הביטקוין שובר שיאים: מה צריך לדעת לפני שמממשים

לאחרונה חצה הביטקוין לראשונה את רף ה-60 אלף דולר ליחידת מטבע (מאז הוא ירד מעט, וכיום שערו עומד על כ-57 אלף דולר למטבע), דבר שהוביל ישראלים רבים לממשו לכסף מזומן. למהלך הזה, כמו גם להמרה של כל מטבע דיגיטלי אחר, יש השלכות מס, ולא כולם מודעים אליהן.

עמדת רשות המסים באשר למיסוי הפעילות באמצעי תשלום דיגיטליים פורסמה לפני מספר שנים, ולפיה מטבע דיגיטלי הנו "נכס" ולא "מטבע" ולכן מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.

בשנים האחרונות סימנה הרשות את זירת הקריפטו והחלה לדרוש מפעילים בזירת המטבעות הדיגיטליים מידע על הנכסים הדיגיטליים שברשותם כמו ביטקוין, את'ריום, ריפל, קאש, EOS וקרדנו.

פקידי השומה ברחבי הארץ שיגרו מכתבי דרישות למחזיקי המטבעות שמטרתם בירור חבות המס של אותם פעילים ופתיחת תיקי "עסק" לפעילים בזירה במקרים הרלוונטיים, ורגע לפני המשבר, נפתחו עשרות תיקי מס הכנסה לפעילים בזירת המסחר וההשקעה במטבעות דיגיטליים.

הזינוק של הביטקוין בשנה האחרונה, לצד העובדה שקופת המדינה מרוקנת ויש צורך במילויה, מחזירים כעת את הפעילות בזירה הזאת אל הרדאר של רשות המסים. אז מה צריך לדעת כדי לא להסתבך עם הרשות?

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', עונה על השאלה עם שישה טיפים שחייבים לדעת לפני שממירים מטבע דיגיטלי.

הטיפ הראשון: להבין מתי המרת מטבע דיגיטלי תחשב לעסק?

עמדת רשות המסים בישראל, קובעת כאמור כי מימוש ביטקוין כמו גם כל מטבע קריפטוגרפי אחר, יחשב כמס כרווח הון החייב בשיעור מס של 25%. עמדה זו אומצה ע"י בית המשפט בישראל.

אולם, יתכנו מצבים שבהם הרשות תטען שהמרת המטבע מהווה התנהלות עסקית ולכן תמוסה בשיעורי מס גבוהים יותר שיכולים להגיע ל-45%. "מקום שבו אדם מבצע עסקאות קריפטוגרפיות רבות ובהיקפים גבוהים, ולעיתים אף במקום שבו האדם כרה את המטבעות, יראו בו כמי שהפיק הכנסה מעסק החייבת בשיעור מס שולי, ולפיכך תהא גם חשיפה לא מבוטלת לתשלום מע"מ", אומרת עו"ד גוז-לביא.

אז שימו לב להיקף הפעילות שלכם, כי הוא עלול להכפיל את היקף המס.

הטיפ השני: להבין מתי מתרחש אירוע המס, והאם ניתן לקזז הפסדים?

אחת השאלות שנשאלות בהקשר לרווחים מהמרת מטבע דיגיטלי היא מתי חלה חובת תשלום המס. עו"ד רחלי גוז-לביא מסבירה, כי "מאחר וככלל רווחים ממימוש מטבעות קריפטוגרפיים מטופלים כרווח הון, אירוע המס יתגבש רק בעת מימוש המטבע לכסף / שווה כסף.

כלומר, בעת רכישת המטבע כמו גם לאורך תקופת ההחזקה בו, לא יתגבשו אירועי מס, וזאת בדומה לרכישה והחזקת במניות הנסחרות בבורסה".

 עו"ד ורו"ח רחלי גוז לביא / צילום: אייל טואג

אבל כמו שלכל מטבע יש שני צדדים, גם למיסוי הביטקוין יש צד נוסף: הצד של קיזוז ההפסדים. "במימוש מטבע קריפטוגרפי שהניב רווח למחזיק בו, ניתן לקזז הפסדי הון אחרים השמורים לנישום, דוגמת הפסד מניירות ערך או מהפסד ממכירת מקרקעין. כמובן, שהטיפול יכול להיות הפוך, והחזקה הפסדית במטבע קריפטוגרפי תקוזז כנגד רווחי הון אחרים ו/או משבח מקרקעין".

