בירת ההייטק החדשה? מיליון מ"ר לתעסוקה מתוכננים בירושלים

ירושלים, בירת ישראל, לא מיצתה את הפוטנציאל שלה בכל מה שקשור לשטחי תעסוקה. ההיגיון הוא פשוט: בעיר מתגוררת 10% מאוכלוסיית המדינה בשעה שיש בה רק 7% מהעסקים. יש בה כמיליון תושבים, עשרה מוסדות להשכלה גבוהה, משרדי ממשלה, חברות הייטק, רכבת כבדה, רכבת קלה, ובכל זאת, היא לא נחשבת ליעד מבוקש בקרב עסקים.

על פי נתונים של מכון גיאוקרטוגרפיה, בעיר ירושלים יש 3 מיליון מ"ר לתעסוקה, מהם 1.94 מיליון מ"ר משרדים, שירותים ומסחר, והיתר לתעשייה ומלאכה. שוק התעסוקה בירושלים הוא שוק מקומי יחסית, לצד כמה תאגידים טכנולוגיים בינלאומיים ומאות סטארט־אפים.

באזורי התעסוקה בירושלים מועסקים כ-343 אלף איש, ש-75% מהם חיים בעיר. עד המחצית השנייה של העשור ניתן להצביע על כ-1.1 מיליון מ"ר בשלבי תכנון. מהם ימומשו כ-400 אלף מ"ר.

התעסוקה המודרנית בירושלים מרוכזת במוקדי התעסוקה בהר חוצבים, במרכז העיר, בקריית הממשלה בגבעת שאול ובתלפיות - בשני האזורים האחרונים גובשה תוכנית אב להעצמת סקטור המשרדים ושילוב מגורים. בנוסף, ישנם גנים טכנולוגיים במלחה ובגבעת רם ופארק ביומד בעין כרם. בצידו המערבי של קמפוס גבעת רם נבנה פארק הייטק - הוג’יטק, וקיימת תוכנית נוספת לפיתוח פארק טכנולוגי בפסגת זאב.

 מנכ"ל אינטל פט גלסינגר (מימין) ואמנון שעשוע, בבניין החדש שנבנה למובילאיי בהר חוצבים בירושלים / צילום: דוברות אינטל

תוכנית הדגל של ירושלים היא "שער העיר", שמציעה פיתוח רובע עירוני עסקי בכניסה המערבית של העיר, בין בנייני האומה לתחנה המרכזית. הפרויקט מתפרס על פני כ-220 דונם, וכולל כ-24 בניינים בייעודי תעסוקה, מלונאות, מוסדות תרבות, מסחר. הפרויקט ייהנה מנגישות הכוללת את התחנה המרכזית, רכבת ישראל ושלושה קווי הרכבת הקלה. עד כה נמצאים בשלבי תכנון שונים שלושה פרויקטים: מתחם בליליוס, שערי צדק ומתחם K.

בתקופה האחרונה אושרו גם תוכניות לפיתוח אזורי תעסוקה במזרח העיר: 90 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, תעשייה קלה ומלאכה ומסחר בשכונת אום טובא, 210 אלף מ"ר במשולש עטרות ו-90 אלף מ"ר בעיסאווייה.

מי יעבוד בכל אזורי התעסוקה הללו?

נועם כהן, מנהל המחלקה הכלכלית של מכון גיאוקרטוגרפיה, סבור שיצירת שטחי תעסוקה נוספים אינה מספיקה: "בירושלים ייבנו בשנים הקרובות כמיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים. זה מספר גבוה לכל הדעות ובטח ביחס לעיר שבה הבנייה לשימושים אלו עד לשנת 2018 הייתה מוגבלת מאוד.

  

"עם זאת, יש שלושה סימנים מעוררי תקווה לשינוי, בהם שניים שמונעים על ידי המגזר הציבורי: כניסה דרמטית של קבוצות יזמיות משמעותיות בתחום התעסוקה לעיר, הקמת רובע שער העיר שהמימוש שלו כבר החל, וכן המשך מעבר של משרדי ממשלה לבירה. הדיור הממשלתי נכון להיום הוא שחקן מוביל מבחינת הביקוש בירושלים והוא מהווה קהל מטרה חשוב של היזמים אבל הוא לא מספיק, והם צריכים לעודד צמיחה אורגנית של עסקים מהעיר ולמשוך עוגנים נוספים במגזר ההייטק והשירותים העסקיים (בתמיכת תוכניות ממשלתיות).

"לדעתי, יש צורך בנוכחות והתערבות של עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים במינוף ובשימור עתודת מועסקים אקדמאיים שיהוו את כוח העבודה הנדרש ואת הטאלנטים, שאותם התאגידים כיום מאתרים בעיקר בתל אביב ובסביבתה.

"למעורבות אגרסיבית של העירייה, הרל"י וגורמי אקדמיה וממשל בשיתוף עם היזמים, תהיה השפעה מכרעת על הצלחת האכלוס של השטחים המתוכננים בעיר בכל מוקדי התעסוקה שיוכלו להצעיד את העיר להיות גורם משמעותי בשוק התעסוקה בישראל".

