המתיחות בירושלים: יד חזקה ונחושה תחזיר את הגלגל אחורה ותשיב את המצב לקדמותו

ירושלים, בירתנו, הייתה ונותרה המקום הרגיש ביותר בעולם. תמיד על סף רתיחה, תמיד על שולחנות מנהיגי העולם, תמיד בפוקוס התקשורת המקומית והעולמית.

לאורך השנים היא היוותה מנוף לפוליטיקאים, לגורמי קיצון, (פלסטינים, ירדנים ומוסלמים בכלל) לצד אנשי ימין ושמאל, יהודים חילונים ומולם חרדים, לחמם את הרחובות ולעשות בהם שימוש לאינטרסים שלהם.

דם רב נשפך ברחובות כשלא נמנעה נקודת הרתיחה ואירועים ספורדיים (או מידע מודיעיני), לא טופלו במועד ויצאו מכלל שליטה.

כך היה באירועי מנהרות הכותל, כך באירועי עליית אריאל שרון להר הבית וכך גם עשוי לקרות בימים אלה, זאת אם וכאשר הגורם היחיד שיכול לשלוט במצב לא יפעיל את שיקול דעתו, סמכותו וימלא חובתו.

משטרת ישראל ובחזיתה מחוז ירושלים צריכים ויכולים לעמוד גם בפרץ האירועים הנוכחי.

אז מה הביא אותנו לנקודת הרתיחה הנוכחית? שילוב מסוכן ומאתגר של חודש הרמדאן (התקופה הרגישה והמסוכנת ביותר לאורך השנה), סוגיית מועד הבחירות הקרב לרשות הפלסטינית, עימותי יהודים וערבים שהחלו ביפו וגלשו לירושלים, הקיצוניות שהתגברה בין יהודים לערבים בישראל, הם חומר הבעירה למצב שאנו עדים לו בימים אלה.

משטרת ישראל ובראשה מחוז ירושלים חייבת לנקוט את המהלכים הבאים:

הפעלת כוחות רבים (בדגש על סמויים) לביצוע מעצרים מסיביים של פורעי חוק יהודים וערבים והבאתם לדין בהליך פלילי מקוצר ומהיר מאוד.

ביצוע מעצרים של מנהיגים, מסיתים, מכאן ומכאן והבאתם לדין.

מעקב ומיצוי מידע מהרשתות החברתיות לאיתור פעילים ויזמים בארגונים השונים ומיצוי הדין עימם.

אעיר כאן כי להתרשמותי משטרת ישראל החלה לפעול ברוח זו בימים האחרונים.

מניסיוני, אעיד כי יד חזקה ונחושה תחזיר את הגלגל אחורה ותשיב את המצב לקדמותו.

מאידך, הסלמה תביא להתפשטות האירועים לאזורים נוספים בירושלים וסביבתה תגרום בהכרח לקיפוח חיי אדם ולתוצאה של אבדן שליטה והתדרדרות.

ראינו זאת לאחר הריגת אזרח אפרו-אמריקאי, מירי שוטר בארצות הברית כאשר הפרות הסדר החלו במיניאפוליס וגלשו לארצות הברית כולה. ראינו זאת לאחר עליית שרון להר הבית, עימותים שהחלו בהר הבית התרחבו למזרח ירושלים, התפתחו ליישובים הערבים בצפון ולקיפוח חייהם של עשרות.

המשטרה - גוף עצמאי, פועל מכוח החוק ולא מסמכות פוליטית כלשהיא, בארבע שנותיי כמפקד מחוז ירושלים פעלתי תחת שרים וראשי ממשלה שונים, בנימין נתניהו ואהוד ברק, אביגדור קהלני ושלמה בן עמי, מדיניותי לא השתנתה לאורך כהונותיהם, שיקולי הפעלת הכוח, עצמאות החשיבה וההחלטה נותרו זהים.

עם זאת יש ונדרש מפיקוד המשטרה לקבל הנחיות מפורשות מהדרג הפוליטי.

כך היה טרם עליית שרון להר הבית, או אז שימשתי כמפקד המחוז, הערכתי הייתה שיאסר ערפאת ישתמש באירוע כדי להצית אש שתתפתח לאירועים שיסלימו את המצב בירושלים וסביבתה.

למרות דעתם של גורמי הביטחון האחרים ושל הגורמים הפוליטיים כתבתי אז למזכיר הצבאי של רה"מ ולשר לביטחון פנים את דעתי והמלצתי למנוע את קיום הביקור.

כתוצאה מכך זומן דיון בלשכת רה"מ, עמדתי והבעתי את עמדתי בדיון - הצעתי לשלוח בכיר ממערכת הביטחון (ר. שב"כ או מפכ"ל) ולבקש מראש האופוזיציה דאז (אריאל שרון) לדחות את הביקור מנימוקים של שלום הציבור ולגרום לדחיית האירוע ובדרך זו למנוע הסלמה, במקביל לשחרר את הדרג הפוליטי מקבלת החלטה שהייתה מורכבת מאוד עבורו.

הצעתי לא התקבלה, ראש הממשלה שקל והנחה לקיים את הביקור.

התוצאה ידועה: פרוץ האינתיפאדה השנייה, אינתיפאדת אל אקצה.

בוועדת החקירה הממלכתית (ועדת השופט אור) נבדקה סוגיית התנהלותי המבצעית לצד המהלכים מול הדרג הפוליטי וזו הוגדרה כלגיטימית ותקינה.

בשונה מאירוע חריג זה, בשגרת התנהלות המשטרה ביום יום מול שגרת החיים בעיר הרגישה הזו ראוי שמפקדיה יפעלו בהתאם לסמכותם ואחריותם ולא יחזרו על טעויות עבר.

בהכירי את משטרת ישראל והעומדים בראשה כיום, היא תתגבר גם על גל הסלמה הזה ותחזיר את השקט לעיר.

המשטרה זקוקה לגיבוי הציבור ומנהיגיו, גיבוי זה התכהה בעת האחרונה מסיבות שונות.

תקוותי שגם רחובות ירושלים וגם נכס יקר זה של אמון וגיבוי הציבור ופרנסיו יחזרו לקדמותם וזאת לטובת הציבור הישראלי לגווניו.

הכותב הוא מפקד מחוז ירושלים לשעבר