סוף עידן בזן בחיפה? פעילות החברה במפרץ צפויה להסתיים בתוך עשור

בתוך לא יותר מעשור, יסתיים עידן התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. כך קובעת ועדת המנכ"לים שמינתה הממשלה כדי לגבש המלצות בנוגע לעתיד התעשייה במפרץ, וסיימה לגבש את מסקנותיה. עם זאת, הוועדה אינה נוקבת בתאריך ספציפי ומשאירה לממשלה מרווח החלטה שעשוי לסייע לה משפטית במקרה הצורך. הפסקת פעילות הזיקוק תתבצע בכפוף לעמידה ביעדים הנדרשים לשם שמירת היציבות במשק האנרגיה, שלשם מימושם תוקם מנהלת מיוחדת.

באזור המפרץ ובסמיכות לריכוזי אוכלוסייה, מרוכזת פעילות תעשייה אינטנסיבית, הכוללת בין היתר מפעלי פטרוכימיה (מתחם בזן), מתחם תעשייה כימית גדול וחוות מפעלי נפט גולמי. פעילות זו, לצד שני נמלים ימיים ונמל שלישי מתוכנן, הופכת את המפרץ לאחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל.

ועדת המנכ"לים הוקמה באוקטובר לאור סיכומים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. את מסקנותיה היא מגישה באיחור של כחודשיים, לאחר שחבריה התקשו להגיע להסכמות סביב מועד הפינוי וקווי המתאר של ההחלטה. כעת, משהוגשו המסקנות, הן יעברו להערות הציבור לפרק זמן של שבועיים. לאחר מכן, יובאו ההמלצות לבחינת הממשלה.

לפי המלצות ועדת המנכ"לים, בהתאמה להתקדמות התכנון ולשינוי הייעוד של הקרקע באופן שיאפשר פיתוח בר קיימא של אזור המפרץ והפיכתו לאזור מוטה מגורים ותעסוקה, ייקבע יעד ממשלתי שלפיו בתוך עשור תושלם היערכות כלל הגורמים הממשלתיים כך שתופסק הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בטווח זמן זה. זאת בכפוף לעמידה בצורכי משק האנרגיה המינימליים ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית לאחר הפסקת הפעילות. אילו יצליחו הגורמים האמורים לסיים את עבודתם בתוך פרק זמן קצר מהמוגדר, תתאפשר הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית גם במועד מוקדם יותר.

הגירה שלילית

לפי המסמך שגיבשה ועדת המנכ"לים, מטרופולין חיפה נמצא במצב של נסיגה ביחס לכלל המחוזות והנפות במדינת ישראל, בשורה של מדדים המצביעים על פיתוח אזורי, ובכלל זה בהיבטי הגירת האוכלוסייה לאזור וממנו, ובהיבטים של פיתוח כלכלי, בדגש על פיתוח שטחי תעסוקה. בסקרים שבוצעו בשנים האחרונות, עלה כי החשש הציבורי מפני השלכות התעשייה הפטרוכימית הובילו להגירה שלילית מהאזור. בנוסף, האזור איננו אטרקטיבי לשטחי מסחר. בחיפה נוסף שטח המשרדים הקטן ביותר בישראל בעשור האחרון, ובאשקלון למשל נבנו פי שלושה משרדים מחיפה.

במשרדי הממשלה מקווים ששינוי ייעוד הקרקע באזור באופן שלא יאפשר עוד זיקוק דלקים פוסיליים, יאפשר פיתוח וקידום המטרופולין הענק, ששטחו גדול יותר משטחי גבעתיים ורמת גן גם יחד. לשם השלמת הליך שינוי ייעוד הקרקע, במהלך השנים הקרובות, יידרשו כלל גורמי הממשלה הנוגעים בדבר לפעול להקמת נמל תזקיקים חדש בחיפה, וכך גם אתרי אחסון למאות אלפי טונות של תזקיקים באזור. יצטרכו גם למצוא פתרון לקונדנסט - דלק המופק כתוצר לוואי באסדת לוויתן, ומשמש היום את בזן בהליך זיקוק הדלקים. אך עוד קודם לכן, כדי לשנות את ייעוד הקרקע המוחכרת היום לבזן, תידרש המדינה להיכנס למו"מ מול החברה, החוכרת את הקרקע, באשר לשאלת שינוי ייעוד הקרקע כך שזו תוכל לשמש לצורך אחר - שאיננו זיקוק דלקים.

לכן, יוקם צוות ממשלתי שמטרתו לקיים משא ומתן עם תשלובת בזן וחברת כיל, מתוך מטרה להגיע להסכמות מחודשות עמן בכל הנוגע לאפשרות שינוי פעילותן במפרץ חיפה במסגרת שינוי הייעוד כאמור לעיל, וזאת בשיתוף פעולה הדדי, תוך ניסיון להגשמת תכליות ההתקשרות עמן, ובמידת האפשר באופן המתיישב ככל הניתן עם צרכי העובדים ואינטרס החברות.

