הליך ההנפקה של מניות מיעוט של התעשייה האווירית לא מתקדם, ושר הדיגיטל דוד אמסלם הממונה על רשות החברות הממשלתיות, מצא את האשם: היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
במכתב שהגיע לידי גלובס, אמסלם מאשים את משרד היועץ המשפטי כי כבר שנתיים וחצי הוא מתמהמה במתן חוות-דעת המאפשרת את ההנפקה, תוך מתן חיסיון למקצת המידע הקשור לתעשייה האווירית. חברה המונפקת בבורסה מחויבת בשקיפות לגפי פעילותה וב-2018, לאחר שהוחלט עקרונית על ההנפקה, ראש הממשלה נתניהו הנחה הטלת חיסיון חלקי על מידע מסוים של פעילות התעשייה האווירית. החיסיון נדרש שכן מקצת הפעילות של התעשייה האווירית חשאית, ואין המדינה מעוניינת בחשיפת המידע על חלק ממערכות הנשק שלה והמדינות שעימן היא סוחרת.
בגלובס פרסמנו כי גרירת הרגליים במשרד המשפטים בסוגיית החיסיון עוררה כבר ביקורת לא מעטה בדיונים פנימיים. עד כה האשים משרד המשפטים גורמים אחרים בעיכובים, ובהם הממשלה עצמה שלא מקדמת חקיקה בנושא. אלא שאמסלם והאחרים סבורים כי אין צורך בחקיקה חדשה.
במכתב שנשלח היום למנדלבליט כותב אמסלם כי חלפו שנתיים וחצי מאז החלטת נתניהו ועדיין לא התקבלה חוות-הדעת המשפטית. הוא מציין כי הרשות לניירות ערך אישרה את החיסיון, וכי גם המסחר באגרות החוב של התעשייה האווירית הנסחרות מזה 14 שנים, מתקיים תחת החיסיון.
אמסלם מגדיר את העיכוב כאבסורדי וגורם נזק כבד לחברה. הוא מזכיר כי לפני כחצי שנה אישרה ועדת השרים להפרטה בתמיכת שר הבטחון בני גנץ את ההחלטה להנפיק מניות מיעוט של התעשייה האווירית, אך כדבריו "מדיניות זו מסוכלת בידי משרדך שמעכב ואינו מסיים את הטיפול בהליך החיסיון...ממשלת ישראטל היא הקובעת את המדיניות ולא היועץ המשפטי לממשלה".
הוא מסיים בדרישה כי מנדלבליט יסיים את העבודה בנושא לאלתר. תגובת מנדלבליט תובא לכשתגיע.
התעשייה האווירית הציגה דוחות חיוביים במיוחד של שנת 2020 עם גידול של 48% ברווח הנקי לא מעט בזכות העברת מוקד הפעילות מתחום התעופה לאמצעי לחימה. הערכות השווי של החברה הן סביב 12 מיליארד שקל ולפי זה ההנפקה הצפויה של רבע מהמניות אמורה להניב כ-3 מיליארד.
לצד זה, בינואר הודיע יו"ר הדירקטוריון הראל לוקר כי יפרוש ויעבור באופן מלא לכהן ביו"ר חברת פז. בראיון לגלובס בחודש מרץ אמר לוקר כי הצפי להנפקה הוא בסתיו וכי מדובר רק בפתרון של כל העניינים הפרוצדורלים והטכניים.
מהיועץ המשפטי נמסר בתגובה כי "תהליך יישום ההחלטה בדבר הפרטת התעשייה האווירית כולל שלבי פעולה שונים שטרם בוצעו במלואם, כמו הצורך בהשלמת צו אינטרסים חיוניים לפי חוק החברות הממשלתיות בידי השרים, באישור ועדת השרים לענייני הפרטה (בראשות השר אמסלם) וכן אישור ועדה של הכנסת. גורמי ייעוץ וחקיקה מסייעים לקדם את התהליכים הנדרשים.
"הטלת חיסיון על פרטי מידע שונים לגבי החברה היא תהליך שמתבצע מעת לעת, לפי חוק ניירות ערך בהיות החברה תאגיד מדווח, וזאת מאז שהחברה הציעה לציבור אג"ח לפני מספר שנים, לפי סעיפים 19 ו-36ג לחוק ניירות ערך. במסגרת התהליך מוצאת על ידי גורמי הביטחון תעודת חסיון לגבי המידע המסווג. לאחר מכן נדרש אישור רשות ני"ע וכן היא מובאת בידי החברה לאישור בית המשפט, כאשר היועץ המשפטי לממשלה משמש כמשיב לבקשה. בשל טיבו של הנושא לא ניתן להרחיב מעבר לכך במסגרת תגובה לתקשורת.
"לסיום, אנו מצרים על סגנון מכתבו של השר אמסלם שלא קיים טרם משלוח המכתב כל שיח בנושא עם היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.