רוצים אנרגיה ירוקה? שחררו את שותפויות הגז המקומיות מהמגבלות

לפני מספר ימים נתקלתי במסמך שפרסמה הבורסה לניירות ערך, "טיוטה להערות הציבור", העוסק בשינוי סעיפים בתקנון הבורסה, כך ששותפות מוגבלת שתחום פעילותה הוא חיפושי נפט או גז תוכל להתרחב גם לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת.

לטעמי זו הצעה מבורכת ומתבקשת, המהווה חוליה נוספת באסטרטגיה עקבית שאותה נוקטת הבורסה; הרחבת סל המוצרים והשירותים, התאמת שוק ההון המקומי למגמות בעולם, הגדלת הנזילות ושיפור הנגישות למשקיעים - הן למקומיים והן לזרים - לצד הסרת מגבלות וחסמים.

  

■ האנרגיה המסורתית מופלית לרעה, ללא הצדקה: יש לנו נטייה להצמיד תוויות לא רק לאנשים, גם לחברות. כך, חברות העוסקות בהפקת נפט וגז מכונות "מזהמות", בעוד שאלה הפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת נקראות "נקיות".

הכינויים הללו יוצרים חלוקה שטחית של "רעים מול טובים", אבל מעבר לעניין הדימויים, התמונה העסקית ברורה לחלוטין - הנהר זורם לכיוון של האנרגיות המתחדשות.

אם כך נשאלת השאלה, מדוע שותפויות הגז המקומיות מנועות מלהשתלב באותה מגמה? איזו תועלת תצמח מכליאתן בתעשייה הישנה? קחו לשם השוואה את חברות הגז והנפט הגלובליות - אפילו שברון, שנכנסה כשותפה במאגר לוויתן לאחרונה - שעליהן לא קיימת בהקשר הזה שום מגבלה. ההיפך, הרגולציה העולמית מעודדת אותן להיכנס לתחומי האנרגיה הירוקה.

■ הסיבות למגבלות כבר לא תקפות: סיבה מרכזית להגבלות שהוטלו על השותפויות המקומיות היא הרצון של הרגולטור למנוע ריכוזיות בשרשרת האספקה. אבל חברות האנרגיה המתחדשת לא מהוות חוליה ורטיקלית בתעשיית הנפט והגז המסורתית, שהרי הן בכלל לא חלק ממנה - הן מתיימרות לספק לה אלטרנטיבה תחרותית.

סיבה נוספת להגבלות היא מבנה ההתאגדות הארכאי של השותפויות המקומיות, כמו גם המיסוי המסורבל והמעורפל שנגזר ממנו. מעבר לעובדה שאין שום היגיון בכך שצורת ההתאגדות הארכאית תזלוג גם אל תוך הכלכלה עצמה, הרי שכיום, כאשר תעשיית הגז המקומית כבר בשלה, הרלוונטיות של המיסוי הרבה יותר נמוכה.

חשוב לציין שהתיקון המוצע הוא הדרגתי, כך שהיקף ההשקעה הכולל בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת לא יעלה על 25% מסך שווי כל נכסי השותפות, מה שאומר שפעילותה העיקרית תישאר חיפושי נפט או גז. זה צעד ראשון בכיוון הנכון, כך שיש לקוות כי האישור שניתן לשותפויות הגז הוותיקות בכל מה שנוגע לשיעור ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ילך ויגדל בשנים הקרובות - עם דגש על השותפויות הקטנות.

■ מבחינת המשקיעים התמונה ברורה: אם תביטו על מדדי מניות של חברות נפט וגז בארה"ב, כדוגמת XLE, תגלו שהם רשמו את הביצועים הגרועים ביותר בשנה האחרונה - ירידה של 35%, בממוצע. מנגד, המדדים של אנרגיות מתחדשות רשמו את הביצועים הטובים ביותר כאפיק השקעה, תוך שהם מניבים תשואה ממוצעת של 230% באותה תקופה. כפועל יוצא, הווליואציה הפיננסית התהפכה, כך שערך השוק של חברות חדשות וצעירות השאיר מאחור את ערכן של חברות האנרגיה הוותיקות.

התמונה בישראל לא הייתה שונה, שכן מבט חטוף על שוויין של מניות כדוגמת אורמת, אנרג'יקס ואנלייט, מגלה שמדובר בתופעה גלובלית ורחבה.

■ זרימת כספים אדירה, מתעשייה אחת לשנייה: על פי סקירה של בלקרוק, בית ההשקעות ומנהל הנכסים הגדול בעולם, היקף הכספים שזרם לתעודות סל העוסקות באנרגיה ירוקה הסתכם בשנת 2020 בלא פחות מ- 1.3 טריליון דולר, בעוד שבתעודות סל של חברות נפט וגז מגמת הזרימה הייתה הפוכה - פדיונות של 250 מיליארד דולר בשנה האחרונה.

כניסת הכספים המהירה היא לא רק לתעודות הסל והמניות, שכן ההשקעות הריאליות בתעשיית האנרגיה המתחדשת היו גם הן עצומות. על פי הנתונים בבלומברג, ההשקעה העולמית באנרגיה ירוקה הסתכמה ביותר מ-500 מיליארד דולר בשנת 2020, מה שמשקף קצב צמיחה של 9% לשנה - למרות נזקי המגפה והתכווצות הכלכלה.

■ המעצמות מובילות את המגמה הירוקה: כשמביטים על התפלגות ההשקעה באנרגיה מתחדשת, לפי מדינות, רואים כי מי שמוביל את המגמה הירוקה הן המעצמות. סין היא ללא ספק המשקיעה הגדולה ביותר באנרגיה מתחדשת, תוך שהיא לבדה מהווה 30% כמעט מההשקעה העולמית כולה, בעוד שארה"ב נמצאת במקום השני ואחריה גרמניה במקום השלישי.

חשוב לציין שלסין הייתה תרומה משמעותית עקיפה לתעשיית האנרגיה המתחדשת בכללותה, שכן מעבר להשקעות הישירות שהיא ביצעה, היא גם זו שהובילה לירידה דרמטית בעלויות הייצור של פאנלים סולאריים - מה שהגדיל עד מאוד את כדאיות ההשקעה.

מובן שגם הצהרותיו הפומביות של ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, כי הוא מתכוון להזרים 5 טריליון דולר לקידום אג'נדות ירוקות ולהחזרת ארה"ב אל הסכמי האקלים של פריז, העניקו רוח גבית חזקה להשקעות בחברות אנרגיה ירוקה.

■ שורה תחתונה: ההחלטה לאשר לשותפויות הגז המקומיות להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת היא נכונה וראויה, שכן המשמעות האופרטיבית היא שתעשיית האנרגיה הוותיקה נהנית, בעוד שהתעשייה המתחדשת לא חסרה. הייתי אומר זאת באופן הבא: גם אם סר חינה הציבורי של תעשיית הגז הוותיקה, תהיה זו טעות להטיל עליה איסורים חסרי תועלת והצדקה. להיפך, צריך לסייע לה להשתלב בהדרגה בסביבה החדשה, במיוחד על רקע העובדה שהפוטנציאל במשאבי הגז המקומיים טרם מוצה.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון ועובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד