החזון של הטכניון: להפוך את הצפון למעצמת הייטק תעשייתי

כשפרופ' אורי סיון נכנס לתפקידו החדש כנשיא הטכניון הוא גלל בראיון לגלובס את סיפורה של היחלשות האקדמיה מול כוחות השוק והתעשייה. הוא דיבר על אובדן המונופול על הידע, בזכות האינטרנט, הוא קבל על אובדן המונופול על המחקר הבסיסי - שבו לא נשקלים שיקולי פרקטיות, ובמיוחד הוא התריע על זליגת המומחים מהאקדמיה לתעשייה, בעיקר לענקיות הטכנולוגיה.

מצוידות בכמויות בלתי נדלות של מזומנים, בשנים האחרונות החלו ענקיות הטכנולוגיה, לפלוש עוד ועוד לתחומים שהיו עד כה נחלת המוסדות האקדמיים. "הדברים מאוד בולטים בכל מה שנוגע למדעי המחשב, בינה מלאכותית, ביג דאטה וכן הלאה", אמר אז פרופ' סיון. "יש מחלקות שלמות למדעי המחשב ש'נחטפו' לתעשייה, בזכות הצעות יותר מפתות, לא רק מבחינת שכר אלא גם מבחינת תנאים למחקר, אמצעי מחשוב, גישה למאגרי מידע". פרופ' סיון הזהיר באותו ראיון כי "המצב שבו חברות מסחריות שולטות במחקר הבסיסי הוא אתגר לא רק לאוניברסיטאות, אלא גם לחברה כולה. לכל אחת מהחברות הללו יש תקציב של מדינה, הן מעצמות, והאינטרס שלהן הוא לא האינטרס של הציבור כולו, אלא של השורה התחתונה".

הפתרון שהציג פרופ' סיון לא היה ללכת נגד המגמה, אלא דווקא לאמץ אותה. בבחינת אם אי אפשר לנצח אותם, הצטרף אליהם. "הטכניון מתכוון להכניס תעשייה באופן עמוק יותר לקמפוס. אני רוצה לשבץ יותר מרצים מהתעשייה בהוראה, בהנחיית סטודנטים", אמר אז פרופ' סיון וסימן את הכיוון - "התוכנית היא למצוא כמה שותפים גדולים שיעבדו איתנו ממש כתף אל כתף בתוך הקמפוס, ובמקביל לפתח גם מנגנונים פשוטים ומהירים למסחור טכנולוגיות. שני התהליכים האלה מבטאים את העובדה שהתעשייה והאקדמיה הן כבר לא ישויות לגמרי נפרדות. אנחנו אחוזים זה בזה".

בשבוע שעבר התקדם הטכניון עוד צעד גדול אל החזון הזה, כשנחתם הסכם בין המוסד האקדמי לבין ענקית התוכנה PTC. במסגרת ההסכם תעביר החברה, שהמערכות שהיא מפתחת משמשות בתהליך הפיתוח של מוצרים פיזיים, מאה מבין 300 עובדי הפיתוח שלה הפועלים בישראל - אל תוך גדרות הטכניון.

PTC מפתחת מערכת ממוחשבת שמייצרת "תאום דיגיטלי" למוצרים בפיתוח תעשייתי, שבין החברות המשתמשות בה לתכנון מוצריהן אפשר למצוא את סמסונג, לוקהיד מרטין, פולקסוואגן. רפאל, למשל, משתמשת במערכותיה לצורך תכנון הטילים שהיא מייצרת.

מטה החברה, שנוסדה ב-1985, ממוקם בבוסטון שבארה"ב. היא מעסיקה למעלה מ-6,000 עובדים ב-80 מרכזים הפזורים ב-30 מדינות. שווי השוק של החברה הוא מעל 16 מיליארד דולר וההכנסות שלה עומדות על כ-1.5 מיליארד דולר בשנה.

במסגרת שיתוף הפעולה, שההסכם עליו נחתם בשבוע שעבר, יעברו עובדי PTC לבניין ייעודי בטכניון מתוך כוונה להרחיבו בשנים הקרובות. על פי ההסכם, תעניק החברה תקציב שנתי רחב היקף למחקרים משותפים בתחומים אסטרטגיים ובהם אינטרנט של הדברים (IoT), מציאות רבודה (AR), סימולציות ו-Generative Design. החברה גם תתמוך בכל הפקולטות בטכניון ותספק מוצרי תוכנה, תעניק מלגות ותמריצים לסטודנטים ולחוקרים, תיזום אירועי האקתון ותחרויות ותהיה "מעורבת באופן אקטיבי בתוכניות חינוך". PTC תשקיע כמה מיליוני שקלים בהקמה, ולאחר מכן כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים בכל שנה.

את מהלך החבירה לטכניון הוביל מטעם PTC זיו בלפר, המשמש מנהל מרכזי הפיתוח העולמי של החברה. היקף פעילות המו"פ של PTC כולל 1,800 עובדים ב-20 סניפים בחרבי העולם. הסניף הישראלי של החברה הוקם ב-1991 ומונה 300 עובדים הפועלים משני מרכזים - אחד במת"ם בחיפה, ושני בהרצליה פיתוח.

 מתוך תהליכי הפיתוח של ענקית התוכנה PTC / צילום: PTC

"הקשר עם התעשייה רק ילך ויתחזק"

"בתהליך פיתוח האבטיפוס הדיגיטלי", מסביר בלפר בשיחה עם גלובס, "מבצעים סימולציה במערכות הממוחשבות בכדי לבדוק פרמטרים כמו איכות ההרכבה, מידת החוזק של המוצר או הולכת החום שלו". וכדי שהמערכות יוכלו לבצע את החישובים הללו, הוא מסביר, "נדרשת המון מתמטיקה ברמות גבוהות. לכן, זהו אחד התחומים שבהם אנו מחפשים את שיתוף הפעולה עם האקדמיה".

