נזק הותרת מנהיגי חמאס בחיים, גדול לאין שיעור מנזק חיסול מנהיגיה

מי שקוראים מביננו בעקבות הסבב האלים הנוכחי ל"חיסולה של תנועת חמאס", כדאי שילמד משהו מההיסטוריה: מלבד ארגון טרור אחד שחוסל בצורה ברוטלית ותוך ביצוע פשעים נגד האנושות ("הנמרים הטמיליים" בסרי לאנקה) בכל שאר מאות המקרים, אף ארגון טרור לא חוסל. במרבית המקרים הם ממשיכים לחיות מורתעים לצד המדינות הריבוניות ובמעט מהם, הם הפכו לגוף פוליטי מרצונם.

תנועת חמאס שלצד היותה ארגון טרור, היא גם גוף ממשלתי של תושבי הרצועה, יצרה ללא ספק תמונת ניצחון זמני במבצע "שומרי החומות". זוהי תמונה המורכבת מחמישה חלקים: תעוזה שבוטאה באיום באולטימטום כלפי ישראל ובמימושו, חציית קווים אדומים בירי טילים על ירושלים ותל אביב, עצירת התעופה בנתב"ג, התגברות על כיפת ברזל בירי טילים מסיבי בפרק זמן קצר כשמיירטי הכיפה לא ערוכים להדפם ובתקיעת טריז בין ערביי ישראל לתושביה היהודים.

אילו המערכה הייתה נעצרת היום, לא קשה להעריך מה היו ההשלכות על מידת ההתרעה של ישראל כלפי מדינות ערב וכלפי ארגוני הטרור סביבה. אלא, שלא כבעבר "הצד השלישי" (מצרים, אירופה, ארה"ב ואחרים) העניק לישראל מספר ימי חסד להשלמת המהפך. על ישראל יהיה לנצלם עד תום, כך שכאשר תגיע "הפסקת האש", ראשי חמאס יהרהרו בכדאיות תעוזתם. ישראל חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות הזה לשם השבת ההרתעה שאבדה לה במיוחד בשים לב לעובדה שעיניים ערביות ואסלאמיות רבות צופות בדריכות באירועים מקרוב ומרחוק.

מה על ישראל לעשות על מנת להפוך את הקערה על פיה?

חיסול פעילי הטרור

בעבר, כתוצאה מהערכת מצב שגויה, מתחה ישראל קו מלאכותי בין "פעילים מדיניים" לבין "צבאיים", ומשום כך נמנענו מלפגוע בדמויות כחאלד משעל, איסמעיל הניה, יחיא סנוואר ודומיהם. שלא יהיה ספק, הנזק שנגרם לישראל "מהפעילים המדיניים" גדול עשרת מונים מזה של "אנשי השדה" המהווים יעד קבוע לחיסול.

דובר צה"ל מקפיד לציין בכל פעם את שמותיהם של המחוסלים, אך אין לזה כל משמעות. כל ראשי חמאס, "מדיניים" כ"צבאיים" חייבים מעתה והלאה להיות יעד לחיסול ממוקד. אסור שהם יחושו ביטחון ולו לרגע אחד. ההבלגה חייבת להסתיים.

 הדילמה: השארת הנהגת חמאס כממשל ברצועה או השארת כאוס

ישראל נמנעת לאורך השנים מלפגוע בצמרת חמאס מתוך ראייה כי "ביום שלמחרת", מישהו יהיה חייב לנהל את הרצועה. גישה זו פשטה את הרגל.

חמאס הוכיחה כי הנזק הנגרם לישראל מהישארותה, גדול עשרת מונים מהנזק שבחיסול מנהיגיה ותשתיותיה, גם אם זה איננו חיסול טוטאלי. הידיעה שצה"ל ייעצר היכן שהוא בכוונותיו לתקיפת הנהגת חמאס שיחקה עד עתה רק לידי ארגון הטרור הזה. אל דאגה, קודם שההנהגה תחוסל ואז נדאג לממשל ראוי.

 ייבוש המקורות הפיננסיים

היום כבר ניתן להעריך שמעורבותה של ישראל בהענקת מיליוני הדולרים הקטאריים לתושבי הרצועה, רק חיזק את חמאס. אוצר זה איפשר לתנועה אורך נשימה מצינור חמצן בלתי צפוי אשר סייע לה לחזק את תדמיתה בפני הציבור הפלסטיני. חמאס למדה לזעוק כל אימת שכספי הסיוע נעצרו ואיימה ב"משבר הומניטרי" שמעולם לא היה אפילו קרוב. על ישראל לנטר את אמצי הסיוע לרצועה ולדעת להבדיל בין אלו שמחזקים את הארגון ואלו שמחזקים את האוכלוסייה העזתית.

פגיעה בנכסיהם של ראשי חמאס

לא סוד הוא שראשי חמאס עשו הון עתק מפעילותם בארגון הטרור. לרבים מהם יש וילות מפוארות ונכסים שידועים ומוכרים למערכת הביטחון. פגיעה בנכסיהם של ראשי הטרור יהווה עונש מרתיע בפני המשך הפעילות.

העתקת "המודל הלבנוני"

חיזבאללה מהווה במידה רבה דוגמה ומופת לחמאס. חסן נסראללה כינה את מערכת קיץ 2006 (מלחמת לבנון השנייה) לא פחות "מניצחון אלוהי". ברם, כאשר הוא הגיע לדרום לבנון וראה את נזקי התושבים הוא התוודה בפניהם שאילו ידע מה יגרום לעמו ולמולדתו, ספק אם היה נוהג כך. גם ראשי החמא"ס יכנו את מה שאירע במאי 2021 כניצחון אלוהי וכדי שיצטערו על שהחלו בה, יצטרך צה"ל להביאם באמת למצב כזה.

ההרתעה בלבנון אחרי "הניצחון האלוהי" של נסראללה נמשכת כבר 15 שנה ללא הפרעה. גם על מחצית התקופה היינו מתפשרים ברצועה.

הכותב הוא מרצה באקדמית גליל מערבי, לשעבר מושל ג'נין ובית לחם וראש התיאום הביטחוני עם הרש"פ במהלך תקופת הסכמי אוסלו