מסמכי רגולציה ממשלתיים שפורשים תוכניות ארוכות טווח דורשים מהקורא הרבה אופטימיות. לרוב, מדובר בהתחמקות מהצעות ביצועיות שאינן פופולריות, והתמקדות ביעדים בטווח זמן לא ריאלי. אבל למשרד האנרגיה מגיע צל"ש על מתווה הרגולציה האסטרטגי החדש להפחתת פליטות - "מפת הדרכים למשק דל פחמן עד 2050", שהוצג בשבוע שעבר. קשה לחזות איך יתנהג המשק עד 2050, אבל הפרק שעוסק בקידום תחבורה נקייה, ובעיקר בקידום החדרת רכב חשמלי, כולל הצעות רגולציה ומיסוי ממוקדות ובנות ביצוע בטווח הזמן המיידי.
תעשיית הרכב עוברת בשנתיים האחרונות שינוי מואץ שבמרכזו אימוץ נרחב של רכב חשמלי. הקורונה העניקה תנופה ובשנה החולפת נרשמה עלייה של עשרות עד מאות אחוזים במכירות כלי רכב חשמליים ו"מחושמלים" ברוב השווקים המפותחים.
הפריצה מעבר לפינה
בישראל המעבר לרכב חשמלי היה עד כה סמלי, פחות מ-1% מהמכירות, אבל פריצת הדרך מעבר לפינה. היא תתרחש כששוק הליסינג, שמונה כ-300 אלף כלי רכב ומהווה מוביל דעה של שוק הרכב כולו, יתחיל בהצטיידות מואצת ברכב חשמלי. התהליך כבר נמצא בשלבים ראשונים והוא סוחף ציים גדולים של חברות כמו אמדוקס, התעשייה האווירית, כי"ל ועוד.
לשינוי יתרמו כמה גורמים, שיעצימו זה את זה. הראשון הוא גידול מואץ במבחר הדגמים שיוצעו בישראל ברבעונים הקרובים - בהם דגמים חדשים של מותגי המיינסטרים בשוק הציים. השני הוא זינוק שצפוי במחירי הנפט והבנזין בעולם. זוהי סוגיה קריטית לציי הרכב. אם מוסיפים לכך את הטבות המס המובנות, עדיין, ברכב חשמלי כמו אגרת רישוי נמוכה מאוד ושווי שימוש מופחת; ואת "האחריות התאגידית" והסביבתית, המובנה במדיניות חלק מהחברות הבינלאומיות, בעיקר בהייטק, נוצרת מוטיבציה למעבר מהיר של שוק הרכב המוסדי לחשמל.
הגורם האחרון הוא ירידה באטרקטיביות היחסית של המכוניות ההיברידיות, "ירוקות המחמד" של הציים, שתופסות כמעט 30% מרכישות חברות הליסינג. בתחילת 2022 יזנק מס הקנייה המוטל עליהן מ-50% ל-65% ומחירן צפוי להתקרב מאוד למחיר דגמי הבסיס החשמליים.
מה שמעכב את התהליך הוא היעדר זמינות של מלאים. בשורה התחתונה, כשהגורמים האמורים יתלכדו ברבעונים הקרובים ניתן להניח שנתח השוק של החשמליות בישראל עשוי להגיע לרף של 15%-20% מהמכירות. הרבה לפני התחזיות הראשוניות של הממשלה (2025) ורק בגלל כוחות השוק.
היעדר תשתיות
הערכה זו מחדדת את חשיבותן ודחיפותן של ההמלצות בתחום הרכב החשמלי, שכלולות בדוח החדש. ההמלצה הבוערת ביותר נוגעת לפרישת תשתית טעינה. לפי משרד האנרגיה, "עד 2030 תידרשנה בישראל כ-60 אלף נקודות טעינה איטיות ציבוריות וכ-1,000 נקודות טעינה מהירות בעלות של 1 מיליארד שקל. עד כה השקיעה הממשלה כ-30 מיליון שקל בהקמה של 2,500 נקודות טעינה איטיות ומהירות. נקודות אלו יספקו מענה לרכבים שיעלו על הכביש ב- 2-3 השנים הקרובות".
תקצוב של 2,500 עמדות ציבוריות נשמע מרשים אך בפועל רק כ-150 מתוכן הן עמדות טעינה מהירות, שיכולות להוסיף לרכב חשמלי טווח סביר תוך כמה עשרות דקות.
משרד האנרגיה מציין, שהדרך האופטימלית לבצע את הטעינה מבלי ליצור עומס יתר בשעות שיא הביקוש היא "טעינה מנוהלת", שתפוקח על ידי גורמים ממשלתיים.