הקמת תשתית מורכבת של נמל דלקים עלולה לארוך זמן רב, אף על פי שנמל זה מקודם כיום במסגרת תת"ל 118. המכלים הקיימים כיום בבזן יוכלו לשמש לאחסון תזקיקים. לפי ההערכות, הליך ההסבה יימשך כחצי שנה, והתזקיקים יאוחסנו באתר למשך עשור נוסף. גם סגירה של חוות מכלי תש"ן בקרית חיים תתאפשר, שכן ניתן יהיה לאחסן בשטחי בזן כ-240 אלף טון נפט.

מנגד, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שעומד בראש הוועדה, משוכנע שאפשר יהיה לסגור את בזן עוד לפני סוף העשור. לדבריו, "היעד של 'בתוך עשור' הוא הטווח העליון. אני משוכנע שבפעולה נחושה של ממשלת ישראל ניתן יהיה להפסיק את פעולת הזיקוק בחמש עד שש השנים הקרובות". אגף תקציבים במשרד האוצר מתנגד לתוכנית ואליו מצטרפת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הגוף שממש עד לאחרונה קידם בעצמו את תוכנית מפרץ החדשנות. לאחר כניסתו של היו"ר החדש ינקי קווינט לתפקיד, הוא החליט לאמץ את עמדת האוצר למרות העבודה המקצועית שנעשתה ברמ"י במשך שלוש שנים, וקבע כי אין כדאיות כלכלית בפינוי. עמדה זו, של רמ"י ומשרד האוצר, מנוגדת לעבודת דוח מקינזי ולעבודתם של צוותים מקצועיים נוספים בשנים האחרונות.

עד כמה מנוגדות העמדות הנוכחיות? לפי גורמים שהיו שותפים לדיוני הוועדה, לפי המועצה הלאומית לכלכלה, שמסתמכת על דוח מקינזי ועבודת יועצים ושמאים חיצונית, תוכנית מפרץ החדשנות תותיר את הקופה הציבורית בתרחיש של פינוי עם עודף של 2 מיליארד שקל. מאידך, לפי הערכות פנימיות שבוצעו באגף התקציבים באוצר, תוכנית פינוי בזן תוביל לגירעון של שמונה מיליארד שקלים.

פוטנציאל לתעסוקה

על פי ניתוח שנעשה במסגרת עבודת הוועדה נמצא כי היתרונות היחסיים של אזור המפרץ כוללים: תעשייה עתירת ידע, נמל ים ולוגיסטיקה, תעשיית ייצור נקייה ותיירות נופש ופנאי. על בסיס ניתוח זה קיים פוטנציאל רב לתעסוקה במפרץ חיפה, ומימוש תוכנית "מפרץ החדשנות" או "שער המפרץ" צפוי לייצר כמות משרות הגדולה משמעותית מכמות המשרות הקיימות כיום במפרץ חיפה. כיום, מועסקים בבזן ובדשנים 1700 עובדים, אך במשרדי הממשלה סבורים שפינוי התעשייה הפטרוכימית יהפוך את האזור אטרקטיבי לעשרות אלפי עובדים ועסקים פוטנציאליים.

עוד מוצע כי הממשלה תטיל על כל גופי הממשלה משימות לקידום ההמלצות, וכי החלטתה תכלול צעדי מדיניות משלימים לפיתוח האזור, דוגמת משיכת מפעל עוגן אסטרטגי ומוטה חדשנות טכנולוגית לאזור "לב המפרץ" אשר יעסיק לפחות 500 עובדים (בדגש על תעשיית הקלינטק), חבילת צעדים סביבתיים הכוללת הפחתת הזיהום מתחבורה יבשתית על ידי הרחבת אזור מופחת פליטות ומעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, וכן הפחתת הזיהום מתחבורה ימית על ידי קידום תוכנית "נמלים ירוקים", וכן תוכנית לאומית למעבר מגפ"מ לגז טבעי וחשמל בקרב צרכנים גדולים ומשקי בית.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, אומרת על המלצות המנכלים: "עמדתנו, כפי שהובעה בפני הוועדה, היא שחיוני לקבוע מועד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית ומפעל דשנים, על מנת לייצר את המוטיבציה הנכונה לקדם את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לסגירה. סגירת המפעלים הללו היא אינטרס בריאותי וסביבתי, אך גם אינטרס כלכלי. סילוק החומרים המסוכנים והפסקת פליטות מזהמים תביא לפתיחת עסקים חדשים, להקמת תעשיות ירוקות ולהגירה חיובית לאזור.

