יושב הראש החדש של רשות ניירות הערך של ארה"ב (SEC) אמר למחוקקים בסוף השבוע שהם בודקים את "החתונה" בין הרשתות החברתיות למסחר המקוון, שגרמה לתנודות במניות גיימסטופ השנה.
לדברי יו"ר ה-SEC גרי גנסלר בשיחת וידאו בוועדת השירותים הפיננסים של בית הנבחרים, הרשות בודקת אם להטיל מגבלות חדשות על אפליקציות מסחר המשתמשות בטכנולוגיה כדי לעודד אנשים לסחור במניות וניירות ערך.
לדבריו, האפליקציות שעושות "גיימיפיקציה" של המסחר - על ידי שימוש בגרפיקה מושכת ועל ידי מתן בונוסים על ההחלטה לסחור - עשויות לעודד מסחר תכוף שהתוצאה שלו למשקיעים תהיה גרועה.
גנסלר אמר גם שהרשות תבחן ביצוע שינויים רגולטוריים בתגובה לפיצוץ של קרן ארכגוס במרץ. הימורים המונעים במינוף שביצעה קרן ההשקעות המשפחתית הלא מפוקחת של איש קרנות הגידור הוותיק ביל וואנג, הובילו להפסדים של יותר מ-10 מיליארד דולר בכמה בנקים מובילים.
אפליקציית רובין הוד. הרשות תבחן שינויים בפיקוח על יישומוני המסחר / צילום: Shutterstock, Wachiwit
צירים רפובליקאים שאלו את גנסלר אם ה-SEC מתכוונת לעשות מאמצים לדרישת גילויים מפורטים יותר מחברות ציבוריות לגבי סיכונים הקשורים לשינוי האקלים. כמה רפובליקאים אמרו ששינוי האקלים לא חייב להיות נושא מרכזי אצל כל חברה. גנסלר אמר שהרשות כנראה תציע כללי גילוי מעודכנים לאחר שתסיים לשקול את עמדות הציבור.
המראה מתמרץ מסחר
בדבריו בנוגע ל"גיימפיקציה" אמר גנסלר שהרבה מכללי ההגנה על משקיעים נוסחו לפני שהמסחר נע לכיוון של פלטפורמות מקוונות, שהן מושכות מבחינה ויזואלית וקלות לשימוש. השימוע נקבע לאחר שעלייה במסחר היומי, על ידי שימוש באפליקציות כמו של חברת רובין הוד, העלה את מחיריהן של כמה מניות, כולל מניות גיימסטופ ומניות AMC הרבה מעל הסכומים בהן נסחרו בדצמבר.
"ה-SEC חייב להישאר קשוב לשינויים הטכנולוגיים המהירים ולהיות מוכן לעדכן כללים", אמר גנסלר. "אם לא נתמודד עם זה עכשיו, קהל המשקיעים, מי שחוסכים לפרישתם ולהשכלה עשויים לשלם את המחיר בהמשך".
רובין הוד הסירה מהאפליקציה שלה "קונפטי" דיגיטלי, לאחר ביקורת שהוא שימש לגיימיפיקציה של ההשקעות. בחברה טוענים מנגד שהיא לא עושה גיימיפקציה של המסחר אלא משתמשת בטכנולוגיה על מנת להוריד חסמים להשקעות.
חלק מהמסחר בגיימסטופ מוקדם יותר השנה תודלק על ידי אפשרויות ההימור של המשקיעים. הפלטפורמות המקוונות הפכו את התהליך של התאמה למסחר באופציות לפשוט יותר. מחוקקים תהו אם חברות כמו רובין הוד לא הופכות את ההשקעה באופציות, שניתן להשתמש בהן ליצור אסטרטגיות שחלק מהמשתמשים אולי לא מבינים עד הסוף, לפשוטה מדי עבור משתמשים שהם משקיעים טירונים.
"האם יש גבול עד איפה אנחנו צריכים או לא צריכים לתת לשוק ללמוד לקח בעצמו?" שאל חבר בית הנבחרים ג'ים היימס (דמוקרט מקונטיקט), וציין את המקרה של אלכס קרנס סטודנט בן 20 מנברסקה שהתאבד בשנה שעברה לאחר שצבר הפסדים גדולים במסחר באופציות ברובין הוד.
"רבים מהמוצרים האלה זמינים באופן ישיר בלי שום תיווך", אמר רוברט קוק, מנכ"ל הרשות הרגולטורית של תעשיית הפיננסים, שהעיד גם הוא בפני ועדת בית הנבחרים. "אנו צריכים לחשוב האם החוקים הקיימים צריכים לשקף את השינויים בטכנולוגיה".