הטיפ השלישי: להקפיד על חובת דיווח בישראל

אל חובת תשלום המס על רווחי המרת המטבע הדיגיטלי נלווית חובה לדווח באופן אקטיבי על אירוע המס לרשות המסים. אי דיווח עלול לסבך את בעל הארנק הדיגיטלי עם רשות המסים, ואף להוות עבירה.

"בשונה מגופים מוסדרים בשוק ההון דוגמת הבורסה, שעליהם חלים כללים ברורים בדבר ניכוי המס במקור בעת מימוש המניה, במכירת מטבע קרפיטוגרפי מדובר בפעולת דיווח המטילה את מלוא האחריות על הנישום", מסבירה עו"ד גוז-לביא.

חובת הדיווח חלה על כל תושב ישראל, והשאלה היכן הומר המטבע (בבורסה הרשומה אונליין בחו"ל) לא רולונטית. לדברי עו"ד גוז-לביא, "תושב ישראל המבצע עסקת ביטקוין באמצעות ארנק דיגיטלי הרשום בישראל ו/או מחוץ לישראל, יצטרך לדווח בישראל תוך 30 יום לפקיד השומה אודות העסקה שביצע".

הטיפ הרביעי: למה לא כדאי לאחר בתשלום המס

לאחר בתשלומי מס זה אף פעם לא רצוי. החוק קובע סנקציה על איחורים. במקרה של מטבעות קריפורגרפיים, אי תשלום מס במועד נושא ריבית של 4% צמודה לשנה. "כלומר, אם מומש מטבע בפברואר יש לשלם את המס עד מרץ. לכן, מי שעושה מימושים גדולים ברווח גבוה בתחילת השנה ולא ישלם את המס במועד יצטרך לשלם את המס צמוד למדד ונושא ריבית גבוהה בשיעור של 4%", מסבירה גוז-לביא.

הטיפ החמישי: מה קורה כשהבנק חוסם את הפקדת הרווחים?

בעלי מטבעות קריפוטגרפיים רבים שמימשו אותם נתקלו בשנים האחרונות בבעיה להפקיד אותם בחשבון הבנק שלהם בישראל. המצב הזה, המשתנה לאט לאט, ועלול להוביל למצב שבו לא ניתן לשלם את המס בעבור רווחי המרת המטבע.

לדברי עו"ד גוז-לביא, "נכון להיום אין הלימה בין דרישת רשות המסים הנוגעת לדיווח העסקה ולתשלום המס, ובין עמדתם של הבנקים שנוסף לרגולציית המיסוי חלה עליהם רגולציה נוספת ונפרדת הקשורה באיסור הלבנת הון.

לפיכך, קורה לא אחת שאדם מימש את ההחזקה הקריפטוגרפית בחשבון בנק מחוץ לישראל, אך הוא מנוע מלהזרים את הכסף לחשבון בישראל וכפועל יוצא מכך הוא אינו יכול לשלם המס. בכל מקרה יש לבחון את הפתרון הרלוונטי לסיטואציה הייחודית וזאת תוך התעמקות במקור הכסף, באסמכתאות שיש בידי המוכר מהיכן יצאו כספי ההשקעה וכיוצא באלה".

הטיפ השישי: לבחון השלכות מיסוי נוספות

לפעילות בזירת הקריפטו ישנן השלכות מיסוי נוספות, שמתבררות במצבים ספציפיים. כך למשל, מסבירה עו"ד גוז-לביא, כי "מחזיקים במטבעות קריפטוגרפיים שבוחרים להעמידם כהלוואה, יכולים להיות זכאים לתשלום מס מופחת בשיעור של 15% בגין הריבית שיקבל. זאת, משום שמטבע קריפטוגרפי הינו 'נכס' לצרכי מס ולא 'מטבע' (FIAT), ולפיכך ניתן לטעון כי מדובר בהלוואה שאיננה צמודה למדד ומשכך היא תתחייב בשיעור מס של 15% בלבד".

אם הפעילות שלכם מורכבת יותר ממכירה ורכישה של מטבעות, רצוי לבחון היבטי מיסוי נוספים, שלעיתים עשויים לפעול לטובת הקטנת חבות המס שלכם.