"עמדתנו הברורה היא שכל תשתית תעשייתית חדשה שתוקם במפרץ חיפה צריכה להיות נקייה, ללא שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים כמו גז טבעי. מוטלת עלינו האחריות לוודא שהכסף הציבורי הרב אשר יושקע בתוכנית זו, יושקע בפיתוח בר קיימא - שלא רק יביא בשורה לתושבי האזור בהיבטי זיהום אוויר וסיכונים, אלא יעניק קריאת כיוון למשק שלפיה יש להשקיע בטכנולוגיות נקיות ולהיגמל מהשימוש בדלקים פוסיליים".

תגובת בזן לפרסום ועדת המנכ"לים: "למרות הנסיונות לסמן מטרות ללא קשר לעובדות ולהתחייבויות חוזיות של המדינה, חברי ועדת שמחון מבינים את המשמעות של הבטחת רציפות תפקודית במשק האנרגיה והידברות עם התעשייה.

"כפי שהוועדה קבעה, ישנם פרויקטים ארוכי טווח אשר מהווים תנאי בסיסי וראשוני לכל דיון רציני, ביניהם, הקמת אתרי אחסון תזקיקים ובניית נמל תזקיקים חדש בחיפה. בזן מקווה כי המשך העבודה הממשלתית בנושא יהיה מקצועי, מבוסס נתונים ועובדות, מתוך הבנה את המשמעות הכלכלית שיש לעמידה בהתחייבויות חוזיות, עם חשיבה ארוכת טווח".

חנן סונטג, יו"ר ועד עובדי בזן ודורון ניסן, יו"ר מועצת עובדי בזן מסרו בתגובה כי לא יסכימו לקבל החלטה שתתקבל שיתוף העובדים. לדבריהם, "נציגות העובדים לא תישאר אדישה להחלטות חד צדדיות של הממשלה ותעשה שימוש בכל הכלים שעומדים לרשותה על מנת להבטיח את עתיד העובדים".

רוית שטוסל, מרכזת קהילת מנקים את מפרץ חיפה, אמרה על ההחלטה: "ישנו קונצנזוס רחב בקרב הפוליטיקאים כי לתעשייה המזהמת והמסוכנת אין מקום במפרץ חיפה ובסמיכות מיידית לתושבים, היום מוצג לציבור קונצנזוס נוסף מכלל משרדי הממשלה כי התעשייה הפטרוכימית מהווה למעשה חסם ומכשול בהתפתחות מטרופולין חיפה ואף גורמת לדעיכתו. אנחנו מבינים שהניסוח המשפטי המתפתל באשר למועד הסגירה נכתב לטובת המו"מ העתידי מול בז"ן אך מאמינים שמרגע זה, השינוי יחל מוקדם מהצפוי וכמובן שנפעל לשם כך".

בארגון אדם טבע ודים מדגישים כי לפי עמדתם ״"ש לתת את הדעת בנוגע להמשך קידומם התמוה של תכניות הרחבת בתי הזיקוק. אין כל היגיון כי ממשלת ישראל תפעל לפינוי התעשייה מחיפה ובו זמנית להגדלתה. יש להבטיח את יישומו המלא של עיקרון המזהם משלם, כך עלויות שיקום הנזק שיוותר לאחר פינוי התעשייה לא יושתו על הציבור, אלא על המזהמים. בתהליך הסגירה, יש להבטיח ללא פשרות את המשך צמצום הזיהום ושיפור ההגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור. על הועדה לתת דעתה לעניין זה, ועל הממשלה לאפשר למשרד להגה"ס את כל האמצעים הנדרשים לרבות בתכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. ההחלטה לסגור את בתי הזיקוק בחיפה הינה צעד ראשון נכון וראוי למעבר למשק אנרגיה דל פחמן כחלק מהמאבק הבינלאומי במשבר האקלים".

תגובת עו"ד שרית גולן - שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה: "חברי הוועדה נקטו בשפה זהירה תוך מתן תקופה של כעשור, כאשר כבר היום ברור לדעת אנשי המקצוע שניתן להביא לסגירת בזן תוך חמש שנים. במסגרת הערות הציבור ניתן דעתינו לכך וכמובן שנפעל לשינוי ההמלצה ולצורך בקביעות נחרצות וברורות באשר לעיתוי סגירת בזן. למרבה הצער, לאורך כל תקופת עבודת ועדת המנכלים ניסו חלק מהמנכלים והפקידים במשרדי האוצר, האנרגיה והכלכלה למנוע ההמלצות לסגירת בזן. בעיקר היו אלו פקידי אגף התקציבים באוצר שהביעו ניתוק מוחלט מהאינטרס הציבורי והמצב במטרופולין תוך נקיטה בנימוקים שלא מתחום מקצועיותם. נכונים לנו שבועיים קריטיים של מאבק כדי להביא לתיקון ההמלצה כך שתכלול אמירה נחרצת עם תאריך חלוט לסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ, כפי שדרשנו באיגוד ערים להגנת הסביבה ובהתאם לעמדתם של אנשי המשרד להגנת הסביבה".