השכר הממוצע במקצועות הבינה המלאכותית (AI) עומד כיום על כ-36.5 אלף שקל, וטווח המשכורות הן בדרכי הפיתוח והן בדרגי הניהול, נע בין 26 אלף שקל בחודש למפתח אלגורימים בעל ניסיון של עד שנתיים, ל-53 אלף שקל בחודש לחוקר שאינו מנהל, במגזר הפרטי, בעל 6 שנות ניסיון ומעלה.
כך עולה מסקר שערכה קהילת MDLI בפייסבוק, במטרה למפות מגמות שונות בקרב העוסקים בתחומי ה-Data Science וה-Machine Learning . את תוצאות הסקר, בו השתתפו 997 גולשים ממקצועות אלה ניתח ועיבד מדען נתונים ובעל הבלוג "מבוסס נתונים", עמרי גולדשטיין. על פי הסקר, הפרשי השכר בין גברים ונשים עומד על 8% לטובת הגברים.
הנתונים בסקר הנוכחי מצביעים על זינוק בשכר בהשוואה לשני הסקרים הקודמים שנערכו לפני שנתיים ושלוש, בהם עמד השכר הממוצע בתחום על 31 אלף שקלים ו-29 אלף שקלים בחודש, בהתאמה.
קהילת Machine and Deep Learning Israel (MDLI) היא הקהילה הגדולה והפעילה בישראל בתחומי הבינה המלאכותית, הלמידה העמוקה ולמידת מכונה. מאז הקמתה, הקהילה צומחת ומונה היום למעלה מ-22 אלף חברים מכל רחבי הארץ - מומחים ומתחילים, המגיעים מהאקדמיה, התעשייה ומערכת הביטחון בישראל. הקהילה נוסדה ב-2016 על ידי אורי אליאבייב, יועץ לנושאי AI, מתוך רצון ליצור סביבה מקצועית איכותית לשיתוף ידע ורעיונות, במה להצגת נושאים חדשניים, ואמצעי להתייעצות וליצירת שיתופי פעולה עבור העוסקים בתחום בישראל.
הסקר מצביע עוד על פערי שכר גדולים בין עובדי אחת מענקיות הטק גוגל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואפל, לבין יתר השוק. על פי הסקר, ממוצע המשכורות בתחומים אלה בחברות הללו עמד על 55,700 שקל. לדברי עורכי הסקר, ייתכן מאוד שממוצע השכר בחברות אלה גבוה אף יותר משום שקבוצת המשיבים הגדולה ביותר בחברות אלו השיבו כי הם מרוויחים מעל 70 אלף שקל בחודש, אך לא ניתן לדעת כמה יותר. השכר החציוני עבור עובדי חברות אלה עמד על 60 אלף שקל בחודש. ביתר החברות, עמד השכר הממוצע עמד על 39 אלף שקל בחודש.
מנהל קהילת MDLI, אורי אליאבייב, אמר כי "על אף השנה הקשה שעברה על המשק, אנחנו רואים כי גם השנה השכר של כל מי שעוסק בתחום הדאטה עלה בצורה משמעותית ואנחנו מעריכים כי מגמה זו תמשיך גם בשנים הבאות".
אליאבייב ציין עוד כי "חסמי הכניסה לתחומים אלה הם מאוד גבוהים ורוב המשיבים בסקר היו בעלי תואר שני ומעלה. מה שאומר שקצב ההכשרה והכניסה של עובדים נוספים לתעשייה זו הוא איטי בהשוואה לסקטורים אחרים בהייטק ולכן התחרות על כישרונות בתחום היא כל כך עזה".
הסקר בדק את הקשר בין השכלת העוסקים במקצועות ה-AI לבין רמת ההשתכרות. יותר ממחצית מהמשיבים למדו מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל. מעט יותר מרבע מהמשיבים, למדו מדעים מדויקים אחרים כגון פיזיקה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומקצועות הנדסה אחרים. שאר המשיבים התחלקו בין מדעי הטבע, מדעי החברה וכלכלה. מיעוט קטן לא למד באוניברסיטה כלל או הגיע מתחומים אחרים כגון מדעי הרוח.
שכר בוגרי מדעי המחשב והנדסת חשמל היה הגבוה ביותר ועמד על 39,200 שקל בחודש בממוצע. אחריהם, בוגרי המדעים המדויקים, עם שכר ממוצע של 33,500 שקל בחודש; מדעי הטבע עם 30,600 שקל בחודש, מדעי החברה שאינם כלכלה עם 29,100 שקל בחודש, וכלכלה עם 26,100 שקל בחודש.
פערים נצפו גם לפי מיקום גיאוגרפי של מקום העבודה. השכר הגבוה נרשם בתל אביב, עם ממוצע של 38,500 שקל בחודש; אזור חיפה (35,200 שקל), אזור המרכז (כולל השרון - 35,100 שקל), אזור הדרום (31,800 שקל) אזור הצפון (28,100 שקל) ולבסוף ירושלים (26,700 שקל). העובדים בחו"ל היו בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר עם 42,000 שקל בחודש.
על פי עורכי הסקר, אחת הסיבות האפשרויות לפערי השכר בין ירושלים לתל אביב הוא הרכב התפקידי: בירושלים ייצוג יתר לאנליסטים (12% לעומת 4% בכלל המדגם) וחוקרים באקדמיה (6% לעומת 1%), כאשר מדובר בתפקידים שמרוויחים את השכר הנמוך ביותר בממוצע. בנוסף, מרכזי הפיתוח של התאגידים שמשלמים את השכר הגבוה ביותר נמצאים ברובם בתל אביב, הרצליה וחיפה, ולא בירושלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.