הכאוס הפוליטי מגלה הזדמנויות לקידום חקיקה ורפורמות

בשנה החולפת, משבר הקורונה פגע בענפים רבים במשק ומהווה השפעה שעוד נגלה את ממדיה בטווח הארוך על הכלכלה והחברה. כך למשל, מתגבשת ההבנה כי ה"עוגה התקציבית" הבאה שתאושר על ידי הכנסת, תצטרך להתחלק ליותר "פרוסות" ותכלול בתוכה גופים שבעבר לא זכו ובעיקר לא נזקקו לתמיכה תקציבית.

היקפי ההשפעה של משבר הקורונה גוברים עוד יותר לאור חוסר היציבות הפוליטית שבה מדינת ישראל שרויה כבר למעלה משנתיים. נושאים רבים וקריטיים אינם מוסדרים בחקיקה וחסרים ברגולציה אפקטיבית, רפורמות שהיו אמורות להתניע את "גלגלי" הכלכלה עצרו מלכת.

יחד עם זאת, האנדרלמוסיה שיצר המשבר, חשפה גם לא מעט הזדמנויות ומכאן שההנחה שאפשר "לנוח על זרי הדפנה" ולחכות ליציבות פוליטית הינה מוטעית. ישנן פעולות רבות, ברמה האסטרטגית, שניתן לעשות כבר היום לטובת קידום אינטרסים של גופים וארגונים שונים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, אל מול מקבלי ההחלטות היושבים בירושלים.

מדינת ישראל, ובפרט ממשלת ישראל, שרויה בסטגנציה. האופטימיות אינה נראית באופק ונראה כי המצב לא הולך להשתנות בזמן הקרוב. מזה כשנתיים שאין חקיקה אפקטיבית בהיקפים שאפיינו את עבודת הכנסת והממשלה בשנים קודמות, פעילות הכנסת בכלל והוועדות בפרט אינה סדירה ובתוך כך איננה מאפשרת רציפות של תהליכים ורפורמות, תחלופת חברי הכנסת היא מהירה, ולכל אלה מצטרפת גם התחושה כי נבחרי הציבור דואגים בעיקר לאינטרסים פוליטיים מאשר לאינטרסים ציבוריים.

בחלון הזמנים שנוצר בין בחירות לבחירות, ובין הקמת ממשלה אחת לאחרת, נשאלת אפוא השאלה, האם יש אפשרות לקדם תהליכים ואם כן, כיצד נכון לעשות זאת?

בעודנו מנסים ללקט את מספר המנדטים שכל מפלגה זכתה לה ולהרכיב קואליציות דמיוניות חוצות מחנות ואידיאולוגיות, נפתח לאחרונה הכנס הראשון של הכנסת ה-24. אריכות ימיה של כנסת זו מוטלת בספק, אך ניתן כבר עכשיו להתחיל במלאכת החקיקה ולהגיש הצעות חוק פרטיות.

ככל שהצעות חוק אלו יוגשו מוקדם יותר כך תתאפשר עבודה יעילה בעיצוב נוסח החוק מול הלשכה המשפטית של הכנסת. מרגע אישור הנוסח, הדרך אל שולחנו של יו"ר הכנסת וסגניו היא קצרה. חלון הזמנים מאפשר ספירה של 45 הימים הדרושים לחוק מרגע שהונח על שולחן הכנסת. גם אם הכנסת הנוכחית תתפזר והספירה תקטע, יש משמעות רבה להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי והתקשורתי.

בנוסף, הכנסת עובדת היום בהליך חקיקה שנקרא "המסלול הירוק" המאפשר קיצור תהליך החקיקה המוכר. הכנסת והממשלה השכילו להבין כי יש להתניע תהליכים פרלמנטריים בצורה מהירה יותר ומבלי להתבסס רק על תקנות שעת חירום שפגעו בהליך הדמוקרטי התקין. כדאי לנצל זאת.

ה"כאוס" הפוליטי שנוצר הביא לשימוש בכלים פרלמנטריים נוספים שספק אם לפני שנתיים היו מאמינים באפקטיביות שלהם. כך למשל, מליאת הכנסת בימי רביעי מאפשרת להעלות נושאים שונים להצבעה, בין היתר כאלה שהינם שנויים במחלוקת אידאולוגית או חברתית, מבלי שוועדת שרים לענייני חקיקה מחויבת לדון בהם.

בעוד שכל מפלגה מנסה לשמור על האינטרסים שלה ו"למשוך לכיוונה", ובהנחה שאיום הבחירות קרוב מתמיד, ניתן לקדם חקיקה שנויה במחלוקת ולעלות על נס שיח ציבורי חשוב. בכנסת ה-23 לדוגמה, העביר ח"כ צבי האוזר את חוק "משאל עם" בקריאה טרומית וזכה לנקודות אידאולוגיות נוספות בימין, ובדומה לו העבירו יו"ר מרצ את חוק "טיפולי ההמרה", וסיעת כחול לבן את "חוק יסוד השוויון" בקריאות טרומיות.

בניית אסטרטגיה רגולטורית - תקשורתית עבור כל ארגון ועסק צריכה להיעשות בצורה עקבית תוך תכנון מהלכים לטווח הארוך ולטווח הקצר. הכאוס הפוליטי יוצר חלון הזדמנויות גם לשיח תקשורתי ענף אשר אינו נפרד מקידום רפורמות והליכים רגולטוריים. השיח הציבורי והתקשורתי, בדבר נושאים שנויים במחלוקת, במיוחד לאור משבר הקורונה, מתגבר, ויכול לשמש זרז לקידום הליכים פרלמנטריים משמעותיים בהמשך. לפני ש"גוזרים את הקופון" בהמשך הדרך, מומלץ כבר עתה לתכנן את המהלכים בצורה אופטימלית ומושכלת.

הכותבת הינה מייסדת ומנכ"לית חברת 'רגולטור יועצים בע"מ' העוסקת באסטרטגיה רגולטורית, קשרי ממשל, לובינג וייעוץ תקשורתי לגופים שונים