בזק בינלאומי, הסוף: כרוניקה של טעויות שהובילו לסגירתה של חברה רווחית ששווה 2 מיליארד שקל

המאבק שמנהלים עובדי בזק בינלאומי נגד חיסולה של החברה הוא אחד המאבקים הצודקים ביותר בתחום יחסי העבודה. קשה למצוא הרבה דוגמאות לסיטואציה שבה חברה רווחית נסגרת מסיבות של שגיאות אסטרטגיות קשות ברמת הדירקטוריון. מה שמפתיע הוא שמהלך כה משמעותי של פירוקה של חברה טובה ורווחית ששווה על פי הערכות כ-2 מיליארד שקל נערך בשקט מפתיע. רק העובדים המסכנים משלמים את המחיר על טעויות שאף אחד לא לוקח עליהם אחריות.

למרבה הצער, לאור מה שקרה בשנתיים האחרונות אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולמנוע את סגירת החברה, וקרוב לוודאי שתוכנית הפיצול (החטיבה הפרטית תמוזג לתוך yes והחטיבה העסקית תקום כחברה נפרדת) היא הרע במיעוטו בהיבט של שימור מקומות העבודה לכמה שיותר עובדים.

השבוע התקדם המיזוג שלב נוסף בעקבות בקשת המיזוג של החברות למשרד התקשורת. בבקשה החברות מסבירות על היתרון שינבע מהמיזוג בהיבטי התייעלות וחיסכון בהוצאות שיגולגל בסוף לצרכנים, וכן על רקע הרפורמה הצפויה לביטול הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט ומתן רישיון לבזק לספק ISP. סיבה נוספת היא המעבר לשידורים מבוססי אינטרנט על חשבון הצפייה בלוויין.

העובדים משלמים את מחיר הטעויות הקשות שעשה הדירקטוריון

בתגובה לבקשת המיזוג הגיבה לימור ליברמן-לביא, יו"ר ועד העובדים של בזק בינלאומי, והאשימה שוב את בזק (החברה האם) במהלך לחיסולה של החברה הבת. נקדים ונאמר שליברמן-לביא מנהלת מאבק עובדים צודק להגנה על זכויותיהם של העובדים אבל היא לא חפה מטעויות ומשגיאות. לאחרונה כתבה מאמר דעה בגלובס ובו ניתחה את המצב שאליו הגיעה החברה וכצפוי תלתה את מרבית האשם בדירקטוריון בזק, וניקתה את עצמה מהאחריות למצב.

אבל גם אם לעובדים יש אחריות שלא השכילו לראות מראש לאן העסק הולך, והכתובת הייתה על הקיר ובגדול, ליברמן לביא צודקת. העובדים משלמים את מחיר הטעיות הקשות שעשה דירקטוריון בזק כשבנה יצור כלאיים כגון אלפא (הכוללת את החברות בנות בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes) בדמות הנהלה נודדת שמנהלת 3 חברות כל חברה בשליש זמן.

לאחרונה נתנה רשות התחרות אישור לחברות הבנות בבזק לשווק במשותף חבילות שירותים "בלתי פריקות" (בהנחה). האישור לא יכול היה להתקבל במועד גרוע יותר מבחינתה של בזק, והוא תופס את אלפא במצב רעוע, כשהן שסועות וסובלות מיחסי עבודה גרועים, עם סכסוך עבודה מדמם בבזק בינלאומי.

בימים אלה מונח אתגר בפני דירקטוריון בזק והוא איך תיראה אלפא, במובן של האם יש צורך בהנהלות נפרדות לחברות או שנכון יותר לאפשר להנהלת אלפא לנהל את החברה הממוזגת בזק בינלאומי ו-yes (מהלך שכבר הוכרז עליו) ואת פלאפון במקביל, ומה יהיה גורלה של חברת האינטגרציה החדשה שאמורה לקום כתוצאה מפיצול החטיבה העסקית של בזק בינלאומי.

החלטה לא מוצלחת

צריך לומר את האמת אלפא, יוזמה של יושב הראש הקודם שלמה רודב, אשר חשב שנכון לנהל שלוש חברות תפעוליות תחת הנהלה אחת, ובחר ברן גוראון מנכ"ל פלאפון דאז, לנהל את שלושתן, התבררה כהחלטה לא מוצלחת, שעלתה לבעלי המניות בבזק במחיקות וירידות ערך בהיקף של מיליארדי שקלים.

