מראשון לציון ועד לחיפה: העומסים בכבישים קופצים, ונתוני הפקקים נחשפים

בשבוע החולף נמדדה הנסועה הגבוהה ביותר מאז פברואר 2020, בערים הגדולות נרשם גידול ניכר בעומסים, והמומחים מתריעים מפני משבר מחריף • לנתיבי איילון ונתיבי ישראל יש ניטור מלא של מצב הפקקים, אבל אלו רחוקים מעיני הציבור שמצדו מעדיף את השימוש ברכב הפרטי

פקק תנועה ליד פתח תקווה. ביום חמישי האחרון נרשם בכל הערים בישראל עומס גבוה יותר בהשוואה לשבועות שלפני הקורונה / צילום: גיא ליברמן
פקק תנועה ליד פתח תקווה. ביום חמישי האחרון נרשם בכל הערים בישראל עומס גבוה יותר בהשוואה לשבועות שלפני הקורונה / צילום: גיא ליברמן

הימים האחרונים הראו באופן ברור כי בעיית הפקקים הופכת לנושא מרכזי יותר ויותר. אבל באופן מפתיע, מתברר כי בפני קובעי המדיניות והציבור עומדים כלים מצומצמים ליצירת תמונה כוללת של מפת הכבישים הפקוקים. עד כדי כך שהניטור ברובו המכריע נשען על אפליקציות הניווט.

● תקציב של 30 מיליארד שקל, ואין קופצים על תיק התחבורה | פרשנות

מנתונים שהתקבלו מחברת וויז עולה כי ביום חמישי האחרון נרשם בכל הערים בישראל עומס גבוה יותר בהשוואה לשבועות שלפני הקורונה. כך למשל, בירושלים היקף הנסועה עלה ב-13% ביחס לתקופת טרום קורונה. בראשל"צ נרשמה ביום חמישי נסועה גבוהה ב-19%, בחיפה ב-15% ובתל אביב ב-8%.

מלבד ימי חול המועד, השבוע הראשון של חודש מאי, אשר לגביו קיימים נתונים זמינים של וויז, הוא השבוע בו מספר הקילומטרים שעשו הישראלים הוא הגבוה ביותר מאז חודש פברואר אשתקד: באופן קבוע, כמות הנסועה הייתה גבוהה ב-14%-25% בהשוואה לשגרה.

בשבוע האחרון של אפריל, 11 שבועות לאחר הסגר השלישי, היקף התנועה ביחס לשבוע שלפני הסגר עמד על 106%, כך לפי נתיבי איילון.

הניטור המסווג

למרות שמומחים מתריעים שוב ושוב כי ישראל עומדת בפני משבר תחבורתי הולך ומחריף, הציבור הישראלי לא ממהר לוותר על הרכב הפרטי. בשנת 2020, עלה שיעור כלי הרכב בכבישים ב-2.5% בהשוואה ל-2019.

מהם הכלים המערכתיים לנטר את הפקקים כדי להתמודד עם התופעה? כאמור, בעיקר אפליקציות הניווט המוכרות לכולם. למרות שהתשתיות לא עומדות בקצב גידול האוכלוסייה, ושרישות ישראל ברכבות יסתיים עוד שנים ארוכות - בפני קובעי המדיניות והציבור עומדים כלים מצומצמים ליצירת תמונה כוללת של מפת הכבישים הפקוקים והחמרת התופעה. חברת נתיבי איילון וכך גם חברת נתיבי ישראל, לא מחויבות לנטר את מצב התנועה באופן השוואתי, או להציג את המידע בשקיפות ובקביעות.

 
  

חוסר שקיפות

בעוד שבתקופת הקורונה הציבור יכול היה לבדוק באופן יומיומי את מצב התחלואה - מצב התחבורה בישראל לא מובא באופן מלא. למרות שהבעיה ידועה מזה שנים, קובעי המדיניות לא העמידו לאורך השנים כלים שיציגו באופן שקוף, רציף, יומי ומפורט את המידע לציבור.

לנתיבי איילון ונתיבי ישראל קיים ניטור מלא שמתעדכן לפי שעה של המצב בכבישים. הם מנטרים באופן מלא מידע באמצעות חיישנים, ביג דאטה, והצלבת הממצאים עם נתוני וויז ואמצעים נוספים. המידע נאסף עבור ניהול התנועה, אך ללא החלטה ותעדוף מצד משרד התחבורה, נחסך מעיני הציבור שבהיעדר פתרונות ושיקוף רציף של הבעיה, סובל מפקקי ענק. בנתיבי איילון מאפשרים לציבור לצפות בתנועה באמצעות מצלמות רשת.

"מצב התחבורה החריף מאז חזרת המשק, אך לציבור, ואולי אף למקבלי ההחלטות, אין דרך לדעת בכמה. נתוני התנועה בדרכים אינם זמינים לציבור, כך שהוא אינו יכול לדעת את זמני הנסיעה הממוצעים ברכב פרטי וזמני הנסיעה בתחבורה ציבורית", אומרת מיכל גלברט, מנכ"לית פיוצ'ר מוביליטי. "מדידה של התנועה באופן תדיר ורציף ושיתוף הציבור במצב יביאו לשיפור, לצד קביעת יעדים ברורים להפחתת הגודש ומסירת דין וחשבון לציבור על העמידה בהם".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "יצוין כי כבישי הארץ היו עמוסים תמיד, פרט לשנת הקורונה בה חלו מגבלות תנועה, ואינם עמוסים כיום באופן מיוחד. בניגוד לנאמר, התחבורה הציבורית לא חזרה באיטיות לפעילות מלאה. נהפוך הוא, התחבורה הציבורית היוותה את עמוד השדרה של התחבורה במהלך שנת הקורונה, והתאימה את עצמה להנחיות משרד הבריאות במטרה לאפשר שגרת עבודה.

"באשר לטענה כי אין נתונים יומיים המנטרים את התנועה בכבישי ישראל, יצוין כי משרד התחבורה והגופים הקשורים אליו, בהם חברות התשתית נתיבי ישראל ונתיבי איילון, מנטרים באופן קבוע את נתוני התנועה ומאפשרים לציבור הכללי להיכנס אליו בכל עת".