כך תהפוך ישראל למרכז פינטק עולמי

ב-2015 החליטה ממשלת ישראל על הקמת רשות הסייבר הלאומית - גוף ביטחוני אזרחי האחראי על הגנת מרחב הסייבר של ישראל, על מדיניות ישראל בתחום הסייבר ועל ביסוס עוצמתה של ישראל בתחום זה. הקמת הרשות ביטאה הבנה מעמיקה של הסיכונים וההזדמנויות שטמונים בעולם הסייבר, והיא בין האחראים על הפיכתה של ישראל לגורם משפיע בזירה הבינלאומית, ולמי שמדינות רבות מבקשות ללמוד מנסיונה.

מהפכת הפינטק, שמצויה כעת בצעדיה הראשונים, היא אולי ההתפתחות הכלכלית המשמעותית של דורנו. ההזדמנויות, והסיכונים, הטמונים בה, גדולים לא פחות מבכל רגע מאז המצאת האינטרנט. בדומה להקמת רשות הסייבר, הגיעה הזמן להקים את רשות הפינטק הלאומית. ייעודה של הרשות יהיה הפיכתה של ישראל למרכז פיננסים דיגיטלי עולמי, צומת כספי פיננסי עולמי, הגנה על נכסיה של המדינה וגם שימוש בפיננסים באופן אקטיבי לטובת ביטחון המדינה.

מהפכת הפינטק מתחוללת במרחב הדיגיטלי, ולכן היא מועדת לאיומים ופורענות. אך מעבר לעובדה מוכרת זו קיימים קווי דמיון רבים בין מרחב הסייבר למרחב הפיננסים הדיגיטליים; "מרחב הפינטק". בדומה לרשת האינטרנט שבתוכה הוא מתקיים, גם מרחב הפינטק הוא רשת צינורות הכרחיים לקיומה של כלכלה ובכך של כל מדינה מודרנית.

הסיכונים הגלומים לכלכלה לאומית בעקבות המהפכה הפיננסית הדיגיטלית לא רבים, אך הם משמעותיים. מלבד הסיכון הברור של התקפות סייבר, קיימים סיכונים נוספים העולים בקנה אחד מן המבנים הפיננסיים החדשים ההולכים ונוצרים. עצם יכולתה של המדינה לשלוט או לתמרן את הכלכלה הלאומית, באמצעות רגולציה או שליטתה במטבע, הולכת ומתערערת.

הטמעת עולם התשלומים והעולם הפיננסי כולו אל מתחת לפני השטח מקשה על זיהוי גורמים ותהליכים המשתתפים במשחק. עולם ה- API'S של הבנקאות הפתוחה מאפשר חיבורים שאינם תמיד מפוקחים. שיתופי פעולה ועסקאות של גופים ישראליים עם גופים פיננסיים ברחבי העולם באמצעות פלטפורמות פינטק ייעודיות חושף אותם לסיכונים. אוטונומיזציה וביזור והתרבותם של מערכי בלוקצ'יין שונים מגביר גם הוא את מגמת חוסר השליטה וחוסר הנראות.

כל אלו מקטינים את כוחם של מוסדות פיננסיים ומרכזיים, וכתוצאה מכך גם את יכולותיה של המדינה לפקח על השוק ולשלוט בו. כניסתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, מצמצמת גם היא את יכולתה של המדינה לשלוט בזירה.

הפינטק אינו רק סיכון אלא גם הזדמנות

אולם הפינטק אינו רק סיכון אלא גם הזדמנות. יש ברגע הנוכחי פוטנציאל שיכול להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינלאומי, ממש כמו שהיא הפכה למרכז סייבר. כוח העבודה המיומן הקיים בישראל, ביחד עם הנטייה היזמית ורמת האבטחה הגבוהה, יכולים לשמש לא רק להקמת חברות שיהפכו לחברות בינלאומיות גדולות, אלא יוכל לקדם את עצם הפיכתה של ישראל למרכז עצבים פיננסי. השינויים המבניים שחווה התחום מאפשרים טריפת קלפים מושגית וטכנולוגית ויצירה של עולם חדש של הזדמנויות. על המדינה ליצור את התנאים להקמת העולם הזה, ולכך בדיוק נועדה הקמת רשות הפינטק הלאומית.

רשות פינטק חדשה המסופחת, לפחות בתחילת דרכה, למשרד ראש הממשלה תבחן, בשלב הראשון את האפשרויות החדשות ותפתח חזון כללי. הרשות תעבוד עם ומול הרגולטור הישראלי, רשות הסייבר הלאומית ובכירי המערכת הפיננסית בישראל, כמו גם עם נציגי חברות גדולות. הפעילות המשותפת עם הרגולטורים והמוסדות הפיננסיים הבולטים תאפשר את הפיכתה של ישראל לשדה ניסויי פינטק מול חברות בינלאומיות רבות (שיתוף הפעולה של ישראל עם חברת פייזר הוא מודל מצוין לחשוב עליו).

הפיכתה של המדינה לארגז משחקים ניסויי של פינטק, ביחד עם איכותו של כוח העבודה הישראלי יכולה למשוך אל ישראל חברות בינלאומיות רבות. כניסה מתואמת ומפוקחת שלהן, בשיתוף פעולה עם המדינה, תגרום לכך שכלל אזרחי ישראל ירוויחו מהמהפכה.

ניתן אפילו לדמיין יצירת מסלקה בינלאומית חדשה ומשוכללת בישראל. הנפקת מטבעות דיגיטליים חדשים, מטבעות שישלבו את החדשנות ואת היתרונות של מטבעות קריפטו, אך יהיו מטבעות מדינה שיונפקו לשימושים שונים, היא שדה נוסף. מבנים חדשים, כגון מטבעות קריפטו מרובי שותפים יוכלו לסייע ביצור מבנים עסקיים חדשים. המדינה תוכל להנפיק מטבע קריפטו ייעודי למטרות שונות ולשלם בו לגופים שונים במבנים עסקיים שונים. וזו רק תחילתה של חשיבה בכיוון.

כמו בכל הבט של המהפכה הטכנולוגית, עיקר ההזדמנויות אינן ידועות עדיין. הן עומדות על חשיבת פינטק יצירתית ושונה, שתוביל לצמיחה כלכלית.

הרשויות בישראל הפנימו בעשורים האחרונים את משמעות מהפכת האינטרנט, והפכו את ישראל למעצמת סייבר. מהפכת הפינטק תהיה חשובה לא פחות. השחקנים נמצאים, לוח המשחק קיים. נשאר רק לכתוב את ספר החוקים ולהתחיל לשחק.