונות היה המקרה של הדוגמנית הישראלית-בינלאומית בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל מרשות המסים.

אך לא רק העשירים והמפורסמים נכנסים למחלוקות הללו עם רשות המסים סביב השאלה האם הם "עזבו" את הארץ או שהם עדיין תושבי ישראל. מדובר בשאלה שרלוונטית לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים. לפי ההערכות, לפני הקורונה, יצאו בכל שנה מעל 20 אלף ישראלים לרילוקיישן. הקורונה החזירה רבים מהם לישראל באופן בלתי צפוי, אך כעת, כשסערת הקורונה מתחילה לשכוך בחלקים שונים בעולם, חוזר הדיון על הרילוקיישן בחברות רבות.

רגע לפני שהישראלי התורן עולה למטוס להגשים את חלום הרילוקיישן שלו, כדי שידע שלצעד הזה יש השלכות מיסוי וגם השלכות על חיי המשפחה, שלא תמיד נשארים כפי שהיו ביום הרילוקיישן - וכדאי להיות מוכנים לכך מראש.

עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, שותף מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות', לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, ריכז שלושה טיפים שיסייעו לצמצם את ההסתבכות עם רשות המסים; ועו"ד יוסי הרשקוביץ, בעל משרד העוסק בדיני צוואות וירושות, דיני משפחה וגירושים, מסביר כיצד לצמצם את ההסתבכויות שעלולות להתעורר בתוך הבית, מול בני המשפחה.

נתחיל בזירת המס

טיפ 1: השתדל לנתק את מירב הזיקות לישראל

תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי חזקות מספריות שלפיהן אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - הוא תושב ישראל. גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר סך-כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייחשב תושב המדינה לצורכי מס.

בנוסף לחזקות המספריות, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה: בית קבע, בני משפחה שנותרו בארץ, זיקות עסקיות, מיקום הנכסים, שייכות למועדונים חברתיים מקצועיים, זיקות חברתיות וכלכליות ועוד.

עו"ד פרנקל מסביר כי "ברילוקיישן מעבר להמלצה לשהות כמה שפחות בישראל (עדיף פחות מ-30 יום כדי לא לקיים את חזקת 425 הימים), יש לפעול לניתוק מרבי של הזיקות לישראל, כגון מכירה או השכרת הדירה בישראל לצד ג', שאינו קרוב משפחה (במקרה של בעלות) או סיום חוזה השכירות (במקרה של מגורים בשכירות), במידת האפשר עזיבה יחד עם המשפחה הגרעינית (אם כי בפסקי הדין ספיר ולדרמן הוכר פיצול התא המשפחתי לצורכי מס), סגירת חשבונות בנק (במידת האפשר), מכירת כלי רכב, סיום חברות בארגונים מקצועיים (למשל לשכת עורכי הדין) או במועדונים (למשל חדר כושר)".

טיפ 2: אל תשכח לדווח למס הכנסה

בשנת 2016 תוקנה פקודת מס הכנסה באופן המחייב כל מי שמסווג עצמו תושב חוץ, אולם מקיים את חזקות 183 הימים או חזקות 425 הימים, לפתוח תיק, להגיש דוח שמצורף לו טופס 1348 המכיל סימון בנושא השאלות הרלוונטיות למבחן מרכז החיים. "התיקון יצר מצב במסגרתו גם שכירים שלא היה להם תיק פעיל במס הכנסה חייבים לפתוח תיק למשל אם עזבו את ישראל וקיימו את חזקת 183 הימים או חזקת 425 הימים", מסביר פרנקל.

