העולם היזמי מציב אתגרים חדשים לפורשי שירות הביטחון

מה לא נכתב על הסיבות ליכולות הבלתי נלאות של היזם הישראלי; הכול מתחיל מהיותנו עם נרדף, מיעוט, שחייב היה להמציא עצמו מחדש. מיזוג הגלויות ומדינת המהגרים שבנינו מאפס היא זו שהביאה את הבשורה ואת היכולות. זה בכלל הגיע מהשירות הצבאי שהפך את כולנו ליזמים. וכמובן כמובן, טיעון הטיעונים, הזוכה הגדול - היותנו העם היהודי, "העם הנבחר".

לא נתעכב כרגע איזה מן הטעונים המפורטים לעיל נכון ואיזה מופרך, נתמקד באחד הטיעונים השכיחים בזירה העסקית - העובדה שכולנו היינו מפקדים עושה אותנו גם ליזמים מעולים.

האמנם?

לצורך הדיון נתמקד בפורשי שירות הביטחון, אלו ששירתו, או ליתר דיוק עבדו על מדים, שנים רבות במערכות השונות וספגו מהמסגרת הצבאית ביטחונית יותר מאחרים, אותם אלו שלא הגיעו לדרגות רמטכלי"ם, ראשי מוסד וכיוב' אלא הסתפקו בדרגות קצת פחות בכירות אבל עדיין גבוהות מספיק כדי למנף את כל הטוב הזה להצלחה עסקית.

אז מדוע האחרונים אינם מצליחים למנף במקרים רבים את הנכסים אשר צברו בשירותם הבטחוני - קשרים רבים, ביניהם עם בעלי הון, כוח וגם הערכה בחסות האתוס הישראלי, להצלחה עסקית?

אז הנה חלק מהסיבות לכך:

הקמה של מערכת שונה לגמרי מניהול מערכת. יזמות מתחילה, בד"כ יש לומר, מאפס. היא דורשת דינאמיות, יצירתיות אין קץ, ראייה מעבר לאופק. ברור לגמרי שגם מפקדים בכירים נדרשים לתכונות אלו, אבל הכניסה למערכות הביטחוניות היא ברב המקרים כניסה למערכת קיימת והציפייה היא ברב המקרים לשיפור מצב קיים. זה קצת כמו ההבדל בין להתחיל עסק מאפס או להיכנס לעסק משפחתי מצליח. ברור לגמרי כי בשני המקרים דרושה חדשנות אבל זו מאתגרת יותר שצריך להמציא הכול מחדש.

כוח אדם. חייל, בסדיר או בקבע מחויב לבצע פקודות. אז נכון, בדרגים גבוהים יותר קיימות דעות שונות ומגוונות ודיון מעמיק ואמיתי בכל נושא בעל משמעות, יחד עם זאת הדיון הנו מוגבל ותמיד יש לו סוף. ניהול כוח אדם במגזר הפרטי הפך לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר עמם יתמודד היזם ( מפקד לשעבר ). דור ה-Y וכיום כבר דור ה-Z, הינו דור דעתן, תזזיתי הדורש תשומות ניהוליות ונפשיות לא קטנות. המרוץ אחר הצוות המוביל באזרחות, מורכב הרבה יותר מזה שבצבא, ניהולו הופך בתעשיות שונות לבלתי אפשרי למי שרגיל לתת פקודות שמבוצעות בקפדנות.

מסגרת תקציבית. מערכות הביטחון השונות הנן הדרג המבצע. הן דורשות תקציבים לשם עמידה במשימות, תקציבים המאושרים או לא. מפקד ש "נוחת" במגזר הפרטי צריך להתמודד לפתע עם העדר תקציב או עם משמעת תקציבית המבוססת על תוכנית עסקית מהודקת, שלא הכיר עד כה. אחד המאפיינים העיקריים של סטארט - אפ הוא שאין כסף, לפחות לא בשלבי הקמתו. המרדף אחר ההון הראשוני אינו קיים ברב המקרים במערכות הביטחוניות בהן התקציב הוא כמעט בלתי מוגבל.

מדדים להצלחה. מדדי הצלחה של המפקד לשעבר לא היו מעולם קשורים לכסף  מדדי הצלחה של יזם הנם הכסף. זה שינוי שרק מעטים מצליחים לאמץ או להבין במהירות. השאיפה ליצר הכנסות, לצד חדשנות טכנולוגית, היא חדשה לגמרי, שלא לדבר על יצירת רווח שמושפע כמובן מצמצום הוצאות ומעבודה אפקטיבית ויעילה. בעלי המניות, שלא קיימים בצבא, דורשים תוצאות מיידיות באזרחות.

תפיסת סיכון. חלק גדול מיוצאי מערכות הביטחון, מסודרים כלכלית, באמצעות פנסיה מפנקת, תזרים הכנסות קבוע, הטבות ה"גולשות" אל תוך האזרחות ושקט פיננסי. רב שנותיהם לא היו יוצאי הביטחון עצמאיים כלכלית, הם חיו בחממה שסיפקה להם את רב צרכיהם. מפתיעה לעתים חוסר ההתמצאות הבסיסית של יוצאי מערכות הביטחון במרחב העסקי. סביבה נוחה זו גיבשה תפיסת סיכון שמרנית ורצון עז לשמור על הקיים ולא לקחת סיכונים מיותרים, גם הגיל המבוגר יחסית ליזמים בשנות העשרים לחייהם אך הצעיר ביחס ליוצאים לפנסיה מן הישוב, מביא לשמרנות יתר ורצון להימנע מהרפתקאות פיננסיות מיותרות. יזמות טומנת בחובה סיכונים רבים, היא אינה מתאימה, ברוב המקרים, לכאלה אשר נמנעים מסיכון.

סיבות אלו לצד גישה כללית לחיים (attitude) שנתגבשה בשנים ארוכות על מדים, או ללא, במסגרות ברורות, לעתים מגבילות ולא גמישות, מהווה חסם לכניסה לחיים העסקיים, חסם שלא רבים יודעים להתגבר עליו. ואלו שכן? מביאים ערך משמעותי מאד לזירה העסקית המשלב בין התרומה הרבה שהייתה למסגרות הביטחוניות על המבנה האישיות של המפקד המשוחרר לעולם היזמי תחרותי.

הכותב הוא מנכ"ל חברת GONOGO המתמחה בכתיבת תוכניות עסקיות למטרת גיוס הון ופיתוח עסקי