טראמפ ניסה לקנות, המנכ"ל היה בתרדמת: החברה שמצטרפת למרוץ חיסוני הקורונה

עם תחילת מגפת הקורונה בשנה שעברה, ניסה נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ "לגנוב" חברה גרמנית מבטיחה בתחום החיסונים. הוא הציע לראשי החברה כמיליארד דולר, לפי הדיווחים, אם יעבירו את המטה מהעיר הגרמנית הקטנה טיבינגן לשטח ארה"ב, ויעניקו קדימות לתושבי המדינה בשימוש בחיסוני הקורונה מבוססי הרנ"א-שליח שהיא תייצר. ההצעה נדחתה במהירות. משקיעי החברה הבהירו כי אינם יכולים לקבל הצעה המנוגדת "לסולידריות העולמית", וגם הממשלה הפדרלית בברלין התערבה מיד והזרימה מאות מיליוני אירו לחברה תמורת מניות. "גרמניה אינה למכירה", הבהיר שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר.

יותר משנה אחרי, לאחר ששלל חברות כבר השיקו חיסונים נגד קורונה במדה שונה של הצלחה, החברה - ששמה CureVac (קיור-ואק) - מתקרבת להשקת החיסון שפיתחה. היא עבדה על הפיתוח באטיות יחסית, שמה דגש על מינון נמוך לעומת המתחרים בתחום חיסוני ה-mRNA, אך מצפה להגיש את תוצאות הניסוי הקליני שלב 3 שלה כבר בשבועות הקרובים. המנהל הרפואי של הניסוי רמז בראיונות לתקשורת הגרמנית שמדובר ב"תוצאות טובות". מנהלי החברה מתראיינים בשבועות האחרונים ומבטיחים כי גם ל-CureVac יש מקום בשולחן הצפוף של יצרניות החיסונים לקורונה, וכי היא תתפוס אותו בקרוב.

באיחוד זקוקים נואשות לחיסונים

למרות האיחור, התזמון של החברה מצוין. גרמניה, והאיחוד האירופי כולו, זקוקים לחיסונים של CureVac כמו אוויר לנשימה. באופן כללי, חיסוני הרנ"א-שליח - כמו אלה של ביונטק-פייזר ומודרנה - הוכיחו בחודשים האחרונים יעילות גבוהה ובעיות בטיחות מועטות. לא רבים באיחוד האירופי עדיין מעוניינים להתחסן בחיסוני אסטרהזנקה (המבוססים על נגיף מהונדס גנטית המשמש כווקטור) - אחרי הדיווחים על בעיות בקרישת דם הכרוכות בו, והעובדה שמדינות כמו דנמרק ונורבגיה אסרו זמנית את השימוש בו. גם החיסון של גונסון אנד ג'ונסון הושעה זמנית, בשל בעיות בטיחות; ועדיין לא ברורה יעילות החיסון הרוסי ספוטניק V.

עד כה, רק 8% מאוכלוסיית האיחוד קיבלה שתי מנות חיסון נגד קורונה ורק כ-20% מתושבי האיחוד קיבלו מנה אחת, המספקת הגנה מופחתת. אם תמונת המצב מושווית לישראל, הרי שגרמניה והאיחוד האירופי נמצאים כיום, בסוף אפריל, באותה נקודה שבה ישראל הייתה באמצע ינואר מבחינת שיעור החיסונים - פיגור של יותר משלושה חודשים.

וזו הסיבה שבגרמניה הולכים וגוברים הקולות שמכריזים על CureVac כמושיעה הגדולה ממשבר החיסונים. חברת ביונטק הגרמנית, שפועלת מהעיר מיינץ, אמנם משתפת פעולה עם ענקית התרופות פייזר והבטיחה לייצר 1.5 מיליארד מנות חיסון נגד קורונה השנה - אבל ייתכן שאפילו זה לא יספיק לעולם המשווע לחיסונים יעילים ובטוחים נגד קורונה.

סיבה נוספת לביטחון שמומחים רבים מביעים ביחס ל-CureVac נובע מההיסטוריה שלה. היא נוסדה כבר לפני 20 שנה, ונחשבת לחלוצה במה שהיה אז תחום ניסויי לגמרי של יצירת תגובה חיסונית באמצעות החדרת רנ"א-שליח לתאים. הסלוגן שלה עם הקמתה בשנת 2000 היה "The RNA People" ומייסד החברה - ד"ר אינגמר הר (Hoerr) - ערך ניסויים בתחום עוד לפני כן, בעוד רוב המדענים חקרו את הדנ"א בעקבות פרויקט מיפוי הגנום האנושי. "היינו נאיבים ועשינו הרבה טעויות", סיפר הר בראיון לאחרונה, "והמצב היה קשה עד שהגיע דיטמר הופ והשקיע בחברה". הופ, אגב, הוא אחד האנשים העשירים ביותר בגרמניה - מייסד ענקית התוכנה הגרמנית SAP ומשקיע בחברות גרמניות רבות.