מודל הפעולה של PTC, מסביר בלפר, יהיה דומה למודל שיתוף פעולה שמתקיים בעיר אאכן שבגרמניה, שבמסגרתו משתפת תעשיית הרכב הגרמנית פעולה עם הפוליטכניקום - אוניברסיטה טכנולוגית הנדסית בדומה לטכניון. אלא שלדברי בלפר, בעוד ששיתוף הפעולה בגרמניה ממוקד יותר בלקוחות, המטרה בשיתוף הפעולה עם הטכניון הוא להתמקד יותר בפן המחקרי, ופחות בלקוחות, ולהפוך את ישראל למרכז המחקר העולמי של PTC "בסגנון אינטל ויבמ".

בציון שתי החברות הללו מתכוון בלפר לשיתוף הפעולה שכבר מקיים הטכניון עם שתיהן, כמו גם עשרות שיתופי פעולה מחקריים עם חברות בתחומי האנרגיה, שבבים, תוכנה, פארמה, ביטוח, בנקאות, רכב ומכשור רפואי, בהן, טבע, אלביט מערכות, יונדאי, ואלף פארמס. עם זאת, על פי הטכניון, "שיתוף הפעולה עם PTC הוא ראשון מסוגו בטכניון בהיקפו".

 מימין: פרופ' בועז גולני, פרופ' אורי סיון, זיו בלפר וד"ר מיכאל רייטמן / צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

"הטכניון מרוויח חשיפה לשאלות טכנולוגיות שאחרת, שלא דרך חברות, קשה להיחשף אליהן. כך נולדים רעיונות למחקרים חדשים, ומתגלים דברים לא צפויים", הסביר פרופ' סיון בשיחה עם גלובס לרגל ההסכם עם PTC. "דבר שני, החברה מעמידה לרשותנו את כל התוכנות שלה, שמשמשות חוקרים וסטודנטים גם בשלבי ההכשרה וגם במחקר. כל אינטראקציה בין חוקרים בתעשייה לחוקרים בטכניון מפרה את שני הצדדים ובשילוב הכוחות שני הצדדים מרוויחים".

בכלל הוא מוסיף, "הקו המאוד ברור שהפריד בעבר בין אקדמיה לתעשייה, הרבה יותר מטושטש כיום, ועשר שנים קדימה, ברור לגמרי שהקשר עם התעשייה רק ילך ויתחזק. ההפרדה ההיסטורית בין מחקר בסיסי באוניברסיטה לבין מחקר יישומי בתעשייה כבר לא תהיה נכונה. לא רק במה שקשור לדיגיטל. הרי המחקר של חברות כמו מיקרוסופט וגוגל ב-AI לא נופל מהמחקר באוניברסיטאות. במקביל גם באוניברסיטה נעשה כיום כבר הרבה מחקר יישומי".

הציפיות של שני הצדדים מההסכם ומשיתופי הפעולה שיגיעו בעקבותיו, מגיעות רחוק בהרבה. "מה שעשו באאכן, ועכשיו אנחנו מדברים עליו עם הטכניון - הוא להקים מפעל שישמש פלטפורמה לסטארט-אפים שרוצים להיכנס לתהליך ייצור". רוב האקסלטורים, הסביר בלפר, נותנים שרותי תקשורת, משרד וחדרי ישיבות, אבל בשביל לפתח מוצר פיזיים צריך לייצר כמה אבות טיפוס, מה שהופך את רף הכניסה לתחום לקשה בהרבה בהשוואה לסטארט-אפים בתחום התוכנה.

"אנחנו רוצים להקים קונסורציום עם חברות כמו רפאל וישקאר, שיש להם יכולות ייצור, למיזם לאומי שיתפתח גם למיזם אזורי. לא רק של המזרח התיכון. גם אירופה לא רחוקה. חסם הכניסה לסטארט-אפים בעולמות הייצור לא פשוט. לכן אנו רוצים לייצר מודל שמזמין חברות צעירות לפתח אבות טיפוס במפעל מתקדם עם מדפסות תלת-ממד, מכונות לחיתוך, מכונות לייצור שבבים, שמש מאפשר לסטארטאפים לייצר אבטיפוס ולא להזדקק לחברות בסין שיעשו זאת עבורם", מסביר בלפר.

לשם כך, אומר בלפר דרושות השקעות נוספות והוא "מקווה שנצליח לקבל תמיכה גם ברמה הלאומית. בגרמניה אחד הדברים הכי חשובים זה פעולה אסטרטגית של ממשלת גרמניה להקים את המרכז הזה כי העלויות הן בהחלט לא רק עלויות של שכירות".

"היום בוחנים דרכים כיצד להתמקד בין השאר דווקא בחברות מסורתיות, שם יש פוטנציאל גדול מאוד להתייעל על ידי תהליך הייטקיזציה. מדובר בתחומים כמו פודטק, ביוטק ואנרגיה חליפית. היום מגבשים את האסטרטגיה כיצד לעבוד איתן, ואיך לאפשר את הקידום שלהן, עם פוקוס על צפון ישראל. יש פוטנציאל אדיר לתעשיות מסורתיות בהגדלת התוצר".

"יש לנו אינטרס אסטרטגי בכך", מדגיש פרופ' סיון, "הפקולטות שלנו מספקות כוח אדם לתעשייה ואם היא תהיה מתוחכמת יותר, היא תוכל לשלם יותר, ימשכו סטודנטים טובים יותר, ואנשי סגל טובים יותר. בשביל אקדמיה טובה צריך תעשייה מתקדמת, ולהיפך. והכוונה שלנו לעבוד יד ביד איתם כדי שכולנו נשתפר".