הנהלת פלאפון שנדרשה לנהל מאותה עת גם את yes וגם את בזק בינלאומי, נאלצה להתמודד עם אתגר שסיכויי ההצלחה שלו לא היו גבוהים. התוצאות אמנם באות לידי ביטוי בחיסכון בהוצאות, אבל ההשפעה של המהלך היא חזרה ושינוי כיוון דרסטי לטובת מיזוג בזק בינלאומי ו-yes שזה המהלך שהיה אמור לקרות מלכתחילה. עכשיו על הדרך מחסלים את בזק בינלאומי, ועל כך יוצא קצפם של העובדים.

חייבים להתעכב על עניין בזק בינלאומי מכיוון שהטענה הנגדית היא שהקמתה של אלפא לא קשורה לצורך להעביר למצב אידוי את בזק בינלאומי, וזאת מפני שבכל מקרה עם אלפא או בלי אלפא, החברה הייתה נמחקת בשל הרפורמה לביטול הפיצול בין ספק לתשתית.

ובכן, גם אם לטענה הזו יש רגליים, צריך לזכור מהן החלופות כדי להבין עד כמה ההחלטה על אלפא הייתה שגויה. החלופה הייתה להשאיר את המצב כמו שהוא, כלומר הנהלות נפרדות לכל חברה, או ללכת למיזוג בין בזק בינלאומי ל-yes כמהלך ראשון ובהמשך לבחון האם יש מקום לבחון מיזוג עם פלאפון. או, שבהינתן שינוי במדיניות משרד התקשורת תקבל בזק הקלות בנושא ההפרדה המבנית ותוכל למזג לתוכה את החברות בנות.

נשים רגע בצד את ביטול ההפרדה המבנית שרודב לא האמין מיומו הראשון שמשרד התקשורת יאשר. הוא צדק, אבל האם זו סיבה מספיק טובה להקמה של יצור כלאיים כמו אלפא, שבה 3 חברות שונות מתנהלות תחת הנהלה ניידת? נזכיר למי ששכח שרודב על כל מעלותיו, ויש לו רבות, לא האמין וגם לא צפה שמשרד התקשורת יסכים לביטול ההפרדה בין ספק לתשתית ושבזק תוכל לקבל רישיון ISP. זו הייתה אחת הסיבות מבחינתו לדחוף את פרויקט אלפא, אבל מה לעשות שהמציאות התהפכה ומשרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית?

רוצה לומר, הנחת היסוד של אלפא הייתה רעועה מלכתחילה. גם מוטי אלמליח מנכ"ל בזק בינלאומי וגם רון אילון מנכ"ל yes סברו שהדבר הכי נכון היה להתחיל במיזוג של בזק בינלאומי ו-yes ומשם להתקדם בזהירות צעד צעד. עמדתם כמובן לא התקבלה וההחלטה על אלפא קודמה במלוא המרץ, גם כאשר משרד התקשורת סירב לאפשר מיזוג מלא של החברות בנות, מה שהיה אולי מקל על בניית חברה ממוזגת בצורה יותר מאוזנת.

מה בדיוק הטעם להכחיד אותה לפני שיודעים מה בדיוק התוצאות של מהלכי הרגולציה

השארת המצב על כנו עם שלוש חברות שמתנהלות עם הנהלות נפרדות היא אופציה שראוי להתעכב עליה. ראשית, כל הנהלה בחברות הייתה יכולה להשיג את אותה התייעלות בדיוק אם לא יותר ממה שמשיגה אלפא. בואו נדמיין מצב שבו דירקטוריון בזק מורה לכל חברה להתייעל עצמאית ב-15% בהוצאות. נראה אפשרי ומציאותי אך לא פחות חשוב, זה היה נכון ומדויק יותר והנזקים היו הרבה פחות גרועים. בזק בינלאומי הייתה חברה ששווה כ-2 מיליארד שקל. החברה רווחית תפעולית והיא זרוע חזקה ויציבה בקבוצה. מה בדיוק הטעם להכחיד אותה ביוזמה של ההנהלה לפני שיודעים מה בדיוק התוצאות של מהלכי הרגולציה? לא היה נכון יותר לאפשר לה להתארגן לשינויים בשוק בצורה מסודרת ולתת לה להתאים את עצמה לשינויים המתהווים?

וחוץ מזה, מה הקשר לפלאפון? הנהלת פלאפון לא הייתה משיגה תוצאות טובות יותר ללא אלפא? כולם מסתכלים על ההוצאות אבל הוצאות זה רק חלק אחד של המשוואה, מה לגבי מיקוד בעסקי הסלולר וציוד הקצה? האם הנהלה מתמחה בדור החמישי לא יותר טובה לחברה? או שבכלל אולי כדאי שנחשוב ההיפך ונאפשר לאלפא לנהל עוד חברות כי למה רק שלוש, למה לא ארבע?

