המיזם שנלחם במכה העולמית של הפלות לא בטוחות

בכל שנה בחמש השנים האחרונות בוצעו בעולם, בממוצע, 73.3 מיליון הפלות מלאכותיות, כך לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי. אחת מכל שלוש התבצעה באופן מסוכן, וזה קורה במיוחד במדינות מתפתחות. מדובר אמנם בשיפור לעומת ההערכות מלפני עשור - אז אחת מכל שתי הפלות נעשתה בסיכון, אולם עדיין התמותה כתוצאה מהפלות כאלה גבוהה, כ-68 אלף נשים בשנה. למעשה, זהו הגורם המוביל בעולם לתמותת אמהות. כ-7 מיליון נשים מאושפזות בבתי חולים בכל שנה בעקבות הפלה מלאכותית.

נגישות לאמצעי מניעה יעילים, בטוחים ונוחים הייתה יכולה למנוע את הסיבוכים הללו, ובכך עסקה הכתבה "היום שאחרי הגלולה" שפורסמה במוסף G של גלובס. כיום, לנשים רבות אין נגישות לאמצעי מניעה מתאימים, ולפעמים הם גם כושלים. התוצאה: כמחצית מההריונות בעולם אינם רצויים.

צמרת פירסט, מהמייסדות של חברת CIRC שפיתחה מכשיר רפואי נגיש למילת מבוגרים ללא ניתוח, במטרה למנוע את התפשטות האיידס באפריקה, שואפת עכשיו להנגיש הפלות בטוחות לנשים ברחבי העולם. היא הצטרפה לקבוצת נשים מארה"ב שאימצה אסטרטגיה ייחודית. 

תרופה לא מושגת: מי מחליט מה נשים יקבלו

לדברי פירסט, כמי ששיווקה מכשיר רפואי באפריקה, היא הייתה עדה למחיר הקשה שגובות ההפלות המלאכותיות. לכן, כאשר פגשה קבוצת אקדמאיות מקליפורניה שהחליטו לפתור את הבעיה הזאת במודל ייחודי, היא החליטה להצטרף אליהן.

"הפלה שמבוצעת נכון ובשלב מוקדם של ההיריון היא אחד ההליכים הכי בטוחים ונטולי סיכונים שיש", אומרת פירסט. "ובכל זאת נשים פוגעות בעצמן ונכנסות לסחרור רפואי. אם גברים היו נכנסים להריונות לא רצויים, אני בטוחה שאפשר היה לעשות הפלה בכספומט", היא אומרת.

הבעיה חמורה במיוחד באפריקה, אבל היא קיימת לא רק שם. "גם במדינות שבהן מותר לכאורה להפיל, לא מביאים בחשבון את הסטיגמה, את הצווים הדתיים, את הנגישות הפיזית לקליניקות". מעבר לכך, אומרת פירסט, "יש מדינות שבהן אישה שתבקש להפיל משום שנאנסה על ידי בעלה, לא תותר לה הפלה כי זה במסגרת נישואים".

חלה התקדמות מסוימת בתחום, לאחר שנוספו לכלים הכירורגיים להפסקת הריון אמצעים תרופתיים בטוחים יחסית. אבל גלולות להפסקת היריון אינן הפתרון כולו. "כדי לקבל מרשם חייבים לעבור דרך ועדה מטעם המדינה או ועדה שרירותית במקומות נידחים. לא חסרים שומרי סף".

  

במדינות מסוימות, בית המרקחת אינו חייב להחזיק את המוצרים האלה אם הדבר נוגד את צו מצפונו. זה אומר שנשים יוכלו להשיג את הגלולה רק במרחק של שעות נסיעה. "זה כמו לומר 'לכל אחד יש זכות לשתות מים אבל כל בקבוק עולה מאות שקלים".

גלולה בתחפושת: הפתרון שנולד בהאקתון 

פירסט נתקלה בגישה רעננה לפתרון הבעיה בהאקתון שבו השתתפה כמנטורית מטעם ארגון Grand Challenges, שיזמו קרן ביל ומלינדה גייטס, ממשלת ארה"ב וממשלת קנדה במטרה לחפש פתרונות לאתגרים הבוערים של האנושות. "קבוצה אחת הרשימה אותי במיוחד והשקעתי בהן. ביקשו שאעבור מתפקיד מנטורית לחברת צוות, והמארגנים אישרו לי".

חברות הצוות בנו את אסטרטגיית הפעולה שלהן לאחר שזיהו הבדל בנגישות לשתי תרופות המשמשות יחד להפלה מלאכותית - תרופה ראשונה שמכינה את הרחם להפלה (מיפפריסטון), והשנייה שגורמת הפלה בפועל (מיסופרוסטול). התרופה הראשונה נגישה משום שיש לה עוד אינדיקציות. השנייה מיועדת רק להפסקת היריון, ואותה אי אפשר להשיג בכל בית מרקחת. 

"אם התרופה השנייה תשמש לעוד אינדיקציות, בתי המרקחת יהיו מחויבים להחזיק בה וכך נוכל לייתר את תפקידם של שומרי הסף, מלבד הרופא, שלא לדבר על כך שנחסוך מאישה את ההתמודדות עם הסטיגמה השלילית", אומרת פירסט.

 צמרת פירסט / צילום: נירי גתמון

הפרויקט של הצוות נקרא AAID - Abortificant AI Discovery. "מדובר בכלי בינה מלאכותית שמטרתו לסרוק את כל החומרים הקיימים והנגישים בשוק, כולל תרופות קיימות וחומרים שאינם תרופתיים, ולזהות איזה מהם יכול להיות תרופה בהפסקת היריון". 