גיימיפיקציה במסחר באופציות מטרידה במיוחד בהתחשב בסיכונים שיש בכך למשקיעים, אמר גנסלר בהמשך השימוע. "זה יכול להיות יותר קטלני באופציות", אמר.
יותר מדי כוח
גנסלר, בעברו בנקאי מקבוצת גולדמן סאקס, ששימש גם יו"ר הרשות האמריקאית לפיקוח על חוזים עתידיים (CFTC) בממשל אובמה, הוסיף שה-SEC בוחנת אם לכמה מהחברות הסיטונאיות מפעילות הבורסות המוכרות יש יותר מדי כוח בניהול פעולות מסחר. חברות כאלה כמו רובין הוד או TD Ameritrade, משלמות לבורסות על הזכות לבצע את פעולות המסחר עבור לקוחות הבורסות.
המערכת, המוכרת בשם תשלום עבור הזרמת עבודה (payment for order flow), נמצאת כבר זמן רב תחת עין הרגולטורים בגלל ניגוד עניינים, בין היתר, סביב הסוגיה האם הבורסות מקבלות עידוד להגדיל את הכנסותיהן במקום לוודא שהלקוחות מקבלים את המחיר הטוב ביותר עבור פעולת מסחר.
החברות הסיטונאיות אומרות שהשוק תחרותי ושהן לא קובעות את התעריפים שהן משלמות לבורסות. המערכת גם מביאה באופן כללי מחירי מניות טובים יותר לסוחרים יומיים ממה שהיו מקבלים בשוק המניות.
שוק החברות שבאמצעותן מתקיים המסחר בבורסה נעשה יותר ריכוזי בשנים האחרונות, והחברות Citadel Securities ו-Virtu Financial כרגע שולטות בו, לעומת חברות אחרות העוסקות בניהול פקודות מסחר של סוחרים אינדיבידואלים.
בשימוע בשבוע שעבר, השווה גנסלר בין הריכוזיות בשוק התשלום עבור הזמנת מניות בקרב סוחרים יומיים לדומיננטיות שיש לכמה חברות אינטרנט בחיפושים מקוונים ומסחר מקוון. "ההיסטוריה והכלכלה מראות שריכוזיות יכולה גם להביא לשוק שברירי, לפגוע בתחרות בריאה ולצמצם את החדשנות", אמר גנסלר.
גנסלר אמר שביקש מצוות ה-SEC להכין המלצות להגדלת הדיווח הציבורי על מכירות שורט וכן על כל המעטפת התומכת בתחום זה של הלוואת מניות, שאינה שקופה. מכירת שורט היא הנוהג של הלוואת מניות ומכירתן תוך ציפייה שניתן יהיה לקנות אותן בחזרה בשלב מאוחר יותר במחיר נמוך יותר.
חלק מהתנודות במחיר מניית גיימסטופ השנה קרו בגלל שורט סקוויז (Short Squeeze), מצב בו המחיר העולה של המניה גורם למשקיעים דוביים לקצץ בהפסדים ולקנות בחזרה מניות שמכרו במכירת חסר, ואז מה שקורה הוא שמחיר המניה עולה עוד יותר. קרנות גידור היו בין המשקיעים שהימרו נגד גיימסטופ, ומשקיעים יומיים המתקשרים דרך פלטפורמות כמו פורום WallStreetBets ברדיט התגאו בכך שהמסחר השורי שלהם מעניש את מנהלי ההשקעות הממוסדים.
בהתייחסותו ל"ארכגוס", אמר גנסלר שביקש מאנשי ה-SEC לבדוק אפשרות של יותר שקיפות לגבי החלפת החזר מקסימלי (total return swap), סוג של חוזה נגזרת ששיחק תפקיד מפתח בהתרסקות של הקרן. "ארכגוס" השתמשה בחוזים מסוג זה על מנת לצבור אחזקה עצומה בחברות רבות. כמו ViacomCBS וענקית האינטרנט הסינית Baidu. בפועל היו בידי "ארכגוס" כ-25% מכמה חברות.
על ידי שימוש בהחלפות במקום פשוט לרכוש מניות, יכלה ארכגוס לבצע הימורים גדולים אך לשלם מראש מעט וכך לעקוף את דרישות הגילוי של ה-SEC לגבי בעלות משמעותית, שמשקיעים גדולים בחברות צריכים לעשות. כללי הגילוי הקיימים מסתמכים לרוב על זה שהמשקיעים יהיו בעלי המניות, מה שנותן להם זכות להצביע בנושאים תאגידיים.
"אפילו אם לא היה להם הקול, זו מערכת חשובה של חשיפות", אמר גנסלר. "יש השלכות סיסטמיות. אנחנו חייבים ללמוד לקחים אפילו כשהמערכת מחזיקה מעמד, ולעדכן את הכללים שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