חשוב למען ההגינות גם להדגיש שבכל מקרה לדירקטוריון בזק אין הרבה ברירות אלא לשמר את yes כחברה שקולטת את בזק בינלאומי לתוכה. הסיבה לכך היא נכס מס שבזק לא יכולה עדיין לנצל בסך 1.4 מיליארד שקל. הנכס הוא שריד לעסקת בזק-yes שבמסגרתה שילמה החברה 480 מיליון שקל לרשויות המס כנגד קיזוז ההפסדים הצבורים של yes במידה ותבוטל ההפרדה המבנית בקבוצה. כך או אחרת אם היו צריכים ללכת למיזוג בקבוצה, הרי שההחלטה של דירקטוריון בזק לחזור מהמדיניות הקודמת וללכת למיזוג מלא של בזק בינלאומי ו-yes מדברת בעד עצמה.

בזק בינלאומי שהייתה עד לאחרונה אחת מחברות התקשורת המוצלחות והרווחיות בישראל, הלכה ודעכה תחת הנהלת אלפא, עד שלאחרונה הודיעה בזק על מחיקת מלוא שוויה של החברה, ועל כך שהחברה לא צפויה לחזור לרווחיות בשנים הקרובות. בדרך עברה החברה שערורייה חשבונאית, חלקה כתוצאה מבעיית עבר מראשית שנות ה-2000 שהוסתרה מרואי החשבון, וחלקה נובע מתהליכי ניהול ובקרה כושלים בעבר.

את מחיר הטעות בהקמתה של אלפא, לא שילמה רק בזק בינלאומי, בחינת דוחותיה הכספיים של פלאפון ביחס למתחרותיה העיקריות, סלקום ופרטנר, מראה על ביצועי חסר של פלאפון. הכנסותיה של פלאפון נשחקו בשנה האחרונה בלמעלה מ- 7.5%, וההכנסה הממוצעת למנוי קרסה ב-11.5% שיעור גבוה משמעותית מהשחיקה של מתחרותיה, וזאת על אף העובדה כי סלקום ופרטנר חשופות יותר למשבר בשירותי הנדידה כתוצאה מהקורונה. התוצאות מלמדות שיש, כנראה, סיבה טובה למה מודל כדוגמת אלפא, לא מיושם בשום מקום אחר, ולמה נכון וראוי למנות הנהלה יעודית לחברה תפעולית.

לא מפתיע, אם כן, שהאישור שנתנה רשות התחרות לחברות אלפא לשווק טריפל "בלתי פריק" לא התקבל בהתלהבות יתרה. ראשית נבהיר כי המונח חבילה "בלתי פריקה" היא המצאה רגולטורית ישראלית לטריפל רגיל, כזה המשווק על ידי כל חברה בארץ ובעולם. המונח "בלתי פריק" בא מכיוון שהרגולטור הישראלי המציא טריפל "פריק", טריפל שבו כל מוצר נמכר באותו מחיר גם בנפרד, מוצר שהיה מותר לחברות הבנות בבזק לשווק תמיד. מבחינת הלקוח לא צפויה בשורה מיוחדת. מחיר הבאנדל הפריק יכול אמנם להיות זול יותר, אבל חברות אלפא המפסידות והמדממות, אינן יכולות להרשות לעצמן להוזיל משמעותית את מחירי השירותים, ואם רצו יכלו למצוא לזה דרך גם במסגרת הטריפל הפריק. ניסיונות שנעשו עד כה בחברות אלפא לשווק חבילת טריפל נחלו כשלון חרוץ.

יש לומר את האמת, האשם במצבן של חברות אלפא הוא לא משרד התקשורת ולא רשות התחרות. האחריות כולה מוטלת על דירקטוריון החברה. הדרך להבראת החברות מחייבת פירוק מלא של אלפא ומינוי הנהלה נפרדת לפלאפון ול-yes הממוזגת עם בזק בינלאומי. יש הסבורים שגם לא מאוחר מדי למנות הנהלה ייעודית לבזק בינלאומי, במקום למזגה לתוך yes אם כי קשה להאמין שזו אופציה ריאלית במצב שנוצר. זו גם דרישתו של ועד העובדים בחברה, שבאופן חסר תקדים, מתחנן בפני דירקטוריון החברה למנות לה הנהלה במשרה מלאה.

מבזק לא נמסרה תגובה.