מנכ"ל אפריקה ישראל: "אני לא רואה את הסוף של עליית המחירים. ראשי רשויות לא מאמינים לממשלה"

"עד שהציפיות של הציבור לא ישתנו, המחירים לא יפסיקו לעלות. אין כרגע הנהגה. אין אף אחד ששם על השולחן את הסוגיה של עליית מחירים כמטרה", כך אמר רון אבידן, מנכ"ל אזורים, בוועידת הנדל"ן והתשתיות של גלובס.

את הדברים אמר אבידן כחלק מפאנל בנושא "שנתיים בלי ממשלה - איך מתפקד השוק", בהנחיית עורכת מוסף הנדל"ן של גלובס, הלית ינאי־לויזון. אבידן הוסיף ואמר כי "יש תהליך של התפכחות בציבור. הוא ישב והמתין לירידת מחירים כי סיפרו לו סיפורים. הוא הבין שאכזבו אותו והוא מצביע ברגליים. אין כרגע אף אחד שאכפת לו. התוצאות נראות במכרזים; זה לא פחות מטירוף. יזמים מדווחים על עליות מחירים דו ספרתיות כשהם מגישים הצעות, -של 10% ו-20%".

עוד הוסיף ואמר אבידן שהפתרון לבעיה, שרבים מייחסים אותו להאצת פרויקטים של התחדשות עירונית, "זה לא קסם. בלי חקיקה, בלי פעולות מצד ראשי ערים - זה לא יקרה. כשראש העיר מתנגד לפרויקט פינוי בינוי, ואתה צריך לאשר תב"ע, אתה יכול לעשות חזק עם הרגליים אבל לא יעזור לך כלום. אם אין גורם מלמעלה שבא ומכתיב ופותר, זה לא ייפתר. ראשי ערים לא מעוניינים שאוכלוסיות הערים יגדלו מבלי שהם מקבלים מענה של הגדלת תשתיות בהתאם. דרוש גורם ממשלתי מתכלל מלמעלה שיכתיב כיצד הדברים קורים".

מנכ"ל אפריקה ישראל, מיכה קליין, הוסיף ואמר בנושא זה: "אני לא רואה את הסוף של עליית המחירים. אני לא יודע איפה זה ייגמר. הכל מתחיל ונגמר באמון של הגורמים אלה באלה. המחירים עולים כשראשי רשויות לא מאמינים לממשלה (שתדאג לעוד תשתיות - ה.ו). הם לא מקדמים ולא מפתחים".

"העוצמה שבידי הפקידות ברשויות מקומיות מאוד מקשה"

פנינה אלה, מנהלת סקטור בנייה ונדל"ן בבנק מזרחי טפחות אמרה שהיזמים שהיא מלווה בבנק כבר "עברו את 'הויה דלורוזה'. הם מגיעים אלינו כשהעסקה כבר בשלה. מזה עשר שנים אנחנו מלווים פרויקטים של תמ"א ופינוי בינוי".

לדבריה, "העוצמה שמצויה בידיה של הפקידות ברשויות מקומיות מאוד מקשה על התהליכים. מה שקרה כאן בחודשים האחרונים - כמותו לא ראיתי עד היום". על רקע מיעוט מכרזים בשנת הקורונה, "יש התנפלות של יזמים על מכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). גם היקף המציעים יוצא דופן. כולנו רואים את עליית המחירים וצופים שתימשך. אבל זה לא הגיוני זה לא נורמלי".

מה הממשלה צריכה לעשות?
אלה: היא צריכה לעשות הכל כדי להעלות את ההיצע. הביקוש הוא קשיח. התחדשות עירונית, שיווקים ותכנונים. יש מכרזים שכבר שווקו בידי רמ"י, אבל לקוחות שלי - יזמים - לא יכולים לעלות אל הקרקע. יש לי לקוחות שמזה 4 שנים מחכים לעלות אל הקרקע באזור מבשרת ציון, אבל המכרז תקוע בגלל התנגדות של הרשות המקומית".

ביחס לשאלה אם לעתים הבעיה נעוצה גם אצל היזמים, בגלל יותר מדי בקשות להקלות למוסדות התכנון, אמרה אלה: "ייתכן שזה נכון בחלק מהמקרים, אני מכירה הרבה דוגמאות אחרות".