טיפ 3: רוצה לשמור על הזכויות בביטוח הלאומי ובקופת החולים? זה אפשרי, אך לא בטוח

הרצון לנתק את מירב הזיקות לארץ כדי להוכיח "העדר תושבות" מוביל לניתוק גם מקופות החולים ומהביטוח הלאומי, אך לדברי עו"ד פרנקל ניתן לשמר את הזכויות בגופים הללו גם ברילוקיישן. "פסקי הדין גונן (עליון) וסולר (מחוזי) קבעו, כי שמירת הזכויות בביטוח הלאומי והמשך החברות בקופת חולים אין משמעותה סיווג כתושב ישראל לצורכי מס. רשות המסים אוחזת בעמדה אחרת לפיה הסיווג בביטוח הלאומי ובקופת החולים משליך גם על הסיווג של התושבות לצורכי מס הכנסה ותמיכה מסוימת לעמדה זו ניתן למצוא בפסק דין בר רפאלי (פסק הדין למעשה בוטל במסגרת מחיקת הערעור ולא מהווה עוד הלכה משפטית וממילא לא התייחס לפסקי הדין גונן וסולר)", מסביר פרנקל.

לדבריו, "אם מבקש הנישום לנתק את תושבותו גם בביטוח הלאומי עליו למלא טופס ניתוק תושבות. במצב כזה הוא יפסיק לשלם ביטוח לאומי ודמי חבר קופת חולים ולא יהיה זכאי עוד לזכויות המוקנות לחברי קופת החולים. לאחר חזרה לישראל לא יהיה זכאי הנישום אוטומטית לקבלה מיידית של הזכויות הרפואיות, אולם הנישום יוכל לשלם תשלום חד-פעמי לביטול תקופת האכשרה לצורך קבלת הזכויות הרפואיות".

טיפ 4: התייעץ עם יועץ מס מקומי במדינה אליה היגרת

אחד הדברים שכדאי לדעת בעת רילוקיישן הוא שלכל מדינה יש משטר מס שונה, וכדאי לדעת מהו, כי אי הידיעה עלולה להוביל לאסונות מס כבדים. "קיימות מדינות בהן קיימת חובת דיווח כללית (ארה " ב), קיימות מדינות עם משטר מס מועדף למהגרים (בריטניה, פורטוגל) ומדינות עם משטר מס מיוחד ל-expatiates (קפריסין, שוויץ). חשוב להכיר את משטר המס המקומי ולהיערך בהתאם. לשם כך, רצוי להתייעץ עם יועץ מס מקומי במדינת הרילוקיישן", אומר עו"ד פרנקל.

טיפ 5: תכנן את מועד החזרה מראש

למועד החזרה יש השלכות על המס שיוטל על השבים לארץ. לכן, רצוי לתכנן את מועד החזרה מראש. עו"ד פרנקל: "לפי הדין הקיים חזרה תוך תקופה הקצרה משש שנים לא תזכה בזכויות מסוימות ביחס לפטור ממס על הכנסות חו"ל ממועד החזרה ואילך. חזרה לאחר תקופה של 6 שנים אך פחותה מעשר שנים רצופות בחו"ל תזכה את החוזר במעמד של 'תושב חוזר רגיל', פטור ממס על הכנסות פסיביות ו-10 שנים ביחס לרווח הון והכל לגבי נכסי חו"ל שנרכשו לפני החזרה. לא קיים פטור מדיווח".

עוד מוסיף פרנקל, כי "חזרה אחרי עשר שנים משמעה זכאות למעמד תושב חוזר וותיק- פטורמ מס לעשר שנים ממועד החזרה על כל ההכנסות, אקטיביות ופסיביות, שהופקו או נצמחו בחו"ל על נכסים שנרכשו לפני ואחרי החזרה. חשוב לא פחות המעמד מקנה פטור מדיווח".

ומה עם זירת המשפחה?

לדברי עו"ד יוסי הרשקוביץ, בעל משרד העוסק בדיני צוואות וירושות, דיני משפחה וגירושים, "הריחוק מהארץ והעובדה שבדרך-כלל מדובר בעבודה של רק אחד מבני הזוג כאשר הקריירה של בן הזוג השני מוקפאת לתקופת השהיה בחו"ל, עלולים ליצור מתחים ולגרור אפילו לקרע בין בני הזוג. חשוב לדעת מראש מה היא המציאות המשפטית במידה ובני הזוג מחליטים להיפרד זה מזו בעת מגוריהם בחו"ל ולהיערך בהתאם, במסגרת הסכם ולאחר קבלת ייעוץ משפטי פרטני. על אחת כמה וכמה כשיש או צפויים להיות ילדים בתמונה".