שמות המשתתפות האחרות בקבוצה נותרים חסויים, משום שהן חוששות מאיומים על חייהן. אפשר רק לומר שהן אקדמאיות מאוניברסיטה מובילה בקליפורניה. "בארה"ב הורגים רופאי הפלות", אומרת פירסט, שכרגע משמשת גם כדוברת הקבוצה. הצוות זכה ברבע מיליון דולר בהאקתון. "ועוד לפני שהכריזו פומבית על הזכייה, כבר העבירו לנו את הכסף, כדי שנוכל למהר להתחיל לעבוד".

בימים אלה הקבוצה עסוקה בעיקר בשריון גישה למאגרים שונים של חומרים כימיים פעילים, כדי לסרוק אותם באמצעות המערכת. אלה יכולות להיות תרופות מרשם, תרופות ללא מרשם וגם חומרים מהרפואה האלטרנטיבית.

יותר נגישות יותר הפלות? מה אומר ניסיון העבר 

האם אין חשש שאם התרופות יהיו נגישות מדי, אפשר יהיה לקחת אותן בלי לעבור דרך הרפואה הממוסדת?
"אני לא קובעת מדיניות, אני רוצה קודם כול להנגיש. המטרה היא שההפלות כן ייעשו בפיקוח רופא, אבל שיהיה קל יותר לקנות את המוצרים בבתי המרקחת, שהרוקח לא יוכל לסרב לכך, ושהמוצר יימצא בשכונה שלי ושלא יהיו חסמים מיותרים. ארגון הבריאות כבר הוכיח מחקרית שמניעת טיפול 'רשמי' מאישה שלא רוצה בהיריון לא תמנע ממנה לנקוט כל צעד, מסוכן ככל שיהיה, להפיל. מה הרווחנו ממניעת הבחירה מאותה אישה?"

פירסט מציינת שהחשש מעלייה בהתנהגות מסוכנת בעקבות הנגשת פתרונות רפואיים לא התאמת במקרים אחרים דומים. "כשניהלתי את CIRC אמרו לי שגברים שיעברו מילה ירגישו אשליית ביטחון. זה עבד דווקא הפוך. כדי לעבור את ההליך אנשים עוברים תהליך שבו הם בעצם מכירים בסיכון שבו הם נמצאים ובסופו של דבר הם יותר זהירים. זו יכולה להיות גם ההזדמנות כאן - לשלב הסברה על מין בטוח ותכנון משפחה". 

CIRC, שהוקמה ב-2009 ופעלה עד 2020, העריכה שהמוצר שלה מנע כ-250 אלף מקרי מוות. המכשיר שלה קיבל את אישור ה-FDA וזכה לקידום ותמיכה על ידי ממשלת ארה"ב, קרן ביל ומלינדה גייטס, וארגון הבריאות העולמי. שנים לאחר שפירסט כבר לא הייתה מעורבת בחברה, התגלו כמה מקרי זיהום שנקשרו בשימוש במכשיר, בין היתר זיהום בטטנוס (רוב מדינות אפריקה אינן מחסנות), וכך החל תהליך שהוביל בסופו של דבר לסגירת החברה, אף שמנהליה טענו שהתועלת עולה משמעותית על הסיכון, ושהוא אינו שונה מהסיכון בכל שיטה של מילה.

איך העבודה שלך ב-CIRC השפיעה על המיזם החדש?
"אחרי שנים בשטח באפריקה, בקליניקות שכוחות אל, ראיתי דברים קשים. בכל מדינת רואנדה היו 582 רופאים ו-2 אורולוגים ל-11 מיליון תושבים. במדינה מערבית מתוקנת, אנחנו לא יכולים לדמיין את ההשלכות. הכול בידי אחים ואחיות עם השכלה רפואית מינימלית. זה סוג של פשע לדעת מה שאני יודעת ולא לפעול להנגשת פתרונות. יש מדינות שבהן נערה שנכנסה להיריון לא יכולה ללכת לבית הספר - זה מכניס אותן ישר למעגל העוני. ילדים מהיריון לא רצוי, בסבירות גבוהה יותר ייכנסו למעגל הפשע". 

בישראל, הנחשבת מפותחת בהנגשת אמצעי מניעה, מתבצעות כ-20 אלף הפלות בשנה ומספר דומה של הפלות לא חוקיות. אבל לדברי פירסט, ישראל אינה יעד ראשון למיזם. המוצר החדש, אם אכן יימצא, מיועד למדינות מתפתחות, וגם ארה"ב על הכוונת. "ביומו הראשון לתפקידו כנשיא, חתם דונלד טראמפ על אמנה שמונעת מתן כספי סיוע אמריקאיים לארגונים שעוסקים בתכנון משפחה והנגשת הפלות", אומרת פירסט. כעת הנשיא ג'ו ביידן מבטל את הצעדים שנקט טראמפ בנושא הזה ומוביל רוח שונה לגמרי, אבל יש עדיין מדינות בארה"ב שרוצות לאסור על הפלות שוב.

צמרת פירסט 

בת 50 מייסדת שותפה ונשיאת מיזם AAID להנגשת הפלות באמצעים תרופתיים, מרצה בינלאומית ומקדמת חדשנות ויזמות בארגונים ● בעלת תואר ראשון במינהל עסקים מהמכללה למינהל ● הייתה ממייסדי חברת CIRC שפיתחה מכשיר לביצוע מילה לא כירורגית כאמצעי למניעת איידס באפריקה והקימה שורה של מיזמים חברתיים בארה"ב לפיתוח זהות ישראלית ויהודית