המועצה המפקחת על פייסבוק צפויה להודיע ביום רביעי על החלטתה בנושא חסימת החשבונות של הנשיא לשעבר של ארה"ב דונלד טראמפ. חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של טראמפ נחסמו בחודש ינואר האחרון, לאחר אירועי ההסתערות על גבעת הקפיטול. מתנגדיו כעסו שטראמפ נחסם רק בתום כהונתו, לאחר שירד מכוחו, תומכיו רתחו שמשתיקים אותו בלי שום סיבה.
המועצה היא גוף שיכול לקבוע החלטות מחייבות לפייסבוק ולאינסטגרם בכל הקשור לתוכן ואף להציע שינויי מדיניות בתחומים שונים. המועצה החלה לפעול בחודש אוקטובר האחרון, והיא מאפשרת למשתמשים לערער על החלטות של הרשת החברתית בנוגע לתוכן. ברגע שהמועצה מחליטה, פייסבוק מחויבת לציית. פייסבוק הכריזה על הכוונה שלה להקים את המועצה הזו כבר ב-2018, ובמאי 2020 הוכרזו 20 החברים הראשונים - בהם נציגה ישראלית, אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים. כדי לאפשר את עצמאותה, למועצה יש מקורות תקציב ודירקטוריון נפרדים. מנכ"ל המועצה הוא תומאס יוז, לשעבר מנהל ארגון Article 19 לקידום חופש הביטוי.
המועצה הכריזה השנה על כמה החלטות ראשונות במקרים שהופנו אליה. ברובם, היא הפכה את ההחלטה של פייסבוק, כמו הסרת תמונות של חזה חשוף כחלק מקמפיין להעלאת מודעות לסרטן השד והסרת פוסט שכלל ציטוט של יוזף גבלס, מראשי המשטר של היטלר. בחלק מהמקרים המועצה תמכה בהחלטת פייסבוק, והחליטה שלא לשנות את החלטתה.
לגבש מדיניות בנוגע לפוליטיקאים
השבוע צפויה ההחלטה בתיק המתוקשר ביותר שלקחה המועצה על עצמה: שאלת החסימה של חשבונו של הנשיא לשעבר של ארה"ב דונלד טראמפ. בינואר האחרון המועצה הודיעה שהיא תעסוק בתיקו של טראמפ - לאחר שנחסם מהרשת החברתית לאחר אירועי הקפיטול. המועצה המפקחת צריכה לקבוע - האם הרשת החברתית פעלה בצורה נכונה כשהחליטה לחסום את טראמפ או שמא היא פגעה בחופש הביטוי?
פייסבוק לא הייתה לבד כשהחליטה לחסום את טראמפ, וכך עשו גם טוויטר ושירותים דיגיטליים רבים אחרים. בכוחה של המועצה להחליט שפייסבוק פעלה בצורה נכונה ולהשאיר את החסימה או להחליט שפייסבוק פעלה בצורה שגויה ולהשיב חזרה את החשבונות. לצד ההחלטה הצפויה, פייסבוק ביקשה מהמועצה להמליץ באשר לאופן הפעולה כאשר המשתמש הוא דמות פוליטית, להבדיל ממשתמש רגיל. ההמלצות של המועצה בעלות חשיבות רבה, שכן מדובר בנושא חשוב כל-כך ולא מספיק מובן: כשמשתמש נחסם, איך המשתמש חווה תהליך הקפאת החשבון? מה המידע שמועבר אליו בעת האירוע? ומה קורה כשהנחסם הוא דמות פוליטית?
בכל תיק שהמועצה המפקחת מחליטה לקחת על עצמה היא מרכיבה פאנל של חמישה מחברי המועצה שיעסקו במקרה הספציפי. חברי הפאנל חסויים, כך שלא יהיה ניתן לגלות מי עוסק באיזה מקרה כדי שלא יהיה אפשר להשפיע עליהם מבחוץ. לאחר שהמועצה בוחרת במקרה, נפתח שלב הערות הציבור, חמשת חברי הפאנל דנים בנושא ופייסבוק נותנת את תגובתה למקרה. לאחר מכן חברי הפנאל קובעים את עמדתם, מציגים את העמדה לשאר חברי המועצה ולבסוף ההחלטה מתפרסמת לכלל הציבור. מהרגע שהמועצה מחליטה, זמן הפעולה של פייסבוק יהיה לכל היותר 90 יום.
במקרה של טראמפ, אפשר להניח שהמועצה פועלת בזהירות רבה ובשינוי מסוים בגלל הייחודיות של המקרה. דבר זה בא לידי ביטוי במעורבות של שאר חברי המועצה - אם בדרך כלל חברי המועצה נותנים הערות בכתב לטיוטה שחברי הפאנל מציגים, כאן מעורבותם של 20 חברי המועצה הייתה נרחבת יותר והם העירו על הטיוטה בעל פה.
