לפתוח לתחרות את מונופול הכשרות של הרבנות

בית הקפה האיקוני בירושלים "קפה קדוש", הקיים מאז 1967, נטש את הרבנות הראשית ועבר למערך הכשרות של "צהר", ארגון כשרות ונישואים פרטי של רבנים אורתודוקסים. אסור להם לקרוא לכך כשרות, כמובן, אלא רק "השגחה" או "פיקוח" בשל "חוק איסור ההונאה בכשרות", החוק המעגן את המונופול של הרבנות הראשית לישראל על תחום הכשרות.

על פי החוק, אסור לאף גורם פרטי להשגיח על הכשרות של עסק מסוים. הבד"צים החרדיים ושאר הכשרויות המחמירות חייבות לפי החוק לבוא רק בנוסף לכשרות של הרבנות הראשית, למרות שהם מחמירים ומקפידים הרבה יותר מהרבנות. העלות של מונופול הכשרות עומדת על 2.8 מיליארד שקל בשנה ומהווה 3% מכלל מחירי המזון, כך לפי דוח של האוצר משנת 2015, ובנוסף עוד 600 מיליון שקל על חובת הכשרות הנוספת והכפולה לבד"צים. אי אפשר יהיה להתנער מכל העלות הזאת, מכיוון שההשגחה עצמה בהכרח דורשת משאבים. אבל כיום הרבנות הראשית כמונופול יכולה לנקוב בכל מחיר, ועסק אשר שומר כשרות ייאלץ לשלם אותו. זה במקרה הטוב, בהנחה שהמשגיח עצמו אינו דורש תשלום נוסף מבעל העסק, פשוט כי הוא יכול.

ההלכה לא דורשת מונופול

זה לא תמיד היה כך. במשך אלפי שנים, יהודים שמרו כשרות על פי כל כללי ההלכה בלי שום צורך במונופול ממשלתי. גם כשהתחיל ייצור המוני של מזון שדרש הקפדה הדוקה יותר על הכשרות, מצאו יהודים ברחבי העולם פתרונות שונים: בארה"ב קיים האיחוד האורתודוקסי (OU), מותג הכשרות המתחרה OK ורבים נוספים. בארגנטינה קיימת כשרות Ajdut, בבריטניה יש את ה-KLBD והרשימה עוד ארוכה.

ישנם חלקים בציבור, בייחוד בציונות הדתית, הרואים חיבור עמוק בין הדת למדינה, ועל כן תומכים במונופול ממשלתי על כשרות כפי שהם תומכים במונופול ממשלתי על נישואים וגירושים, בלי קשר לאיכותו בפועל. אך ישנם שומרי כשרות רבים שאינם סומכים על הרבנות, או סומכים מספיק על כשרויות אחרות כדי להחליף אותה. אינני מומחה בכשרות, ואני לא יכול להעיד איזו כשרות עדיפה, אך יש כאלו שכן ודעותיהם רבות ושונות.

שוק כשרות תחרותי

על כן, נדרשת פשרה שתאפשר לשמור על אחדות ישראל ותקל על יוקר המחיה. קודם כל, ראוי לזכור שהפיקוח הצרכני הוא החזק ביותר: בשוק כשרות תחרותי, אם כשרות מסוימת נחשבת לא אמינה ואנשים מעדיפים שלא לאכול במקומות שמושגחים על ידה, בעל העסק יפסיד מכך קשות. על כן, זה האינטרס הראשון במעלה של כל בעל ובעלת עסק להיצמד לכשרות המוכרת כטובה ואמינה, ויחד עם זאת אינה מטילה עומס כלכלי כבד על העסק, שאותו הם מגלגלים לצרכנים.

אבל אפילו אם אנחנו לא מאמינים בכוחו של השוק החופשי כ"דמוקרטיה של צרכנים" לרומם את הכשרויות האיכותיות ולהחליף את אלו שלא, הרי הפתרון לכך הוא פיקוח ורגולציה, ולא מונופול של יצרן אחד על עצם המילה "כשר" (כפי שפסק בית המשפט). כך הציעו פורום קהלת: להפוך את הרבנות הראשית לרגולטור הקובע סטנדרטים שקופים לגופי כשרות שונים, ואלו יתחרו אחד בשני על ליבם של העסקים והצרכנים. הרבנות הראשית תוכל לפסול כשרויות מהרף הנמוך או שטועות לעיתים קרובות, וכך כל שומר ושומרת כשרות יוכלו לדעת שמקום שכתוב בו "כשר" - אכן כשר הוא.

כך נאכל אוכל שיהיה גם נגיש יותר לחלשים וגם, ככל הנראה, כשר יותר.