הארנקים הדיגטליים מאיימים לכבוש אותנו בסערה, ובקרוב ינחת בישראל גם זה של אפל - אפל פיי. השינוי הזה עשוי להוביל לעלייה בהיקפי הרכישות - "ההוצאות של אנשים יעלו, ויהיו יותר קניות של מותרות", כך העריכה ד"ר מורן אופיר מבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, בפאנל "מהפכה של צריכה - לקראת השיבוש בעולם התשלומים", שהנחתה כתבת גלובס הילה ויסברג.
אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט, סבור כי "אפל היא גורם משבש בשוק". לדבריו, למרות שלישראכרט יש ארנק עצמאי החברה מבינה ש"יהיו פלטפורמות שונות, ולכן אנחנו רוצים להיות פרוסים בכל המקומות. הצרכן יבחר היכן נוח לו ומתאים לו".
אילנית מדמוני, מנהלת יחידת החדשנות בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הסבירה כי עד חודש יולי יידרשו כל העסקים (למעט תחנות דלק) להטמיע טכנולוגיה שמאפשרת לשלם בארנק דיגיטלי, כלומר דרך הסלולרי - מבלי להידרש לכרטיס פיזי.
מדוע אנחנו רואים רק עכשיו את הכניסה של הארנקים הדיגיטליים? מדמוני מייחסת זאת לכך שמקור הטכנולוגיה הוא במניעת הונאות, שהיו נמוכות ממילא בישראל. "זה מצריך השקעה בהנפקה של כרטיסים חדשים, בהחלפת מסופים, בחינוך השוק. לפני כשנה וחצי הוחלט לקבוע לוח זמנים מחייב, מה שמאפשר להביא את השיטות המתקדמות של התשלומים. אפל-פיי יכול להיכנס, וגם הארנקים הישראלים דוגמת אניפיי של ישראכרט הארנק של כאל ומקס, ביט ולאומי". לאחרונה גם רמי לוי השיק ארנק דיגיטלי משלו.
מאבק על הרגלים
היות שהצרכנים יידרשו להזין לארנקים את פרטי כרטיס האשראי שלהם, מתפתח מאבק בין החברות לבחירת הכרטיס שדרכו יתבצע התשלום כברירת מחדל בארנק הדיגיטלי. "הבחירה היא קריטית", אמרה אופיר. "חברות האשראי רואות את האימוץ הטכנולוגי כקריטי לזכות באמון הצרכנים, ולכן יש מאבק על ההרגלים שלנו שילוו אותנו לתקופה ארוכה מאוד".
בנוגע לשאלת היקפי האימוץ, אלון העריך כי "המספרים יגדלו, אבל לא ביום אחד. גם בעולם קצב האימוץ עלה בהדרגה". לדבריו, בישראל נראה שילוב של מגמות, כיוון שמצד אחד הישראלים נוהגים לאמץ טכנולוגיות, ומצד שני "יש היקפים גדולים של מזומנים מתחת לבלטות. תהיה מלחמה של דפוסי סטארט-אפ ניישן מול זה".
מדמוני סבורה ש"בעולם של כרטיסי אשראי נראה אימוץ גדל ממעבר לשימוש בפלסטיק לשימוש בטלפון, כולל בהעברות כספים באפליקציה - וזה יוביל לנגיסה בשימוש במזומנים".
לדברי אופיר, הפחתה בשימוש במזומן מפחיתה גם את מה שמכונה כאב התשלום. "מחקרים הראו שעם המעבר לארנקים דיגיטליים, הכאב פחות מוחשי - מוציאים יותר והנכונות שלנו לשלם פר מוצר עולה, וזה משפיע על ההתנהגות. אמצעים אחרים, כמו חתימה או הכנסת קוד גורמים לנו לעצור שנייה לפני העסקה, ואז 'כאב התשלום' מונע קניות רגשיות או אימפולסיביות. בארנקים הדיגיטליים הרגע הזה לא יהיה שם".
אלון הגיב לדברים ואמר כי "חשבנו על הכאב הזה, באניפיי בכל עסקה יוצא פוש שמראה ללקוח מה הוא שילם, מה שלא קורה בכרטיס אשראי. זה עוזר לשלוט ברמת ההוצאות".
מדמוני ציינה כי כל הארנקים הם מבוססי כרטיס חיוב, וחובות הדיווח של החברות לא משתנות. לדבריה, "כשהכול דיגיטלי מבחינת הצרכן הוא יכול לנטר אולי בלי לחוש את הכאב, אבל לפחות יוכל להיות ער. מבחינה רגולטורית אין שינוי, כי הגילוי הוא גילוי נרחב".
גידול במידע הנאסף
ומה באשר למידע על הצרכנים? מדמוני אמרה כי יש לחלק בין ארנק פתוח כמו אפל-פיי שבו ניתן להזין מגוון של כרטיסי אשראי, לבין ארנק סגור כמו אניפיי של ישראכרט. בארנק סגור, היא מסבירה, "רק המנפיק חשוף למידע, שממילא יש לו". בארנקים פתוחים, לעומת זאת, "עולה השאלה האם אפשר לעשות שימוש במידע". לדבריה, בפיקוח על הבנקים "עוקבים ובודקים האם יש צורך ברגולציה או לתת לשוק לפעול ולהתפתח מעצמו".
הצרכנים גם צריכים להתכונן לקבל פרסומות לאור מידע שנצבר עליהם בארנק. לדברי אופיר, המנוע של הארנקים הדיגיטליים הוא המידע שאוספות עלינו החברות ו"היכולת הכלכלית של המידע הזה להציע לנו ביטוח אם קנינו רכב או הלוואות, למשל". היא העריכה כי פרסומות כאלו יהפכו לנפוצות יותר בעקבות השימוש בארנקים דיגיטליים, ותהתה "עד כמה הצרכנים יודעים להתייחס לפרסומות האלה, ועד כמה זה מפתה לבצע עסקאות שלא בהכרח היו מבצעים אותן".
הכנס בשיתוף ובחסות: סיסקו ישראל, CodeValue וישראכרט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.