פלסאנמור שמנפיקה עם הערת עסק חי: "המתחרים שלנו פיתחו אולטרסאונד בעיקר לשעשוע"

ייתכן שנתקלתם בחודש האחרון בפרסומת ובה זוג בהריון, שזוכים לביקור פתע מהזמר לי בירן שזועק לעברם "אולטרסאונד ביתי, עם נייד...", על פי מנגינת השיר "זה היה ביתי". מדובר בפרסומת של שירותי בריאות כללית למוצר של השותף הדיגיטלי החדש שלהם, חברת פלסאנמור (Pulsnmore) של היזם אלעזר זוננשיין, אשר הגישה השבוע תשקיף להנפקה בתל אביב.

בכוונת החברה לגייס 40 מיליון דולר לפי שווי חברה של 200 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון שלה נערך במרץ 2020 לפי שווי של כ-30 מיליון דולר, אבל זה היה לפני הקורונה וצמיחתו המרשימה של תחום הבריאות הדיגיטלית, והחברה מבססת את השווי על כך שתוכר כחלק מן הגל הזה.

פלסאנמור, שפיתחה מערכת אולטרסאונד לשימוש ביתי, היא כרגע חברה ללא הכנסות, אך ההסכם עם כללית מאפשר לה לדווח נכון להשבוע על צבר הזמנות בהיקף 2.5 מיליון שקל למחצית הראשונה של 2021, וצבר של 15.7 מיליון שקל למחצית השנייה של השנה. אין לחברה לקוחות נוספים כרגע.

פלסאנמור, שבדוחותיה מופיעה הערת "עסק חי", הוקמה כאמור על ידי אלעזר זוננשיין, שייסד בעבר את חברת מדיגוס, שפיתחה מערכת לניתוחים זעיר פולשניים לטיפול במחלת הצרבת, באמצעות צינור שבקצהו המצלמה אשר מדיגוס התגאתה שהינה הזעירה ביותר בעולם. מדיגוס לא הצליחה לייצר הכנסות משמעותיות, ומאז שנרשמה למסחר בנאסד"ק במקביל לתל אביב, באמצע 2016, איבדה המניה 97% מערכה.

זוננשיין  הקים כבר ב-2015 את פלסאנמור, כשהוא מקדים את זמנו בתחום הבריאות הדיגיטלית והרפואה מרחוק ובבית. זוננשיין מחזיק ישירות ודרך חברה שבניהולו 44% מפלסאנמור לפני דילול. בני הזוג כפיר ואסתר לוצאטו, בעלי משרד עריכת הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, מחזיקים כ-11%; וחברת פוג'יפילם, הפעילה גם היא בתחום האולטרסאונד, מחזיקה 3.8%. עד היום גייסה החברה כ-7 מיליון דולר בלבד.

מוצר החברה הוא כאמור אולטרסאונד לשימוש ביתי על ידי נשים בהריון, כדי להפחית ביקורים בחדרי מיון כאשר אין מרגישים תנועות עובר או חוששים למצבו מכל סיבה אחרת. המטופלת משתמשת בטלפון הנייד שמנחה אותה כיצד לסרוק את אזור הבטן (עניין לא טריוויאלי לבצע באופן מקצועי) ושולחת את הסריקה לרופא שמפענח אותה באופן מיידי. ישנה הגבלה של מספר סריקות ביום ובמהלך ההריון כולו, כדי לא להציף את הרופאים. עם זאת, ההערכה היא כי עבור גוף כמו כללית, ועבור בתי החולים עמם היא עובדת, יש כדאיות לבצע את הסריקות מרחוק אפילו בתדירות גבוהה, כדי להפחית ביקורי סרק במיון ודווקא לאתר במהירות את העוברים שבסיכון אמיתי.

פלסאנמור מסבירה בתשקיף שלה כי ישנן חברות אחרות המייצרות מכשירי אולטרסאונד ניידים, אך לא לשימוש של מטופלים בעצמם, וחברות אחרות מייצרות מכשירים לשימוש מטופלים, אך "לשם שעשוע" לצילום עצמי של העובר והתיידדות איתו, ומוצרים אלה אינם ברמה רפואית. מתחרה נוסף הוא מוצר שרק מאזין לדופק של העובר, וכך בוחן את חיוניותו.

פלסאנמור הגישה את המוצר לאישור ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ב-2020, אך נאמר לה כי המוצר לא מספיק דומה למוצר שאליו היא משווה כדי לקבל אישור במסלול מקוצר. עקב כך הגישה אותו שוב במסלול המקוצר למוצרים חדשים ( 510K DeNovo ) שעלול להצריך ניסוי קליני.