ראש העירייה: "נהיה בירת ההייטק"

משה ליאון, ראש העיר ירושלים: "החזון שלי הוא פשוט - חיזוק ירושלים על ידי בניית כמה שיותר יחידות דיור. הבנייה של הרכבת הקלה נותנת לנו אפשרות לבנות הרבה יחידות דיור. לא נשארו הרבה שטחים פתוחים בירושלים ולכן הרוב מבוסס על התחדשות עירונית. על מנת שיבואו זוגות צעירים לירושלים אנחנו חייבים לבנות מיליוני מ"ר של תעסוקה. בימים אלה נבנים מיליון מ"ר בכל רחבי העיר. המטרה שלנו היא להביא לפה הייטק, כי אני רוצה להיות בירת ההייטק של מדינת ישראל. אני מאמין שגם תעסוקה, גם דיור, וגם מערכת חינוך, שהיא באחת הרמות הגבוהות בארץ, יביאו את ירושלים לרמות שלא הכרנו".

 משה ליאון / צילום: Associated Press, Francois Mori

לליאון חשוב להדגיש שהרצון להגדיל את היקף המבנים לתעסוקה בעיר לא נובע אך ורק מהשאיפה להגדיל את ההכנסות מארנונה: "ההבדל בין ירושלים לבין מרכז הארץ הוא שבירושלים באמת חסרים מיליוני מטרים של תעסוקה. הכוונה היא לא להגיע לרמה של מרכז הארץ, אלא להגיע לאחוז סביר".

משרדי הממשלה בחלקם מתעלמים בינתיים מהחוק שלפיו הם צריכים לשבת בירושלים.
"הבעיה של החזרת משרדי הממשלה לירושלים היא שלחלק פשוט אין איפה להיות, ולכן השטח שאנחנו בונים הוא כלום לעומת מה שאנחנו צריכים לבנות. אני לא עושה את זה רק בגלל הארנונה, אלא משום שהעיר חייבת לספק מקומות עבודה איכותיים, שלא יהיו מבוססים על תיירות או משרדי ממשלה".

איזה יתרון יחסי יש לכם על אירפורט סיטי, מודיעין או בית שמש? למה שחברות הייטק יעברו לירושלים?
"בניגוד למקומות האלה, בירושלים יש את חוק עידוד השקעות הון. חברות הייטק משלמות פה 50% מס ממה שמשולם במקום אחר. יש לנו יתרון יחסי ענק בכל מה שקשור להייטק. בנוסף לכך, הארנונה שלנו נמוכה הרבה יותר כשמדובר בתעשיית הייטק. וחוץ מזה, זה מתפתח. מהר חוצבים יצאו חברות כמו מובילאיי ואחרות".

יש טענה שאולי יהיו שטחי תעסוקה, אבל יש מחסור בכוח אדם מקצועי.
"אל תדאג. מי שאומר את זה לא מכיר את ירושלים. זאת שטחיות נוראית. יש פה אינסוף כוח אדם פנוי. ירושלים זה לא רק תושבי העיר, אלא המטרופולין, כולל גוש עציון ויישובי יהודה ושומרון".

מצוקת התחבורה: לפזר את שטחי התעסוקה

האדריכל ומתכנן הערים הוותיק גדי עירון מבקר את מדיניות פיזור שטחי התעסוקה בעיר: "בכל שכונות הלווין של העיר, רמות, גילה, פסגת זאב, שגודלן בסדר גודל עיר בינונית בישראל, אין תעסוקה. זה גורם לכך שהשכונות האלה מתות בשעות הלילה, ושאנשים צריכים לקום בבוקר ולנסוע לעבוד במקומות אחרים. כל תושב בעיר מבזבז מינימום שעה על הגעה לעבודה. ככל שממקדים ומרכזים את התעסוקה במקום אחד זה מגדיל את פקקי התנועה.

"נכון שירושלים מקדמת פריסה של רכבות קלות, אבל אלה לא יספקו את הדרישה של מרבית המועסקים. לא יקרה כלום אם יפרקו את אזור התעסוקה שמתכננים בכניסה לעיר לאזורי משנה".

הצד הפלסטיני: מה עם מגורים

אדריכלית שרי קרוניש, רכזת תחום ירושלים המזרחית בעמותת במקום, טוענת שמדיניות העירייה ביחס לתושבי העיר הערבים מפלה ואינה הגיונית: "בשנים האחרונות מקודמות תוכניות רבות לאזורי תעסוקה בירושלים המזרחית. כך בעיסאווייה, אום טובא, לאורך הכביש האמריקאי, במע"ר המזרחי ועוד.

"כמובן שיש צורך לשפר את נושא התעסוקה בשכונות הפלסטיניות של ירושלים, אבל עיריית ירושלים נותנת את המענה למחסור בשטחי השכונות, על חשבון שטחי מגורים, ומנגד לא עוסקים גם בפתרונות של מצוקת הדיור.

"השאלה שנשאלת ברחוב הפלסטיני וגם אנחנו שואלים היא למי זה מיועד? אם במקביל לא נעשים מאמצים לפתרון סוגיית הדיור, אז שטחי התעסוקה העצומים, שעכשיו מקדמים במסלולים מהירים, יישארו ריקים".