אבידן: "אלה מקרים בודדים. ברוב המקרים הבעיה היא בירוקרטיה. הבעיה היא שאין חקיקה שמגבילה בלוחות זמנים תהליכי תכנון, שנמשכים שנים. קל מאוד להפיל הכל על יזמים ולהגיד שהם חזירים. הבעיה האמיתית היא שאין שום גורם שחייב דין וחשבון למישהו כשהתליכים מתעכבים. הגישה היא: 'רוצה לקבל טופס 4? תזחל'. באים אלינו ודורשים דרישות שלא נדרשו מאתנו בעת ההוצאה של היתר הבנייה. אנחנו היזמים מחפשים ודאות ומחפשים הסרת חסמים".

עו"ד יעל מירון מזמר, שותפה במחלקת הנדל"ן במשרד עורכי הדין גרוס, הוסיפה כי: "בעוד שיש רשימה ענפה של מכרזים - כשאנו באמת נכנסים לעומקם, מתברר שאין בהם אלמנטים שמאפשרים להגיש הצעה, כמו מחיר מינימום. ואז שבוע לפני המועד האחרון להגשת הצעות, המועד נדחה שוב ושוב. ואז מתחילה דרך חתחתים לכל יזם. זה קרב ארוך ומתיש, שכרוך בעלויות אדירות שמושתות על היזמים. גם לגבי רישוי וגם לגבי שלב קבלת ההיתר וטופס 4 (אכלוס) - רואים צורך ותלות בשיתוף פעולה מצד רשויות".

"אין מספיק עובדי בנייה"

שי בירן, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, דיבר על בעיה נוספת שמכבידה על הליכי הבנייה: מחסור בעובדים. "נניח שנפתור את בעיית הרשויות המקומיות, אבל בסוף נגיע לגורם האנושי. אין מספיק עובדי בנייה. מהנדסים, מנהלי פרויקטים, מנהלי עבודה.

"אנשים שיכולים לבצע עבודות רטובות, מובילי ציוד מכאני הנדסי ועוד אחרים. אין מישהו שהאינטרס שלו הוא להכשיר עובדים, ורואים זאת גם בבעיות בטיחות ובקשיים לעמוד בלוחות זמנים. מחסור בחוליה אחת של עובדים פוגעת ביכולת להגיע לשלב הבא של הבנייה".

אחת הסיבות למחסור בעובדי בנייה ישראלית לפיו היא העובדה שהם אינם מעוניינים לעסוק בעבודות אלה. "הדימוי הגרוע של העבודה גורם לכך שישראלי לא ילך לעבוד כרצף", אמר.

עקב הקורונה, אמר אבידן, יש גם קושי לייבא לכאן עובדי בנייה מסין למשל. "הישראלים רוצים לעבוד בסייבר, בהייטק, ובמשרדי עורכי דין. הם לא רוצים לעבוד במקצועות הבנייה. הפתרון במספרים הגדולים הוא ביבוא. אבל העולם עדיין חולה, ואי אפשר כעת להביא פועלים סינים כי השדה עדיין סגור".

מה בנוגע למעבר לשיטות עבודה בתיעוש יתר שהן גם חסכוניות בכוח אדם?
בירן: "ברור שתיעוש הוא מפתח לרבות מהבעיות, ושהוא מעלה פריון והופך עבודה לפחות מסוכנת. את תוצאות התיעוש נראה עוד 20 שנה. השאלה היא מה עושים עכשיו".

תאונות הבנייה: "דורשים מהקבלנים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר"

בנוגע למהלך שמקדמים במשרד העבודה לכך שהיזמים יהיו גם הם אחראים לתאונות באתרי הבנייה - לא רק הקבלנים - אמרו קליין ואבידן שהם כבר עכשיו נושאים באחריות לנושא. לפי אבידן, "אנו דורשים מהקבלנים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. אנחנו לא מתעלמים ולא מתחבאים. אם תהיה נכונות לכך שהיזמים יישאו באחריות הזו, אז אדרבא. אנחנו לא מפחדים מכך".

הוא דיבר על כך שעודף רגולציה שמשית עלויות גבוהות על היזמים, מתגלגל בסופו של דבר למחיר הדירה ולצרכן הקצה. "המדינה רוצה שהבנייה תהיה מתקדמת יותר. אנחנו עם זה", אמר, "אבל אפשר לעשות פעולות בווקטור המנוגד. מרכיב המיסוי במחיר הוא אדיר. המדינה יכולה להקטין קצת את היקפי המס".

גילוי מלא: ועידת הנדל"ן השנתית של גלובס מתקיימת בשיתוף בנק מזרחי טפחות ובחסות: אזורים, קבוצת הרשי פרידמן; אפריקה ישראל מגורים; משרד עורכי דין גרוס, הקרן לעידוד ופתיח ענף הבניה בישראל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ונמל אשדוד