טיפ 1: היזהרו מחטיפת הילדים שלכם

במידה ובן זוג אחד מעוניין להמשיך להתגורר בחו"ל בעוד בן הזוג האחר מבקש לשוב לישראל, לא ניתן יהיה להוציא את הילדים מאותה המדינה ולהשיבם לישראל ללא הסכמת ההורה האחר או קבלת אישור מראש של בית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות אלה מזהיר עו"ד הרשקוביץ: "היזהרו לא להיות מואשמים בחטיפה, למרות שמדובר בנסיעה לתקופה קצובה לצורכי עבודה. בנסיבות בהן פרץ סכסוך בין ההורים, ואחד מהם עוזב את המדינה עם הילדים ללא קבלת הסכמת ההורה האחר, המשפט רואה בכך הפרת זכויות המשמורת של ההורה האחר והרחקת הילדים ממדינת מושבם שלא כדין, כלומר - כמעשה חטיפה בהתאם לאמנת האג, עליה חתומה גם מדינת ישראל".

טיפ 2: איך משיבים ילדים חטופים?

לדברי הרשקוביץ, "במקרה שהורה אחד 'חטף' את הילדים, על ההורה האחר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בישראל בתביעה לפי 'חוק אמנת האג' ולבקש שיורה על השבת הילדים. ברוב המקרים בית המשפט יורה על השבת הקטינים למדינה בה התגוררו עם שני הוריהם טרם הוצאתם שלא כדין מאותה המדינה וזאת עד להכרעה במדינת המוצא בדבר אפשרות חזרתם של הילדים ארצה".

בתביעות לפי חוק אמנת האג, בתי המשפט בוחנים ראשית לאיזו מדינה הסמכות לדון בתביעות הנוגעות לקטינים ולטובתם ויבחנו האם הופרו זכויות המשמורת של ההורה האחר והאם הילדים הורחקו שלא כדין ע"י ההורה החוטף. "ככל שהתשובה חיובית, יוכרע כי יש להשיב את הילדים למדינה ממנה נחטפו ולאותה המדינה הסמכות לדון בענייני הקטינים- לרבות בסוגיית הגירתם לישראל עם ההורה המבקש לשוב ארצה", מסביר הרשקוביץ.

בסיטואציות בהן ההורים לא התקשרו מראש בהסכם הצופה פני עתיד ומעגן הסכמותיהם בסוגיות אלה במקרה של פרידה, דרך המלך תחייב את ההורה המבקש לחזור לישראל עם הילדים לפנות לבית המשפט במדינה הזרה בה הם שוהים ולעתור לקביעת משמורתם של הילדים אצלו ולאישור מעברם לישראל.

כמובן שגילם של הילדים ומשך הזמן בו הם מתגוררים בחו"ל מהווה שיקול משמעותי להכרעה.

טיפ 3: איפה מתנהל הסכסוך? במדינת הרילוקיישן או בארץ?

לדברי הרשקוביץ, "ההורה המבקש לעבור עם הילדים יידרש להישאר במדינה הזרה עד להכרעה בתביעת ההגירה, הכרעה שעלולה להימשך זמן לא מועט וקשה לצפות כיצד תסתיים. כך, יכול הורה למצוא עצמו נדרש לבחור בין חיים לצד ילדיו במדינה בה אין לו עבודה ו/או משפחה ואפילו מכרים, רק כי בן זוגו מסרב למעבר הילדים לישראל, לבין חיים בישראל אך ללא מגורי הילדים עמו, בחירה טרגית ובלתי נסבלת.

טיפ 4: ערכו הסכם

כדי להימנע מהסאגה הקשה והכואבת הכרוכה בפרידה טראנס אטלנטית, ממליץ עו"ד הרשקוביץ לערוך הסכם מראש. "עם כל אי הנעימות שעלולה להיות כרוכה בעריכת הסכם הדן בשאלה 'מה אם ניפרד', הרי ששיקולי עלות-תועלת מחייבים הערכות מראש לכל אשר עלול לקרות בתקופת השהות בניכר. כמובן שבעת שעורכים הסכם כאמור ראוי לתת את הדעת לסוגיות נוספות שעלולות להתעורר ככל שתהיה פרידה במהלך השהות בחו"ל".