 ד"ר אינגמר הר, מייסד ומנכ"ל CureVac / צילום: Reuters, Markus Ulmer via www.imago-images.de

זה היה ב-2005, אבל גם לאחר מכן CureVac דישדשה מבחינת ביצועים עסקיים, וגם לא הצליחה להיכנס בהצלחה לתחום שאליו ביונטק נכנסה ב-2008 - שימוש ברנ"א-שליח כדי לסייע למערכת החיסון להילחם בגידולי סרטן. "אני מכיר את אוהור סאהין", אמר ד"ר הר לגבי מייסד ביונטק, "הוא מבריק מבחינה מדעית, וביונטק היו מאוד ממוקדים בתחום העסקי שנכנסו אליו".

הדרך הייתה מלאת מהמורות

מבחינה עסקית, הדברים השתנו בעבור CureVac רק עם פרוץ מגפת הקורונה. ד"ר הר חזר מתפקיד בחבר המנהלים לכהן כמנכ"ל החברה, שדחתה את ההצעה האמריקאית, וקיבלה זרם של השקעות עתק מהממשלה הגרמנית, חברת התרופות GSK וקרן ההשקעות הלאומית של קטאר. החברה גם הונפקה בבורסה של ניו יורק, מה שסייע לה להתחיל במהירות לפתח את החיסון שלה לקורונה. בשלב זה, סבל הר מדימום מוחי חריף, היה בקומה וטופל במחלקת טיפול נמרץ במשך חודשים.

זו הייתה אחת הסיבות לכך שהחברה השתרכה מאחורי המתחרות שלה בתחום חיסוני ה-mRNA לקורונה, למרות ההבטחה הראשונית. חברת הביו-טק הקטנה מטיבינגן גם לא חברה באופן מיידי - כפי שעשתה ביונטק בהצלחה עם פייזר - לענקית תרופות, אלא ניסתה ללכת בעצמה, בעוד מודרנה זכתה לתמיכת ענק - כספית ולוגיסטית - ממכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIH).

אבל כעת החברה נמצאת על סף דיווח על תוצאות הניסוי, ואישור אפשרי לחיסון שלה. המנהל הרפואי של הניסויים, הכוללים 40 אלף מתנדבים, אמר בראיון לטלוויזיה הגרמנית השבוע כי הוא מעריך שכבר במאי תפרסם החברה את התוצאות, וכי תגיש אותן לאישור הרשות האירופית לתרופות (EMA) באופן מיידי. לדבריו, החיסון של החברה עשוי לקבל אישור שימוש כבר ביוני. "זה יילך מהר מעכשיו והלאה", אמר ד"ר פיטר קרמזר.

על רקע זה, קראו בימים האחרונים פוליטיקאים שונים לממשלה הגרמנית ללמוד מהניסיון ו"להעניק אישור שימוש חירום גרמני" לחיסון שמפתחת החברה, עוד לפני שסוכנות התרופות האירופית (EMA) או זו האמריקאית (FDA) יעשו זאת. ראמונה פופ, סנאטורית הבריאות בברלין מטעם הירוקים אמרה כי היא מקווה שהממשלה "תפעל מהר" הפעם. "אם קיור-ואק עובד כמו מודרנה או ביונטק, מה שאפשר לצפות לו, הרי שצריך להשתמש בו כמה שיותר מהר", הוסיף ד"ר קארל לאוטרבך, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי ומומחה למגפות. "לפעמים לוקח ל-EMA יותר מדי זמן. ראינו זאת עם ביונטק", הוסיף.

CureVac הודיעה כי ייצרה כבר באופן פרטי מיליוני מנות שיוכלו להינתן אם יוענק לה אישור חירום. באופן התחלתי, הודיעה החברה כי בכוונתה לייצר 300 מיליון מנות חיסון השנה, אולם כמות זו יכולה להתגבר בעזרת שיתופי פעולה עם חברות תרופות אחרות, כמו נובארטיס עמה יש לה הסכם לשיתוף פעולה. מניית החברה בבורסה של ניו יורק עלתה בחודש האחרון בקרוב ל-50% ובחצי השנה האחרונה השלימה זינוק של כ-140%. ושווי השוק של החברה עומד כיום על 25 מיליארד דולר, לעומת 41 מיליארד דולר לביונטק ו-73 מיליארד דולר למודרנה.

החברה גם ניסתה להבהיר מדוע לקח לה זמן רב להגיע להשקת החיסון. "בתחילת הדרך השקענו קצת יותר זמן ומשאבים כדי לבחור את המועמד הטוב ביותר (קוד רנ"א-שליח ספציפי) מבין כל האפשרויות לחיסון", אמר דובר החברה לתקשורת הגרמנית בשבוע שעבר. לדבריו, החברה התחילה עם שבעה מועמדים וצמצמה אותם לשלושה, מהם נבחר רק אחד. "בסופו של דבר בחרנו בחיסון שאמור ליצור חסינות במינון נמוך מאוד", אמר הדובר. מאחורי הקלעים, החברה משדרת מסר לפיו המרוץ לגבי מי יהיה ראשון בשוק החיסונים לקורונה אולי כבר הוכרע, אבל השאלה לגבי החיסון הטוב ביותר - זה עם הכי הרבה יעילות והכי פחות תופעות לוואי ובטיחות רבה - עדיין פתוחה.