אם לא נשכיל לשמר את הדברים הטובים שצצו במשבר נפספס את ההזדמנות

במשך 6 ימים ו-7 שעות, נושאת מכולות ענקית נתקעה בתעלת סואץ. סופות חזקות של חול גרמו לאובדן יכולת הניווט ולסיבובה לרוחב כך שהיא חסמה את המעבר בלא יכולת לזוז. השיבוש שנוצר יצר עיכוב שרשרת בהתקדמות מכולות נוספות ובעצירת מעבר ספינות וסחורות בתעלה. המשמעות הכלכלית של חסימת התעלה, נאמד באובדן מסחר בשווי של כ-9.6 מיליארד דולר. ניסיון של כמה ספינות גרר ומאמץ הרואי של דחפור אחד קטן לפתור את השיבוש איפשר מעבר חלקי ראשוני. רק כעבור כמה ימים הצליחו להזיז את נושאת המכולות ולאפשר את המשך התעבורה בתעלה כפי שהיה קודם לכן. השיבוש שנוצר במעבר הסחורות בתעלה הציף את השאלה האם כדאי לחזור לתעבורת הסחורות באותו אופן הנסמך על ערוץ אחד, בבחינת מה שהיה הוא שיהיה, או שמא יש מקום והזדמנות לבחינת ערוצים נוספים לצד הקיים?

החל משנת 1869 תעלת סואץ משמשת כנתיב תחבורה ימי מרכזי למסחר. "דרך המלך" על מגבלותיה לא השתנתה במהלך השנים. האם יכולנו לצפות את השיבוש הקולוסאלי או להיערך אחרת לסנריו שנוצר? למצער בהיעדר שיבוש, אנו ממשיכים באותה דרך גם אם היא תעלה צרה שאינה מותאמת לצרכי השוק העכשוויים. הדבר מקבל משנה תוקף, במערכות כבדות. השאלה הגדולה היא האם כעת בעקבות המשבר שנוצר נהיה מוכנים טוב יותר בעתיד והאם נבחנות חלופות, נשמע מוכר?

משבר גדול מאפשר חשיבה מחוץ לקופסא ומאפשר לחלום. באופן סימבולי האונייה הראשונה שעברה בתעלה עם פתיחתה הייתה אונייה בשם "ym wish". בעקבות האירוע מתחדדת ההבנה שהסחר העולמי לא יכול להיות תלוי במעבר צר אחד וצריך לחשוב על פתרונות יצירתיים, למשל על שינוע סחורות באוניות קטנות וסירות מפרץ המאפשרות הגעה קלה יותר ממקום למקום ואולי אף למרחקים גדולים יותר.

הקשה מתחום לתחום מאפשרת חשיבה אחרת. נושאת המכולות היא משל למערכות שונות במדינת ישראל שתקועות בתעלות מזה שנים בלא יכולת להתקדם, למשל מערכת הבריאות, החינוך, שוק התעסוקה. בהעדר הכנה מראש, השיבוש שחל בעקבות משבר הקורונה העצים את חוסר היכולת שלהן להיחלץ מהמשבר ולנוע קדימה.

בעוד שאת עלויות הנזק בתעלת סואץ ידעו לכמת באופן מיידי הרי שאת עלות תקיעת "נושאת החינוך" במשך כמעט שנה ושליחתם הביתה של מיליוני תלמידים קשה לאמוד. משבר הקורונה הציף את הצורך לעבור מחינוך ללמידה כשהתלמיד.ה במרכז, ללמוד איך ללמוד, ולהתאים את הלמידה לכל אחד.ת על-פי צרכיו.ה. המשבר הבהיר ביתר שאת כי נדרש פתרון הוליסטי המתייחס למערכת כולה כמו גם את הצורך לסגור את הפער בין דרישות שוק התעסוקה לכישורי ויכולות בוגרי מערכת החינוך. אם נמשיך באותה הדרך גם אם מדובר בתעלה צרה שאינה מותאמת לצרכי השוק העכשוויים מערכת החינוך ובהתאמה שוק התעסוקה יישארו תקועים.

חלון הזדמנויות מתחיל להיסגר, אם לא נשכיל לשמר את הדברים הטובים שצצו במשבר, ולשפר את הדרוש תיקון נפספס את ההזדמנות. גם במערכת החינוך צצו תוך כדי המשבר כפטריות אחרי הגשם דחפורים קטנים, מנהיגי.ות חינוך שניסו להזיז את הנושאת ממקומה ליצור ולהטמיע דרכים חדשות. השטח הסתגל במהירות לשינוי וללמידה מרחוק, מעבר לכיתות קטנות, ביטול בגרויות וחלופות להתמודדות. אלו חידדו את הצורך בביזור סמכויות ומתן עצמאות לשטח ומתן אפשרויות שונות לפתרונות מותאמי אזור ואוכלוסייה. אך מה מכל זה יישאר ביום שאחרי? כשם שברור שלא ניתן להמשיך ולהתנהל באותה צורה סביב התעבורה הימית בתעלה, כך ברור שמערכת החינוך אינה מותאמת לעולם העכשווי בפדגוגיה, בתוכן ובמבנה ונדרשת פרדיגמה חדשה.

התלמידים חוזרים לכיתות, לכאורה הפלונטר שתקע את הגעתם לכיתה הותר. אבל הכיתה איננה עוד אותה כיתה וכך גם הלמידה. לא ניתן להתעלם מהשלכות השיבוש שנוצר ואל לה למערכת לחזור לאחור.

אנו נדרשים לחשב מסלול מחדש ולשרטט מפת דרכים עדכנית וגמישה המבוססת על הנורמלי החדש וההבנה העמוקה של תפקיד המערכת ביום שאחרי. המאה 21 מאופיינת במורכבות. השינוי המתרחש מורכב מפתרונות מקומיים וקטנים המותאמים לצרכי הזמן, האנשים והמקום. יכולות ניווט באי ודאות ולא פחות חשוב הכרה בחשיבות החלקים השונים במערכת כחלק מהותי בתמונה ההוליסטית.

על מנת להזיז את נושאת החינוך נדרשת הגדרה מחודשת של תפקיד החינוך ומרכזיותו בחוסן של מדינת ישראל. צו השעה מחייב בחינה מחודשת של המה והלמה. בלי זה ובלי יעדים ברורים היא לא תוכל להתקדם ולתת מענה הולם ללומדים בתוכה.

המערכת נדרשת להערכת נזקים לצד התייחסות והיערכות לתרחישים חדשים. חזרה לתעלה ללא בחינה של אלטרנטיבות ושיטות אחרות של למידה תהא בכיה לדורות. מחיר החזרה לשגרת החינוך כפי שהייתה טרם המשבר, כבד מידי. הזמן לשינוי הבשיל, באם לא נחבק את השינוי, נושאת המכולות עלולה להיתקע שוב ואנו עלולים להפסיד דור שלם .

ממש כפי שאמר אלברט איינשטיין לא ניתן להמשיך לעשות את אותם הדברים ולצפות לתוצאות שונות.

הכותבות הן מייסדות ומנכ"ליות משותפות של Think Creative, מחברות התוכנית "חינוך 2030, מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל" ו "חינוך טכנולוגי 2030, רצף למידה מחטיבת הביניים לעולם התעסוקה"