נראה כי משטרת ישראל מעדיפה את אזרחיה חסרי ישע

"בהמשך לדיווח על אירוע ירי שהיה הלילה בלוד במהלכו נהרג תושב העיר, הבוקר נעצר גבר תושב לוד בחשד למעורבות בירי"- כך בחרה דוברות מרחב שפלה במשטרת ישראל לנסח את הודעתה לעיתונות, שהופצה בעקבות האירועים המבעיתים שאירעו בעיר לוד. הקורא את הודעת הדוברות לא ימצא כל רמז לסיבת המוות של אותו תושב, או לסיבת המעצר של מי שבחוסר רגישות משווע כונה בהודעת המשטרה כ'מעורב בירי'.

כך, אותו "אירוע ירי", כפי שכונה באופן סתום ומביש למדי בהודעת המשטרה, הוא לא פחות מאשר ירי להגנה עצמית שבוצע בעקבות התנפלות חסרת מעצורים עם בקבוקי תבערה של פורעים ערבים בעיר, פרעות שבמהלכן הוצת מן היסוד בית-כנסת בעיר, והוצתו מכוניות ותחנת המשטרה בעיר.

וכך, ואותו 'מעורב בירי', הוא איש הייטק תושב העיר, בוגר יחידה מובחרת ומתנדב בארגוני צדקה, שחש סכנה ממשית לחייו ולחיי משפחתו בעקבות הפרעות נגד יהודי העיר, והאקדח באמצעותו ביצע את הירי מוחזק על-ידו כדת וכדין.

למרבה הצער, ממש לא מדובר בניסוח לא מוצלח של הודעת דוברות - אלא במדיניות המוצהרת של משטרת ישראל כלפי כל יהודי שנקלע למצב דחק ונדרש להגן על עצמו באמצעות נשקו האישי.

מבחינתה של משטרת ישראל, כך מתברר בשנים האחרונות פעם אחר פעם, הגנה עצמית היא לא פחות ממילה גסה. אחרת, לא ניתן להסביר את הפרקטיקה השכיחה לעצור כל מי שמבצע שימוש בנשקו האישי כדי להציל את חייו או את חייהם של יקיריו.

התנהלות דומה של משטרת ישראל ארעה גם בשבוע שעבר, כאשר עורך דין יהודי מוכר הותקף בירושלים על ידי המון ערבי, ובתגובה ירה בנשק האישי שלו באוויר וכדי להניס את מי שעוד היו יכולים ליטול את חייו. ומה עשתה המשטרה בתגובה לאותו ירי להגנה עצמית? נכון, החליטה להחרים לו לאלתר את הנשק, במקום להעניק לו צל"ש על התנהלותו האמיצה ותגובתו המהירה.

מתברר, אם כך, כי במדינת ישראל של 2021 כל אדם העושה שימוש בנשקו האישי נחשד בביצוע עבירה, כל עוד לא הוכח אחרת. זו ברירת המחדל המבישה מכוחה פועלת משטרת ישראל, שכאילו מודה שאין ביכולתה לאכוף את החוק בצורה שוויונית וראויה - ובוחרת להעניש דווקא את מי שלולא גבורתו עוד היה הקורבן.

ברירת המחדל הזו חייבת להשתנות, ויפה שעה אחת קודם. לא ייתכן כי המשטרה תעצור או תעכב אדם שעשה שימוש בנשקו מבלי שתערוך תחילה בירור ראשוני במקום האירוע לגבי הנסיבות שהובילו אותו לשימוש בנשקו האישי, ככל שזה מוחזק על-ידו ברישיון ובהתאם לחוק.

למרבה השמחה, איננו חיים בארה"ב. כאן בישראל, אדם אינו יכול להיכנס ל"רמי לוי" ולרכוש לעצמו נשק אוטומטי ללא כל דרישה מוקדמת. במדינת ישראל קיימים חוקי נשיאת נשק נוקשים ביותר, ולכן מלכתחילה כל מי שנושא עמו נשק ברישיון כבר עמד במספר תנאים האמורים לדון אותו לכף זכות, לפחות כנקודת מוצא.

כך למשל, רובם ככולם של נושאי הנשק האישי בישראל הם יוצאי שירות צבאי מלא, כשחלק גדול מהם שירת ביחידות קרביות. הם נדרשים לחדש את רישיונם מידי שנה, וחשופים לשלילת רישיונם בכל רגע נתון בעקבות כל שינוי במצבם הרפואי, הנפשי או הפלילי.

לפיכך, על משטרת ישראל לשנות את נקודת המוצא שלה ולהתאים אותה לנסיבות בשטח, במיוחד בימים מתוחים אלה, ולקבוע חזקה לפיה ירי שבוצע על-ידי מי שמחזיק נשק ברישיון בוצע לשם הגנה עצמית וכמוצא אחרון. רק וככל שמתגלה חשד סביר שמפריך הנחות יסוד אלה, אמורה המשטרה לעכב או לעצור את היורה, ולהחרים את נשקו.

כמי שייצג את החייל אלאור אזריה במשפטו הפלילי, אני חייב להודות שהמציאות שתיארתי כאן אולי מרתיחה ומקוממת, אבל ודאי שאינה מפתיעה. פעם אחר פעם, מעדיפה ישראל לבחור לעצמה טרף קל - במקום להישיר מבט ולטפל במי שבאמת מסכנים את שלום הציבור.

אין זה משנה אם מדובר בסופו של יום בהגנה עצמית של יהודי, דרוזי, צ'רקסי, אלא האם קיימת הזכות והאם העבריין מקבל פרס על התקפתו או מי שהותקף מקבל את זכותו להתגונן בנסיבות הגנה עצמית.

הכותב הוא עורך דין, מתמחה בדין הפלילי ובעבירות צווארון לבן