עוד בהמלצות: להסדיר בתוך שנה חובה להקמת תשתית חשמל בבנייני מגורים חדשים לחיבור עמדות טעינה עתידיות; ולפעול בתוך שנה לתקן את חוק המקרקעין, כך שתתאפשר הקמת עמדות טעינה במבני מגורים משותפים ללא הצורך בהסכמת כלל הדיירים. שתי ההמלצות אינן חדשות אבל חשיבותן גדולה מתמיד. בלעדיהן השוק החשמלי ימשיך להיות מוגבל בעיקר ללקוחות עם בתים פרטיים, או שעיקר עומסי הטעינה יופנו לשעות היום - בעבודה או בעמדות מהירות - שבהן הביקוש לחשמל בשיא, ולא בטעינה לילית זולה.
הסרת מכשולי מיסוי
אם ההמלצות בתחום הטעינה מתבקשות ושמרניות, הרי שההמלצות הנוגעות למיסוי הן כבר אמיצות. המשרד ממליץ לבחון בשנה הבאה אפשרות לדחות את מתווה העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי, שעומד על 10% ואמור לטפס עד 2024 ל-35%; וכן לבטל את המכס בגובה 7% שמוטל על כלי רכב חשמליים שמיובאים מסין או הכוללים חלקים מסין, בעיקר סוללות, לפחות עד 2026. בנוסף ממליץ משרד האנרגיה לפעול להארכת הטבת שווי השימוש (כ-1,000 שקל בחודש) עד 2026 ולהבטיח הנחה של לפחות 50% באגרת הרישוי של רכב חשמלי.
המטרה היא לשמר את המומנטום של מכירות הרכב החשמלי ולמנוע צעדים של האוצר לקירור השוק. המכס המוטל על סוללות המיוצרות בסין ובקוריאה, שתי הספקיות הגדולות, כבר מייקר משמעותית דגמים רבים, כולל כאלה שמיוצרים באירופה ובארה"ב. אם תוך שנתיים יזנק מס הקנייה על חשמליות ביותר מפי שלושה, סביר להניח שהדבר יקטע את צמיחת השוק באיבה. מנגד ההטבות בשווי השימוש ובאגרת הרישוי הן שתיים ממקדמות האימוץ המרכזיות של רכב חשמלי בציי רכב.
התעלמות אינה אופציה
הסיכויים שהאוצר יסכים להמלצות קלושים. בצל המשבר הכלכלי האוצר מגבש צעדים לשימור ההכנסות ממס קנייה, בלו דלק ואגרות, ולמנוע את הפגיעה כתוצאה ממעבר המוני לרכב חשמלי. כשבדקנו במשרד האנרגיה אכן קיבלנו תשובה, שההמלצות אינן מסונכרנות עם עמדת האוצר.
בשורה התחתונה, למרות שחלק מההמלצות לוקות באופטימיות יתרה ומנוגדות לדעת האוצר, שעל פיו ייפול דבר, מדובר בהמלצות חשובות, שעומדות בקנה אחד עם ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל בתחום הפחתת הפליטות ומיישרות קו עם המגמה העולמית. הרגולטורים בישראל יצטרכו להשלים עם כך ששוק הרכב משתנה במהירות, איתם או בלעדיהם, והם יצטרכו לבחור האם "לכבות שריפות" ולהיגרר אחרי ההתפתחויות או לגבש מדיניות סדורה לעידוד והסדרת חדירה מסיבית של רכב חשמלי לישראל.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים בוחנת מעת לעת את מדיניות המס בהתייחס לרכב חשמלי בהתאם להתפתחויות בשוק, ובהתאם לכך ממליצה על השינויים הנדרשים".
עיקרי ההמלצות בתחום הרכב החשמלי
● להקים 60 אלף נקודות טעינה איטיות ציבוריות וכ-1,000 נקודות מהירות עד 2030, בעלות של 1 מיליארד שקל
● להסדיר בתוך שנה חובה להקמת תשתית חשמל לעמדות טעינה בבנייני מגורים חדשים
● לאפשר הקמת עמדות טעינה במבני מגורים משותפים ללא צורך בהסכמת כלל הדיירים
● לקדם טעינה מנוהלת ("טעינה חכמה") לשם הסטת הטעינה לשעות השפל
● לבחון את דחיית מתווה העלאת מס הקנייה, שאמור לטפס עד 2024 ל - 35% (מ - 10% כיום)
● לבטל את המכס (7%) על כלי רכב שמיובאים מסין או כוללים חלקים מסין, בעיקר סוללות, לפחות עד 2026
● להאריך את הטבת שווי השימוש (1,000 שקל בחודש) עד 2026 ולהבטיח הנחה של לפחות 50% באגרת הרישוי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.