"מנעו ממנו לקחת חלק בשיח"
פרופ' אמנון רייכמן, ראש מרכז סייבר, משפט ומדיניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה מסביר את השינוי שחל בגלל הרשתות החברתיות. "ההחלטה של פייסבוק או של המועצה על טראמפ, יכולה להשפיע על החלטות פה בארץ לדוגמה ועל ראש הממשלה שלנו. בבחירות, השופט מלצר ביקש מפייסבוק להשהות או לחסום חשבון פוליטי ביום הבחירות עצמו, ולכן ההחלטות האלו כל כך חשובות. כל הנושא הזה גם מעלה את היחס בין הפלטפורמות למדינות עצמן, ריבונות דיגיטלית זה נושא מורכב. המדיות החברתיות כפופות לרגולציה של המדינה, כמו כל ביזנס אחר, אם כי בפועל זה יותר מורכב כי יש פה עניין של חופש ביטוי", הסביר.
נגד טראמפ התנהל השנה הליך הדחה בשל ההסתערות על גבעת הקפיטול, שהסתיים בזיכוי שלו בסנאט. אלא שרייכמן מסביר כי "ההדחה דווקא קרתה בטוויטר. מהרגע שטוויטר חסמה את טראמפ, היא מנעה ממנו לקחת חלק פעיל בשיח. אנחנו כבר לא שומעים ממנו, כי הוא לא נמצא בטוויטר וזה היה הכלי המרכזי שלו. שם הוא יצר את הקשר עם הבייס ועם התומכים שלו".
הוא מבהיר את הסתירה שיש כאן מבחינת פייסבוק. "הדילמה הבסיסית כאן, היא האם הזירות האלו הן רק תשתית שאליה אנשים מדברים או שהם גם דוברים. אם הם דוברים, אז סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת, שאמורה להגן עליה מתביעות משפטיות בכל הקשור לתוכן שמתפרסם בזירה שלה, לא רלוונטי - כי הם דוברים בעצמם. אם היא תשתית, אז הקמת המועצה המפקחת על פייסבוק לא מתאימה, כי זה לא אחריותה בכלל. הם לא יכולים להסתתר בין שני הצדדים. עצם הקמת המנגנון הזה כבר מעיד על הכרה בכך שזה לא סתם תשתית".
הכרעה בשאלה עקרונית
המועצה יכולה להכריע בין שתי אפשרויות: להסכים עם החלטת פייסבוק ולהשאיר את החסימה על חשבונו של הנשיא או להפוך את החלטת הרשת החברתית ולהחזיר את טראמפ לזירות השונות. לכל אחת מההחלטות האלו ישנן משמעויות קריטיות.
לדברי רייכמן, "החלטת המועצה חשובה כאן כי היא באמת עונה על השאלה של מה הדין צריך להיות במקרה כזה. לא מדובר על פוסט ספציפי, אלא מתי אנחנו שוללים דמות לתמיד וזה שאלה בכלל לא פשוטה".
פרופ' רייכמן מפרט על ההתפתחויות האפשריות: "אם המועצה תחליט להשאיר את החסימה על טראמפ, הוא יוכל לאתגר את ההחלטה הזו ולפנות לבתי המשפט האמריקאיים". לעומת זאת, אם המועצה מחליטה להפוך את ההחלטה, "המועצה יכולה להגיד שני דברים: או שההחלטה הייתה שגויה מההתחלה, ואז המדיניות שהיא תציע להבא תנחה את פייסבוק באופן שצריך לפעול בעתיד. האפשרות השנייה היא להגיד שכעת הסכנה פחותה ממה שהיה כשחסמו אותו, ולכן אפשר להחזיר את החשבון. ואז לצורך העניין פייסבוק תלמד מזה שאפשר לחסום משתמשים לזמן מסוים עד שהסכנה תחלוף, ובשקלול של חופש ביטוי מול הסכנה, חופש הביטוי יגבור כי הסכנה פחותה".
המועצה המפקחת
גוף הפוסק לגבי החלטות תוכן של פייסבוק ואינסטגרם ● במאי 2020 הוכרזו 20 חבריה, פוליטיקאים, משפטנים ואנשי ציבור מהעולם ● הוקמה וממומנת כחברה נפרדת ובראשה עומד תומאס יוז, לשעבר מנהל ארגון Article 19 ● השנה פרסמה את החלטותיה הראשונות, ברובן הפכה את החלטת פייסבוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.