הכלכלה שמאחורי הלחימה: חמאס שם מעצור להשקעות של מיליארדים בתשתיות הרצועה

הקשר ההדוק בין הכלכלה לאירועים המדיניים והבטחוניים עומד למבחן מאז פרוץ סבב הלחימה הנוכחי בין ישראל לחמאס. מה גרם לחמאס דווקא בעיצומה של התאוששות כלכלית למרות הקורונה, ועם גל של מיזמי תשתית בינלאומיים באישור ישראל, לסכן הכל ולצאת לסבב לחימה?

לאחרונה נחשפו בגלובס נתונים המציגים את השיפור הכלכלי ברצועה - זינוק ביצוא בעיקר בטקסטיל, במוצרים חקלאיים ובמזון מעובד, שיעור אבטלה גבוה אבל יציב, מספרי שיא של משאיות נכנסות ויוצאות במעברי הגבול ועוד. אם כך מדוע לצאת לקרב?

עוצמת ההסלמה: הכלכלה מכתיבה את גובה הלהבות

אחת הסיבות המרכזיות היא העימות הפנימי בתוך חמאס בין מוחמד דף מנהיג הזרוע הצבאית של הארגון, לבין ההנהגה הפוליטית ובראשה יחיא סינואר. דף נאבק זמן רב בגישה ה"אזרחית" של סינואר - וכעת על רקע ביטול הבחירות לפרלמנט והעימות עם פת"ח על הנהגת העם הפלסטיני, הוא סוף סוף הצליח להשליט את גישתו. הבערת השטח מציירת את חמאס כמגן העם ומוסיפה לדף נקודות בציבור הפלסטיני.

בכל מקרה, המשמעות המיידית של הלחימה כעת היא הפסקה של כל אותם מיזמי התשתית התלויים בהסכמתה של ישראל ובכסף בינלאומי. כל המדינות התורמות מעכבות את העברת הכספים נוכח ההסלמה, וכך גם הבנק העולמי. לצד זה, ישראל סגרה את המעברים לאנשים ולסחורות, וכן את מרחב הדייג בחופי הרצועה. עזה נצורה, וקריאות העזרה של תושבים וארגונים, כמו לשכות המסחר והתעשיינים, כבר מגיעות אל הרשות הפלסטינית.

ועדיין, יש מקומות שבהם הכלכלה עדיין מכתיבה את גובה הלהבות. חמאס מעדיף באופן כללי לרכז את הירי לאזור הדרום (הירי לירושלים היה מבחינתו "טעות" וחציית קו אדום) ורצון להימנע מאירוע כמו צוק איתן ולהביא לסיום האירועים תוך ימים - כדי להימנע מהרס הרצועה וחזרה לאחור.

השפעה שנייה של המצב הכלכלי היא על הגדה. הפלסטינים אזרחי הרשות ביהודה ושומרון לא מגלים רצון או נכונות לאינתיפאדה נוספת. אירועי המסגדים ושיח’ ג’ראח מתנהלים כבר כמה שבועות, והרחוב ברמאללה שכם וג’נין רגוע יחסית. יש כמה הפגנות תמיכה אבל כמעט ואין התנגשויות עם חיילי צה"ל. הסיבה העיקרית לכך היא אי-רצון להסלמה שתפגע במצב הכלכלי הסביר, ביחס לרצועה, של הפלסטינים בגדה. גורם הערכה בטחוני אומר לגלובס, כי חמאס מנסה להבעיר את השטח גם בגדה, אבל התוצאה היא מעט יותר בקבוקי תבערה, אולי נסיונות פיגועי טרור, אבל לא גיוס המונים.

