להכריז על נבצרות ראש הממשלה

התנהלות ישיבת הממשלה שדנה במינוי קבוע של שר משפטים, במצוות הבג"ץ, הגיעה לשיאים שליליים ומכוערים, שלתומנו חשבנו שלא נגיע אליהם עוד. ממשלה בישראל אינה מקיימת את החלטת בית המשפט העליון, מתעלמת מהמלצת היועץ המשפטי לממשלה ומבזה אותו, ובתרגיל עלוב ומקומם מנסה למנות לשר המשפטים את מקורבו ועושה דברו של ראש הממשלה. התנהגות בריונית וחסרת מעצורים שכזאת עוד לא היה במקומותינו. וכדי ביזיון וקצף!

מילא, ראש ממשלה המכהן תחת כתבי אישום פליליים בהם מיוחסות לו עבירות חמורות ביותר. מילא, ממשלה פריטטית שאינה מתפקדת מזה זמן תחת מגיפת הקורונה, המשבר הכלכלי והעימותים החברתיים.

מילא, עדת חנופה המונעת את החלפת ראש הממשלה, המחזיק את המדינה בגרונה, אך ורק מטעמיו האישיים. מילא, משא ומתן קואליציוני מבזה ומחליא, שעיקרו להשאיר את ראש הממשלה על כסאו המתנדנד, עבורו הוא מוכן לשלם כל מחיר. האם ניתן להגיע לשפל מדרגה יותר נמוך מזה שהתרחש בישיבת בממשלה האחרונה? בספק רב.

היועץ המשפטי לממשלה הוא - ורק הוא - הפרשן המוסמך של הדין, ועל כל גופי השלטון במדינה, ובמיוחד הממשלה, להתייחס לחוות דעתו בכל כובד הראש ולאמצה, ככלל. הניסיון לסתום את פיו של היועץ במהלך ישיבת הממשלה, הינו ניסיון חמור ונואל לפגוע בשלטון החוק ולקרב את המדינה למצב של אנרכיה - מצב הנראה, למרבה הצער, קרוב מתמיד.

מדינת ישראל מתגאה בכך שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אך דומה שהיא הדמוקרטיה היחידה הבלתי מתפקדת לחלוטין בעולם כולו. וזה בוודאי אינו מקור לגאווה.

אפשרות משפטית סבירה לסיים את הסאגה של האיש הנאחז בקרנות רחוב בלפור, מקורה בסעיף 16(ב) לחוק יסוד הממשלה, ולפיו: "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה". המונח "נבצרות" הינו מצב בו נושא משרה שלטונית אינו מסוגל למלא את תפקידו, מכל סיבה שהיא. נבצרות יכולה לנבוע ממצב בריאותי, לדוגמא כפי שאירע עם ראש הממשלה אריק שרון, שהוחלף בזמנו על ידי אהוד אולמרט. אולם, ישנן נסיבות של נבצרות, שאינן בהכרח, רפואיות. החוק אינו קובע מי מוסמך להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, אולם עפ"י הפסיקה ולאור תקדים אריק שרון - היועץ המשפטי לממשלה הוא שמוסמך להכריז על נבצרות שכזאת.

בזמנו, הוגשה עתירה לבג"ץ להכריז על נבצרות של מר נתניהו, בעקבות ההחלטה כי הוא רשאי לכהן כראש ממשלה. העתירה נדחתה, בזמנו כאשר עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי: " אין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

"בעת הזו", נאמר - לכל עת, לא נאמר!

נוכח התנהלותו של מר נתניהו מאז הוגש נגדו כתב האישום - עובדה שבעטייה בלבד לא היה מקום, לעת ההיא, להכריז על נבצרותו - סבורני כי הגיעה העת הזו לשקול מחדש את נבצרותו. ראש הממשלה פוגע ומתעתע, השכם והערב, בשלטון החוק וביסודות הדמוקרטיה - ואולי, במה שנותר ממנה. וזאת - אך ורק כדי להציל את עורו ולמלט עצמו מאימת הדין. מר נתניהו מנהל מכיסא ראש הממשלה- בין במישרין ובין בעזרת מקורביו ובני ביתו, מסע צלב נגד רשויות אכיפת החוק; הוא אחראי לניהול קמפיין מכפיש נגד העדים העומדים להעיד נגדו; אינו מסכים לחתום על הסכם ניגוד אינטרסים שהוכן ע"י היועץ המשפטי לממשלה; חוזר ומנסה להתערב במינויים לתפקידים משפטיים ואחרים, כשהוא נמצא במצב של ניגוד אינטרסים חמור; ושיא השיאים - התנגדותו למינוי שר משפטים במשרה מלאה מטעם כחול לבן, כפי שמחייב אותו ההסכם הקואליציוני. על כל אלה ועוד - אין ספק, כי ראש הממשלה מנצל לרעה באופן ציני את מעמדו הרם.

סבורני, כי הפרשנות המשפטית הסבירה של סעיף 16(ב) לחוק יסוד-הממשלה, מחייבת את הקביעה כי ראש הממשלה מצוי במצב משפטי של נבצרות. מכובדי, היועץ המשפטי לממשלה - זו העת לעשות מעשה!

הכותב הוא שופט (בדימוס) לשעבר, שופט בית המשפט המחוזי בת"א

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו ועומדת לו חזקת החפות