במקום דגים, לישראל יש הזדמנות לתת לאזרחיה חכות

נראה שהפלונטר הפוליטי רחוק מסיום. יתכן שאנחנו הולכים לסבב בחירות נוסף ואולי באורח פלא תקום ממשלה, ובתקווה שזו תהיה יציבה. את הדברים הבאים אני כותב עבור אותה ממשלה שתקום. אשר ללא קשר למאפייניה, תאלץ להתמודד עם המשבר הכלכלי ולהחליט כיצד לחלק את העוגה התקציבית.

מגפת הקורונה זעזעה את הכלכלה הישראלית. יותר ממיליון אנשים פוטרו או יצאו לחל"ת במהלך שלושת הסגרים, בזכות החיסונים שאיפשרו לנו לחזור לשגרה כמעט מלאה, אנשים רבים שבו למעגל העבודה וחזרו לחיים, אבל שיעור האבטלה עדין גבוה מאוד.

עם פרוץ נגיף הקורונה שיעור האבטלה בישראל עמד על 3.8%, והיום, על אף החזרה המסוימת לשגרה, שיעור האבטלה עומד עדיין על נתון גבוה יחסית. זה מטריד. סביר להניח כי גם אם כל מי שמקבל היום מענק סיוע מהמדינה ישוב למעגל העבודה, נראה שייקח עוד זמן לא מועט עד שהכלכלה הישראלית תשוב לעצמה.

ישראל נמצאת היום בצומת דרכים חשובה והיא ניצבת בפני שאלה האם לתת לאזרחים דגים או חכות. עכשיו כשהכלכלה מתעוררת בזכות מבצע החיסונים המוצלח השאלה שתהיה מונחת לפני הפוליטיקאים שירכיבו את הממשלה הבאה היא האם להמשיך במתווה סיוע של מענקים שיעילותם בטווח הקרוב היא אולי בעלת יתרונות, אבל, היא חסרת משמעות לשיקום הכלכלה של מדינת ישראל בטווח הבינוני ארוך, או לשנות את המתווה לכזה המעודד צמיחה ברת קיימא.

כדי להשיב על השאלה חשוב להפריד בין המושג 'השקעה' למושג 'מענק'. עד היום, בשנה האחרונה פעלה מדינת ישראל כאמור בהתאם לתוכנית מענקים. לתוכנית, כמו שמה, היה עקרון אחד ברור, להעניק כסף כפיצוי על אובדן ההכנסות, אולם מתווה סיוע זה טוב לטווח קצר ועל מנת לאפשר למקבלי הסיוע לשרוד את תקופת הסגרים ואובדן ההכנסות, מבחינה כלכלית אין בו בשורה אמיתית למשק ולכלכלה בכל הקשור לצמיחה.

לעומת זאת, כאשר מדובר על השקעה, כאן כבר למדינה יש אמירה משמעותית, ויכולת להמיר פעולה שנעשית למען קבוצה אחת כך שתסייע באופן רחב לאחרות.

דוגמה להשקעה כזאת ניתן לראות בתחום כמו התשתיות. ישראל היא בין המדינות המפגרות ביותר בתחום התשתיות מקרב מדינות ה-OECD. לפי דוחות סקירה של הארגון המתפרסמים מעת לעת לישראל פער של כ-21 מיליארד שקל (כל שנה על פני עשור לפחות) בהשוואה למדינות המתפתחות החברות בארגון.

באם מדינת ישראל תחליט להשקיע בנושא באופן מסיבי, מדובר בבשורה משמעותית לכלכלה. היא תביא לגידול בפריון בצורה משמעותית, תגדיל את יכולות הייצור והניוד של סחורות כתוצאה מהשקעות בתחבורה, תאפשר תקשורת מהירה יותר על ידי סיבים אופטיים, ואפילו תקטין את הזיהום שנגרם לסביבה כתוצאה מתשתיות ישנות.

מדובר בהשקעה ברוכה אשר לא חייבים לבצע בהכרח רק מתקציב המדינה, אלא, ישנן דרכים מגוונות נוספות לדאוג לביצוען על ידי מימון מסיבי של השוק הפרטי, בין אם באמצעות שיטות ה-BOT השונות ובין אם באמצעות מתן רישיונות וזכויות.

לתוכנית מסיבית של השקעות בתשתיות יהיו הן תועלות בטווח קצר (ביקוש לעובדים מכל הסוגים, מכפילי תעסוקה גם לענף השירותים ועוד) ובטח לטווח הבינוני והארוך על ידי התועלות מהפרויקטים שיסתיימו. כך תוכל המדינה לצמצם את ממדי האבטלה ובמקביל גם ליהנות מתוצרים בעתיד. לכן, בפעם הבאה שעולה השאלה בין האם לתת מענק או השקעה - התשובה היא הרבה יותר ברורה. 

הכותב הוא מנכ"ל חברת שח"מ מקורות ביצוע. כיהן כמנכ"ל משרד הכלכלה וכסגן הממונה על התקציבים באוצר לתחום התשתיות