  

מחר ההסלמה: הברז של הבנק העולמי לרצועה ייסגר

לרשות הפלסטינית יש הרבה מה להפסיד מהסלמה. אבל גם אפשרות למצב את עצמה כאנטי תיזה לגישת חמאס ההרסנית לכלכלה הפלסטינית. בכיר ממקורבי אבו מאזן אומר לגלובס, כי בסופו של דבר הרחוב הפלסטיני מבין שהפופוליזם הלוחמני של חמאס מביא לתוצאות קשות. "זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לרגע את המאבק בעניין אל אקצא או שיח’ ג’ראח - אבל לא מאבק התאבדותי". הבכיר התכוון בין השאר לחשש מפני עצירת תהליך החזרת המענקים והסיוע הבינלאומי שהחל בחודשים האחרונים.

קנטאן שנקר, מנהל אזורי בבנק העולמי, הגדה המערבית ועזה, האחראי על חלק חשוב מהמענקים ותכניות הפיתוח, מעביר בדיוק את המסר הזה. בשיחה עם גלובס אומר שנקר כי התקציב הפלסטיני מורכב מ-60% תרומות של מדינות וארגונים בינלאומיים, והירידה בתרומות בשנים האחרונות פגעה קשה בכלכלה הפלסטינית. שנת הקורונה החריפה את המצב ו-2020 הסתיימה בצמיחה שלילית של 11.5%.

"משבר הקורונה העמיק את התלות של הכלכלה הפלסטינית בכסף הזר", הוא אומר לגלובס. "היציאה מהקורונה דרך שיתוף פעולה עם ישראל היא המפתח העיקרי. היה שת"פ יפה במשבר, וזה קריטי שימשך. חיסון של 100 אלף הפועלים הפלסטינים הוא מבורך, אבל על ישראל לספק עוד הרבה יותר חיסונים מעודפיה. התוצאה תהיה חיובית גם לישראל".

עם סבב ההסלמה הנוכחי קצת קשה לדבר על שת"פ. בכל מקרה, לפלסטינים יש הרבה מה להפסיד כרגע, ועצירת הזרמת הכספים או פגיעה בתשתיות בעקבות מצב הלחימה תחזיר אותם חודשים ארוכים אחורה. "המנדט שלנו לבנות מוסדות שיספקו את השירותים הנחוצים לצמיחה. מהצד הממשלתי והפרטי ואנחנו דוחפים את הרשות שתפעל ליצירת סביבה נוחה לחברות בינלאומיות לפעול בתחומה".

 פגיעה ישירה ברכב באשקלון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

שנקר מציין כי מספר הצעירים הנכנסים לשוק העבודה גדל והולך, ורבים מהם בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בתחום הטכנולוגי והדיגיטלי. גם כאן סבב הלחימה מערער את ההתקדמות. "אנחנו רוצים לתת דגש על נושא הדיגיטל וההייטק, כי זה ההווה והעתיד. לכן חשוב מאוד החינוך המכוון לכך. ישראל כמעצמה בתחומים הללו יכולה לשמש השראה, ובאמצעות שת"פ הפלסטינים יכולים לספק את כוח האדם החסר בחברות ההייטק הישראליות. לשם כך צריך ליצור אווירה וסביבה שיאפשרו לימוד והכשרת צעירים הפלסטינים שיספקו את הצורך הזה עבורם ועבור הכלכלה הפלסטינית". הבנק העולמי יזם פרוייקט בתחום הזה להכשרת צעירים בעלי חינוך טכנולוגי לתחום ה-IP.

הבנק העולמי הוא אחד מהמממנים העיקריים של פרוייקטים של תשתית ברצועה, אנרגיה, התפלת מים, ביוב ועוד. לדברי שנקר, "אנחנו לא עובדים עם השלטון בעזה אלא עם ממשלת הרשות הפלסטינית יש לנו קשר מצוין עם השלטונות הישראלים, משרדי האוצר, החוץ, האנרגיה, המים ואחרים. הקשר הזה נחוץ במיוחד לנו, וחשוב לישראל. האמון שרוחשים לנו מסייע מאוד לישראל לקבל את הפרויקטים האלה, אף שחמאס שולט שם".

מה עוד עומד כעת בסכנה? למשל, פרויקט לשמונה שנים בשיתוף המימשל האמריקני, לאספקת חשמל סדירה באמצעות אנרגיה סולארית, הזמינה מאוד ברצועה. וכן תחנת כוח נוספת מונעת גז.

על הניסיון להבטיח כי הכסף של הבנק העולמי יילך למטרות שאליו הוא מיועד, אומר שנקר: "הכסף של הבנק העולמי מפוקח בקפדנות. אנחנו לא מעבירים כסף לממשלות, אלא לחשבונות מיוחדים שנפתחים לשם הפרויקטים הספציפיים, במנות מנות, לפי קצב ההתקדמות. והפיקוח הדוק". במילים אחרות, אם מצב הלחימה יחזיר את הגלגל לאחור ויעכב את הפרויקטים, גם הכסף שיוזרם לרצועה ייעצר ויתעכב עד שהעגלה שוב תנוע.

התנאים: הסיוע האמריקאי והאירופי ועוצמת השנאה

אירועי הימים האחרונים מעמידים את חידוש הסיוע הכלכלי האמריקאי והבינלאומי לעזה ולרשות הפלסטינית בסימן השאלה. הסיוע האמריקאי, שקוצץ בימי טראמפ, אמור להתחדש, אבל ממשל ביידן הציב תנאים ואחד המרכזיים שבהם הוא רגיעה.
פקיד בכיר בממשל אומר לגלובס כי ההסלמה פוגעת בהחזרת הסיוע, ובקירוב חידוש המשא ומתן. לדבריו, ניכר שחמאס מנסה לטרפד כל מו"מ.

הוא תיאר חילוקי דעות בוושינגטון מצד אלה המבקשים למחוק את מורשת טראמפ כמעט לחלוטין ולחזור לסיוע המלא ומשא ומתן נוסח אובמה, ומאידך מי שמבקשים לנצל את השינויים שיצרה המדיניות בשנים האחרונות ולהוציא גם את הפלסטינים מהקיבעון המדיני שלהם, להגדרתו.

בשיחה עם גלובס הבכיר הסביר כי ההחלטה להעניק בשלב הזה 150 מיליון דולר לאונר"א היא פשרה בין הצדדים. שכן בשנים 2016-2017, בטרם עצירת הסיוע, ארה"ב העניקה לארגון 300-370 מיליון דולר בשנה. האיחוד האירופי הוא בעיקר זה שכיסה את הגירעון שנוצר אחרי סגירת הברז מוושינגטון.

שר החוץ של ארה"ב, אנטוני בלינקן, יותר מרמז על כך בהודעתו על החזרת הסיוע: "נפעל להבטחת רפורמות באונר"א שישפרו את התייעלות הסוכנות ויתאימו לאינטרסים והערכים האמריקנים, שיבטיחו שהשותפות עם אונר"א תקדם נייטרליות, אחריות ושקיפות".

בעקבות מחקרים שמצאו הקצנה בחומרי הלימוד של אונר"א, בקונגרס האמריקני מקדמים בימים אלה הצעת חוק שמטרתה הוצאת כל תכני הלימוד האנטישמיים והמסיתים מתוכנית הלימודים של אונר"א והרש"פ. יוזם החוק, חבר הקונגרס הדמוקרטי בראד שרמן, אמר: "לקונגרס נדרשים דו"חות שיבטיחו שהכספים מקדמים כבוד וסובלנות, ושחומרים חינוכיים שבתי ספר משתמשים בהם אינם מעודדים שנאה".

גם בפרלמנט האירופי לא מרוצים מתוכנית הלימודים של אונר"א. לפני שבועיים הפרלמנט אישר החלטה שדורשת להסיר מיד את החומרים הללו וקובעת כי כספי הסיוע של האיחוד האירופי יותנו בלימוד תכנים המקדמים שלום וסובלנות.